דילמות בזוגיות: מניעים כספיים ורגשיים

שמי רונית אני גרושה כבר שבע שנים ויש לי ילד בן 10. יש לי חבר כבר שנתיים וחצי ואנחנו חושבים למסד את הקשר.שאלתי היא: יש לי דירה ובשלב הזה של היחסים, אני מעוניינת לעשות הסכם ממון לשנים הקרובות. כאשר נתבסס עם הזמן, נתחתן ונביא ילד משותף, הצעתי לבן זוגי שאני אמכור את הדירה בבעלותי ונרכוש דירה משותפת שתהיה על שם שנינו. הבעיה היא שבן זוגי לא מוכן לשמוע על הסכם ממון והוא טוען כי הוא לא מוכן להתחתן או לעבור לגור איתי ברגע שאני עושה הסכם. הוא מתנה את הזוגיות בכך שהדירה תהיה גם על שמו תמורת סכום כסף לא ריאלי אחרת אין נישואין. אני מרגישה חסרת אונים היות והסברתי לו שאני חייבת לדאוג לבן שלי ובשלב יותר מתקדם של היחסים וכשנביא ילד משותף נקנה יחד דירה שתהיה על שם שנינו. אני לא מבינה את העקשנות שלו, הוא לא מוכן להשתתף בהוצאות הבית אם הבית לא שלו, הכוונה למים, חשמל, אוכל וכדומה.. לגבי משכנתא, אמרתי לו שאני אשלם אותה והוא ישתתף רק בהוצאות המחייה של הבית. מה עושים?

רונית יקרה,
אכן דילמה. והקושי הוא שלא ברור מה בדיוק מניע אותו. האם מדובר בענייני כבוד ויוקרה? האם הוא מונע מתוך שיקולים כלכליים ורצון לרווח כלכלי מהיר (כי אחרי הנישואים הוא יהיה "שווה" הרבה יותר)? אף אחד משתי האפשרויות הללו לא נראות טוב מספיק, והשניה עוד פחות מהראשונה. אלא שהויכוח ביניכם הפך להיות רגשי לחלוטין, וללא פתיחות והסבר מלאים, כנראה כי כל אחד מכם מונע על-ידי פחדים, חששות, אגו וכדומה.אני יכול לחזק אותך לפחות בדבר אחד, והוא שאת בודאי מרגישה שלא כל הרכוש שצברת הוא שלך, שכן הרכוש שלך גם מבטיח את עתידו של הבן שלך, וגם לזה יש משמעות. אני ממליץ לכם ללכת ליעוץ זוגי. לא למגשר כדי לגשר על הפער, אלא ליעוץ זוגי כדי ליצור פתיחות טובה יותר, כדי ללמוד להוריד הגנות ולפחד פחות, וכדי לדבר על המניעים האמיתיים שלכם ועל הפחדים שלכם מבלי שהם יהרסו את הזוגיות שלכם. זה עלול לקחת זמן, ואתם צריכים להגיע לשם מתוך פתיחות ורצון אמיתי לחיות ביחד, אבל זו הדרך הנכונה לחיות חיים זוגיים שבהם תהיו באמת שותפים לחיים, ולא עם חרדות וחששות ממה שבן/בת הזוג שלכם יעשו בהמשך.