האם את מחליטה? מערכת יחסים מורכבת

שלום,
מזה כחודשיים וחצי אני מעורבת בקשר עם בחור שגדול ממני ב 6 שנים. אני בת 26 והוא 32. הכרנו במקרה כאשר הוא סייע לי עם עבודה מקצועית שהייתי צריכה להכין ואיכשהוא, יותר ביוזמתי,הקשר התפתח והתחיל וזרם, למרות שכבר מההתחלה הוא דאג לשדר לי שהוא לא הכי בעניין. ככל שחלף הזמן אני עצמי התחלתי להתאהב בו, למרות שבהתחלה גם אני לא ממש ידעתי מה אני רוצה (הוא טיפוס מאוד שונה ממני, מעשן גראס, לא היה בצבא וכו' אבל הנפש שלו מדהימה וטובה). עם הזמן התחלתי להיות מעורבת בחיים שלו יותר ויותר ומצאתי את עצמי ממש חיה איתו כמו חצי זוג נשוי: ישנים ביחד, קמים ביחד, רוחצים את הכלב שלו, מבלים יחד. יחד עם זאת כשהיו מגיעים אליו חברים תמיד היתה לי הרגשה שהוא לא מרגיש הכי בנוח שאני שם ושהוא לא יודע איך להגדיר את המערכת יחסים שלו איתי. הוא בחור שרוצה ואוהב הרבה סקס ואני די שיתפתי פעולה איתו בנושא, ונכנסתי איתו למיטה יחסית מהר. הוא נותן לי אמנם להרגיש מאוד מושכת ורצויה ואומר הרבה פעמים שאני מתוקה ומדהימה ושאני כזו מלאך שאני בכלל סובלת אותו למרות שהוא מבולבל עם עצמו וכו'. למרבה האבסורד בחודשיים וחצי הקצרים האלו הספקנו לעשות שלוש הפסקות בקשר, שבמהלכן כל פעם אני זו שלא החזקתי בסוף מעמד ויצרתי איתו קשר. בפעם האחרונה החלטתי שאני לא מוכנה לחיות כך יותר ובאתי אליו רק במטרה להחזיר לו את חפציו ולקחת את שלי. להפתעתי הוא דווקא מאוד שמח שבאתי ולא נתן לי ללכת, נישק וחיבק ואמר ששמח שבאתי ושהוא לא רוצה את ההפסקה הזו יותר. כך מצאתי את עצמי חוזרת איתו שוב למעגל הרגיל אך עדיין עם רגשות שלו לא פתורים. אתמול בלילה היינו ביחד ושוב היתה לנו שיחה ארוכה על הכול (שהחלה מזה שאמרתי לו שאני מאוכזבת ממנו שהוא לא היה אצלי עדיין אפילו בבית למרות שזה חשוב לי ושהוא יודע את זה, ושאני מרגישה שהוא לא מתעניין בי כמו שאני בו). ואז הוא שוב אמר לי שמההתחלה הוא היה זה יותר פסיבי בקשר ושמה שקורה בינינו הפתיע גם אותו ושהוא עדיין בבלבולים עם עצמו כי הוא לא סגור על איך שהוא מרגיש כלפיי:רוצה ולא רוצה אותי (ציטוט ישיר שלו). האבסורד הגדול הוא שהוא זה שדווקא מחפש מישהי להתחתן איתה ולסגור את הבאסטה וכבר כמה פעמים הוא אמר לי שהוא רוצה שזו תהיה אני אבל שיש לו מאבקים בין הראש ללב. אנחנו משדרים על אותו גל, יש לנו תחומי עניין משותפים ואני מרגישה שאני אוהבת אותו (למרות כל הדברים שהוא אמר ופגע בי וכו') ורוצה להיות איתו.