דילמות זוגיות: חמות, אמון וגירושין

היי,אנחנו נשואים כשנה וחציאני מרגישה המון פעמים שבעלי לא "מגבה" אותי,לדוגמא כאשר אנחנו אוכלים אצל אבא שלו בימי שישי לפעמים אנחנו מתחילים נורא מאוחר לאכול, מה שמאד מפריע לי ואני לא אוהבת לאכול בשעות אלו.אמרתי לבעלי לדבר איתו על זה, בעבר הוא העיר לו אך כיום בעלי אומר לי שאין לו מה לעשות עם זה.החלטתי לקחת יוזמה ובעצמי לדבר איתו אך מרגיש לי שבעלי לא מגבה אותי ושאני צריכה להתמודד לבד עם הבעיות.בנוסף מבחינת עניין כספי בעלי מסרב לעשות חשבון משותף עד שנקנה בית ביחד , וכאשר אנו רבים הוא מעלה את העניין הכספי . וזה שרוב העול הכלכלי הוא עליו . הוא מרוויח יותר ממני. אני חוששת מאד שגם שנקנה בית אני אחווה את כל זה. ואף במידה ויום אחד נתגרש אשאר ברחוב או לא יהיו לי זכויות על הבית.ניסינו לדבר על זה ללא הצלחה. איך אוכל להרגיש בטוחה? להרגיש שאם אקנה איתו בית הוא באמת גם שלי?אולי כדאי ללכת לעורך דין לעשות הסכמים?יש לציין כי אנחנו ללא ילדים עדיין.

מיטל יקרה,
כתבת על שני עניינים. הראשון, קשור לדילמה – כאשר אתם באים לאכול אצל אבא שלו, את אוהבת לאכול מוקדם יותר, ומן הסתם, אבא שלו אוהב לאכול מאוחר יותר. יש כאן דילמה. את חושבת שאבא שלו צריך להתנהג לפי מה שמתאים לך. בעלך חושב שאבא שלו צריך, בביתו לפחות, וכשהוא מארח, להתנהג כפי שמתאים לו. אני מבין מדברייך שקשה לך כאשר הדברים מתנהלים שלא כפי שאת רוצה. או, והרשי לי להציע אפשרות אחרת, שאולי היית מתמודדת עם זה כשלעצמו, אבל את אולי בעיקר רואה בזה מבחן לבעלך, שיתמוך בך, ומתאכזבת מאד כשהוא לא עומד במבחן הזה. ואז את שואלת את עצמך: האם הוא יעמוד במבחנים אחרים בהמשך?בעיקרון, הגישה של: אני אלך לדבר איתו (עם חמך) בעצמי, היא גישה נכונה. כנראה שאת צריכה לנהל איתו משא ומתן ולא עם בעלך. אבל היא לא נטולת סיכונים – כי אם לא תצליחי, והוא בין אם ירצה לרצות אותך ובין אם לאו – לא יצליח לבצע את מה שאת מבקשת ממנו – האם תצליחי שלא לשמור לו טינה? האם גם הוא יהיה במבחן? ומה תעשי או תרגישי אם הוא ייכשל במבחן הזה? אילו השלכות תהיינה לזה?זה כבר לוקח אותי לעניין השני שגם בו את שואלת את עצמך: האם אני בטוחה? האם, על פי ההתנהלות הנוכחית, אזי יום אחד, כאשר נתגרש, אשאר ברחוב ולא יהיו לי זכויות על הבית?את לא נותנת בו אמון מלא. זה המשותף לשני העניינים שאת כותבת עליהם, ובודקת אותו דרך הצורך שלך ב"גיבוי" שלו. זה המבחן, שלא תמיד הוא עומד בו. יתכן שלפעמים משום שהוא חושב שאת מגזימה, ולפעמים, אם המטרה החשובה היא מבחן, יתכן גם שאת באמת מגזימה, אם המבחן הוא העיקר, ולא העניין עצמו.על פי חוק (אל תסמכי עלי, בדקי את זה עם עורך דין) ממילא כל הרכוש שמצטבר לכם ביחד עם השנים, שייך לשניכם. כך שאם אתם הולכים לקנות בית על סמך הרכוש שמצטבר לכם, דאגי שהבית יירשם על שם שניכם, ובכל מקרה, כנראה שהרכוש הזה יחולק חצי צחי, כי כך אומר החוק. זה לא כך באשר לרכוש מוקדם שיש לכם, וזוגות עושים הסכם ממון בגלל הרכוש המוקדם הזה, כדי לשמר אותו ולא את הכספים והרכוש שמצטבר במשותף. אבל אם את רוצה לבדוק את הדברים האלה, כדאי שתבדקי, ולפחות תדעי את הדברים במדוייק.העניין העיקרי, אבל, שעליו את כותבת, הוא חוסר האמון שלך בבן זוגך. האם הוא אדם שבאמת קשה לתת בו אמון? האם את אדם שמתקשה לתת אמון באחרים? – כאן השאלות החשובות, ואותן את צריכה לפענח, כדי לדעת איך לפתור את העניין הזה. יתכן גם שבטיפול, בנפרד או ביחד (כלומר, פרטני או זוגי).