דיכאון לאחר לידה: עצות ופתרונות

שלום,
אני בת 28 ואחרי ושבועיים לאחר לידה שניה.הגדול שלי בן שנתיים וחצי.אחרי הלידה הראשונה הייתי במן סוג של דיכאון והזוגיות שלי עברה משברובמיוחד שבעלי באותה התקופה היה מובטל, אבל גם היה איתי בבית וכך גם עזר לי המוןוהיתה לנו יותר אינטרקציה.היום הוא עובד בעבודה שדורשת שעות מאוחרות, יש מצבים שהוא חוזר הביתה מוקדםאבל זה לא קורה הרבה.אני כל היום בבית לבד עם התינוק אבל בשלב הזה חוץ מלישון ולאכול הם לא עושים כלוםולטייל איתו בחוץ נראה לי עדיין מוקדם במיוחד שהימים קרים.בעלי לא יכול לדבר הרבה בטלפון ושבבית אני אומרת לו שאני מתגעגעת לימים שלנו מול הטלויזיה או סתם במיטה ביחד הוא אומר לי שאני לא אדאג זה עוד יחזוראני מרגישה באיזשהו מובן שהוא חסר לי מאד ושאני משתפת אותו בכך שאני מקווה שלפחות שבחודשיים הראשונים ינסה לחזור מוקדם מהעבודההוא קורא לי פחדנית ושזה לא הילד הראשון שלי.גם ככה הלב שלי שבור מזה שלילד הגדול אני לא יכולה לתת את מלוא תשומת הלבורק בגלל זה פחדתי להכנס שוב להריון וללדת שלא נדבר ע"כ שבעלי כבר מדבר על ילד שלישי בהמשך וזה עוד יותר מרגיז אותי.אני רק רוצה לציין שבעלי מאד עוזר ומפרגן אבל לא יודעת למה אני מרגישה ככה.אודה לתשובה.

בירי יקרה,
יש סיבות שונות לדיכאון שלאחר לידה. לא הספקת לצאת מכבלים שילד קטן כובל את הוריו, ובעיקר את אימו לאחר הלידה, ונכנסת לכבלים חדשים. יש נשים שרואות בזה כבלים של משי, רכים ונעימים, ויש הרואות בזה כבלים, ולא משנה מאיזה סוג, כל עוד הן כבולות אל התינוק או התינוקת ואל הבית, ומנועות מלעשות דברים אחרים שהם חיוניים להן לשלווה ולסיפוקים הנפשיים שלהן. את רק שבועיים אחרי לידה שניה, שלא כל כך רצית, ודי לבד. זה קשה. זה באמת קשה. לא פלא שאת רוצה לראות את בן זוגך יותר שותף, ולא רק בעשייה, אלא גם בחיבוק, באינטימיות וביחס. אחרי הכל, היחסים שלך עם בן זוגך הם מרכיב חשוב באושר שלך.אלא שההזדקקות שלך אליו, בתנאי הלחץ שלו, כנראה שמאיימת לו על מקום עבודתו ועל הצלחתו שם. אולי היא גם מכבידה עליו רגשית, כי הוא לא יכול להרשות לעצמו להיות איתך במידה שאת רוצה, והוא מנסה להציל את עצמו על ידי נסיונות שכנוע, שכנראה לא כל כך עובדים.הוא עוזר ומפרגן, אז אפשרי לו את זה. נסי להבין את הלחצים שלו, ובקשי יותר ממה שהוא יכול לתת לך ביחסים, בחיבוק, ובעזרה ממשית כאשר הוא בבית. ואולי, אם תורידי ממנו לחצים על דברים ובקשות שקשה לו להתמודד איתם, תקבלי יותר במה שהוא כן יכול לתת לך. ונסי, בתוך הלחץ והחיבור החזק הזה שלך עם התינוק החדש, למצוא מדי פעם נחת בפעילויות כמו טלפון, מחשב, טלויזיה או יציאה עם עגלה החוצה, לאויר, שנמשכות זמן מוקצב - כזה שכן אפשרי לך במסגרת שלך. חשבי על זה, ואולי במקום לחשוב על אותן פעילויות ועיסוקים שעשית בעבר, ושאת בברור לא יכולה לעשות היום (מה שעלול להכניס אותך לדיכאון) - תכנני לך פעילויות קצרות מסוג זה מראש, שתוכלי ליהנות ולצפות להן בין לבין.