כששאלתי אותו ממה הוא מפחד הוא אמר שהוא מפחד שאם נתחתן ונהיה ביחד יום אחד הוא יתעורר ויגלה מול המראה שלו שהוא התפשר בחיים. שאלתי אותו הוא חושב שיש מישהי יותר מתאימה לו בחוץ ושאם הוא חושב שהוא ימצא מישהי יותר טובה והוא אמר שלא. מצד שני כששאלתי אם הוא מפחד מזה שאם הוא יהיה איתי אז אחר כך הוא ייתחרט הוא אמר כן, ומצד שלישי כששאלתי אם הוא מפחד מזה שאם הוא יחליט לא להיות איתי הוא אחר כך ייתחרט עוד יותר הוא גם אמר כן.הוא אומר בעצמו שהוא יודע שיש לו אוצר זהב ביד ושבגלל זה הוא לא מצליח להחליט מה לעשות. בהפסקות שהיו בינינו אמנם לא נתתי לו את הזמן (כי אני אישית לא מאמינה בהפסקות) שהוא ביקש אבל כשאתמול הצעתי שפשוט נחתוך את זה וגמרנו הוא לא ממש רצה. כששאלתי אותו אם הוא רוצה עוד זמן לעצמו הוא אמר שהוא כבר לא רוצה עוד הפסקה ושזה משגע לו את השכל. אתמול גם התחוור לי לראשונה שאותו סיפור קרה לו עם החברה הקודמת- הם היו יחד 4 שנים וכשהיא התחילה לדבר על חתונה הוא לא ידע אם זה זה ונפרד ממנה. אני לא יודעת אם הוא מחפש את המישהי המושלמת והוא אומר שאיתי יהיו לו "חיים טובים", אבל אני מרגישה שהוא פשוט לא סגור על עצמו. אני מהצד שלי די התאהבתי בו ומוזר לי לדמיין את החיים שלי בלעדיו, ממש כי כבר הוא נכנס לי לדם ואני נכנסתי לו לחיים לגמרי (טעות של מתחילים-אינטנסיביות רבה מדי על ההתחלה). אני יודעת שהוא לא משחק איתי ושהוא באמת מבולבל אבל אני לא מצליחה להחליט מה לעשות.מצד אחד אני לא מפסיקה לחשוב שאם רק אתן לו עוד זמן ושאולי בכוח האהבה שלי משהו ישתנה אצלו (הוא בעצמו אמר שבהתחלה הוא היה ממש אדיש אליי ועם הזמן הוא התחיל להרגיש שהוא רוצה אותי-ככה שאני חושבת שאולי ככל שאתן מעצמי ואראה לו שיש מישהו שאוהב אותו מאוד, זה יגרום לו גם להתאפס על עצמו בקשר אליי. הוא כל הזמן טורח לציין שהוא מת עליי ושהוא מת שזה יעבוד בינינו ושהוא לא יהיה מבולבל עם עצמו ושרוב "הישויות" בתוכו בעצם הן "לטובתי" ומחפשות את ההצלחה של הקשר). מצד שני אני חושבת שאולי עדיף פשוט לחתוך את זה לחלוטין- לא הפסקות ולא בטיח- ושאם הוא ירצה הוא כבר ייחזר אחריי ושאולי פשוט זה לא קשור אליי מה שעובר עליו. אולי רק אם יעבור הרבה זמן הוא יבין מה הוא הפסיד....ומצד נוסף אני חייבת לומר שמהנסיון שלי הזמן מרפא את הכול ואני מפחדת שאם אחתוך ממנו ויעבור הרבה זמן הוא פשוט ישכח ממני לגמרי ולא יזכור את הדברים הטובים שהיו בינינו. מה לעשות??????הצילו!! אני חייבת תשובה מהירה..

הצילו יקרה,
שימי לב שאת לא לגמרי עקבית, ולוקחת את המציאות ואת התובנות שלך בעיקר למקום שתואם את הרצון ואת הציפיות שלך, ולא בהכרח את מה שבאמת קורה, ולפי התאורים שלך עצמך. את אומרת שהזמן מרפא הכל, אבל את לוקחת את זה בעיקר למקום שמזין את החרדות שלך – שהוא ישכח אותך. את לא מייחסת את הריפוי הנפלא הזה לעצמך – שאת תשכחי אותו. ולמה לא, בעצם? לא עדיף לך? ובמקום לתת לזמן לעשות את שלו, את לחוצה, ורוצה תשובה עכשיו ורוצה גם להחליט עכשיו.תארת לי במכתב ארוך את מה שקורה ביניכם, ודרכו אני מתרשם שממילא הקשר הזה לא תלוי בך. לו הוא היה תלוי בך, היית נשארת איתו. את עוזבת אותו שוב ושוב, כשאת נוכחת לדעת שהוא לא רוצה אותך מספיק, ורק התקווה שאולי זה לא כך, מחזירה אותך.העניין הוא שהבחור שלך נותן לך מסרים כפולים, גם שהוא רוצה אותך וגם שהוא לא רוצה אותך מספיק. המסקנה העצובה היא שהוא לא רוצה אותך מספיק. והרי זה מה שהיה עד עכשיו. אין לך סימנים אחרים. המשפט הזה, שהוא לא רוצה אותך מספיק, למרבה העצב, מסכם את מערכת היחסים שלכם. אלא שכאשר הוא אומר לך שהוא רוצה, את נותנת לאמירה הזו עדיפות, כי את היא זו שרוצה אותו, ואת נורא, אבל נורא מקווה שזה נכון. אבל את יודעת גם שאת רוצה אותו רוצה אותך, ורוצה לגמרי, ועד עכשיו זה לא קרה. הוא לא רצה אותך מספיק. להגיד שהוא לא סגור על עצמו, זה פשוט להשאיר מקום לתקווה, ולעטוף במילים יפות קצת יותר את זה שהוא בעצם לא סגור עליך. עצוב, אבל זה כל מה שהוא יכול לתת לך.לא כתבת מה מצאת בו. יכול להיות שהוא בחור מאד מוצלח מבחינות רבות (ואולי רק מבחינה אחת או שתיים), לפחות על פי מה שהיית מאחלת לעצמך, ולכן את מקווה שהוא ירצה אותך מאד, כי אולי לא תצליחי להשיג מישהו כזה מוצלח. אני חושב שכך, לפחות, את חושבת. אולי גם אף אחד לא היה טוטלי בהצהרות שלו כלפייך כמו שהוא, אלא שבמקביל הוא גם אומר לך דברים אחרים. גם זה וגם זה יכולים לגרום לך בקלות להילכד בתקווה ובתכנון עתיד ורוד ואופטימי, בעוצמה רבה. אבל המציאות היא בכל זאת שאת מקבלת ממנו מסרים כפולים. הוא כנראה לא רוצה אותך מספיק. אם את מקבלת את זה, המשיכי הלאה, ותני לזמן לרפא את הפצעים שלך. עושה רושם שהתקווה שלך שהוא ירצה אותך באופן חד משמעי וללא בלבול, פועלת דווקא נגדך, ולא לטובתך.מצאתי שאנשים רבים מעדיפים להיות עם בן או בת זוג שהם פחות מוצלחים אבל רוצים אותם יותר, מאשר להיות עם בן או בת זוג שהם מוצלחים מאד לטעמם, אבל לא רוצים אותם מספיק. הפער בין התקווה שירצו יותר, למציאות שאינה כזו, כואב. מאד.

ד"ר חסון שלום
תודה על המענה...קראתי אותו כאמור רק כעת.אתמול עוד התקשרתי לבחור ואמרתי לו שאני חושבת שכדאי שנחתוך, לא הפסקות ולא שום דבר, אלא פשוט נחתוך כי אני לא רואה איך זה כרגע יכול לעבוד ושיש כרגע יותר מדי גורמים שמפריעים לנו להיות ביחד, שוהוא צריך לפתור דברים עם עצמו. ואם יום אחד ניפגש ונחזור להיות יחד- אז טוב ואם לא- אז לא. איחלתי לו בהצלחה וכל טוב ולילה טוב.ואז הוא אמר שאם למסקנה הזו הגעתי אז הוא נאלץ להסכים ושהוא חשב על השיחה בינינו (זו שכתבתי לך אתמול ,הארוכה) ולא הגיע למסקנה שונה (נו,אבל ברור-עבר רק יום...זה לא קצת אדיוטי לומר את זה?!) ושאם זה מה שאני חושבת לנכון, לחתוך, אז הוא מסכים.בזמנו הוא אמר לי שהוא רק היה רוצה חודש עם עצמו כדי לראות מה קורה ואיך הוא מרגיש ועכשיו, בטמטומי הרב, אני עדיין מקווה- שהחיתוך הסופי הזה יאפס אותו וכשהוא יבין שזה לא הפסקה אלא שאני באמת לא שם אז הוא יקלוט וירצה שנחזור להיות יחד.בנוסף- כמובן שבגלל שאני זו שאוהבת אותו אני כבר מתחילה להתגעגע ולהתחרט על הצעד שעשיתי (קרי, שיחת ה"חיתוך") וכבר מתחילה לדמיין איך, גם אם הוא לא מתקשר אליי בקרוב, אני עוד איזה שלושה שבועות-חודש יוצרת איתו קשר ואומרת לו שאני אוהבת אותו ורוצה שנהיה ביחד למרות הכול.אתה חושב שדווקא העמדת המצב באור של "חותכים" ולא "הפסקה" יכולה לסייע פה לו להגיע להחלטות חיוביות לגביי? והריי עברו רק חודשיים וחצי מתחילת הקשר שלנו,ככה שהוא אמנם מכיר אותי די טוב אבל לא את הכול בי ,למרות שזה היה כאמור אינטנסיבי...אגב- אני בדרך כלל מסכימה עם האמירה שלך שעדיף להיות עם מישהו שרוצה אותך יותר אבל הוא פחות מוצלח בדברים שאתה מחפש אבל איתו אני ממש מרגישה שיש לי איזה קשר אמיתי. (בבקשה אל תלעג לי למילה "אמיתי" לאור כל ההתנהלות שכתבתי קודם לכן, אבל אני באמת מרגישה שאני יכולה לתקשר איתו הכי גלוי ושאנחנו חברים טובים ושהדבר הזה יכול להתפתח לאהבה ענקית גם מצידו, אם רק ייתן לזה סיכוי).מה אתה אומר?

הצילו יקרה,
מה שאת אומרת הוא שבעצם את בכלל לא רוצה להיפרד ממנו. את אפילו גם לא רוצה "לחתוך". הסיבה היחידה שאת "חותכת" אותו היא כדי לחנך אותו. כדי שילמד להעריך אותך כי יש לך כבוד עצמי וצרכים זוגיים שעליהם את לא מוכנה להתפשר, ושילמד כמה קשה לו בלעדייך, ושייפול לידייך כפרי בשל בסיום התהליך. זה הימור. זה יכול להצליח, אבל כמו כל הימור על כל הקופה, זה גם יכול להכשל בגדול. אלא שמכיוון שללא ההימור הוא ממילא לא רוצה אותך מספיק, אז מותר לך להמר ולראות מה ייצא. אני מאחל לך הרבה הצלחה.אלא שאני חושש שאת גם משלמת מחיר. ולכן אני ממשיך וכותב. מחיר אחד, הוא מחיר האמינות שלך. ככל שאת הולכת וחוזרת, ה"חיתוך" הופך להיות אמין פחות. בהמשך, הוא כבר יידע שממילא תשובי בכל פעם מחדש, אז למה שיתאמץ?אבל עיקר הסיכון עבורך הוא לא בלקיחת ההימור, אלא בשאלה כמה זמן תמשכי את מצב אי הודאות שבו את נמצאת, ואת המשחק שאת משחקת בין התקווה לבין האכזבה, שכל עוד את בתוכו, חלקו בשליטך וחלקו ללא כל שליטה שלך ואינו תלוי בך. בסופו של דבר, אם תמשכי זאת זמן רב מדי ללא הצלחה, את עלולה לגרום לעצמך כאב רב, ונזק כפול: האחד, שביזבזת זמן רב שבא על חשבון מציאת קשר שכן יתאים לך, והשני, הסיכון של פגיעה בבטחון העצמי ובהערכה עצמית שלך. כבר עכשיו את משתמשת כלפי עצמך בביטויים כמו "בטמטומי הרב" ביחס לתקווה שלך. אם תמשיכי לאורך זמן לטפח תקוות ללא מימושן, הפגיעה שלך בהערכה העצמית שלך, בכושר השיפוט שלך וביכולת קבלת ההחלטות שלך תהיה קשה עוד יותר. הרבה יותר קשה להחלים מקשר שנע בין שיאים לתהומות, ובין אושר לתחושת השפלה. אני ממליץ לך, לכן, לקבוע מועד סופי (חודש? חודשיים?) שבבסיומו, אם הוא עדיין לא סגור עליך (עליך, לא על עצמו!), לצאת מזה לגמרי, ולחפש אהבה חדשה. וכל עוד את לא שלמה עם פרידה כשהוא לא שלם איתך, אני ממליץ גם לשים אצבע על הדופק: כלומר, לשוב ולקרוא את שתי התשובות שלי אליך פעם בשבועיים. קבעי תאריכים. זה יכריח אותך לחזור לצילום המצב הנוכחי (המכתבים שלך), לקחת פרספקטיבה ולעשות דין וחשבון עם עצמך פעם בשבועיים על מה שקורה (התגובת שלי), ולשמור שלא תתפתי להמשיך מעבר למה שטוב לך.

ד"ר חסון שוב שלוםשוב תודה על המענה המהיר- זה מאוד עוזר לי לקרוא ומחזק אותי כי אני די מתפרקת עם המחשבות שלי...כתבת שאני משלמת שני מחירים:1. מחיר האמינות שלי, 2. המחיר שלי עם עצמי במציאת אהבה וקשר מספקים .א. אני מסכימה איתך לחלוטין שנראה לי שכבר האמינות שלי נפגעה פה כי בשלוש הפעמים שעשינו מעין הפסקות הייתי אני זו שכל פעם יצרה איתו את הקשר וייתכן מאוד שהוא גם חושב עכשיו שזה מה שקורה. האם בשל כך עליי לא לצור איתו שום קשר ולחכות אך ורק לכך שהוא זה שייצור איתי קשר?ב. אני מאמצת את העצה שלך לשים דד-ליין למצב הזה והדד ליין שהקצבתי לכל זה הוא חודש. אני תוהה מה דעתך- האם בתום החודש הזה, בהנחה שהוא לא ייצור עמי קשר, האם "מותר" לי לצור איתו קשר ולומר לו שאני כן רוצה שנמשיך ושכן נעבוד על זה ביחד? או שמא זה יהיה פתטי מדי ואני בעצם אצטרך כבר להבין שאם הוא לא מתקשר זה אומר שהוא לא רוצה.....?ג.האם אתה כלל חושב שיש סיכוי- לאור כל מה שסיפרתי, שהבנאדם יתאפס על עצמו וישוב אליי? כן,אתה צודק אני באמת לא רוצה לחתוך ממנו אבל פשוט אין לי ברירה. ואולי דרך ה"חינוך" הזה ,כמו שאמרת, הוא יבין מה הוא מאבד....אז מה אתה אומר? אתה חושב שלשיטות כאלה יש הצלחה מנסיונך?אשמח מאוד לתשובה כי אני די במצוקה כמו שאתה רואה...חוצמזה-יש לי הרגשה טובה שאת התשובות שלך אני אקרא בתדירות גבוהה הרבה יותר מפעם בשבועיים...(:בתודה,הצילו המיואשת...(:

הצילו יקרה,
הסיכוי הוא כנראה לא גבוה, אבל לפעמים כדאי להמר. אנחנו מהמרים על סיכוי הרבה יותר קטן במפעל הפיס, לא?שאלת אם לא ליצור איתו קשר שוב, כדי שלא לאבד אמינות. שאלה קשה, כי מה יהיה אם הוא לא יתקשר? האם זה בגלל אגו, או בגלל שהוא מתחשב בך וברצונך (כי לכאורה את לא רוצה – הרי זה מה שאמרת), או בגלל שהוא לא רוצה מספיק כדי להתאמץ? ואז, אם לא תתקשרי, לא תדעי. אבל אם כן, ותראי שזה עדיין לא הולך, נדמה לי שזה יהיה לך סימן מספיק טוב.הזכרתי שם עוד מחיר, אגב, שהוא משמעותי. אבל מכיוון שאת מתכננת לקרוא את המכתבים שלי, אני בטוח שתמצאי אותו שם.Jבהצלחה בכל מקרה!

תודה רבה על הכול.נקווה שיהיה טוב.הצילו...(: