גרושים: תהליך קשה או הזדמנות?

שלום,
בעלי ואני נשואים 5 שנים עם שני ילדים קטנים (4 ושנה וחצי). אנחנו אנשים מאוד שונים באופי ולכל אחד יש את המורכבויות שלו. החיים ביחד תמיד היו אתגר אבל עברנו המון דברים ביחד וגם היה לנו טוב. בתקופה האחרונה המשברים החריפו ובשיחה שהיתה דיברנו על פרידה או גירושין ושנינו לא מוכנים לזה עוד. בעלי אדם קשה וסגור הוא לא יודע, לא אוהב ולא מוכן לדבר על דברים, הוא אומר בצורה מפורשת שהוא לא מוכן להשתנות, הוא לא מוכן ללכת לטיפול זוגי וגם לא לטיפול אישי וטוען שאני הבעיה אבל שהוא לא רואה איך דברים יכולים להשתפר היות ואנחנו כבר 8 שנים ביחד. הוא קשה איתי, קשה עם הילדים ובכל דיון אני מפחדת להרגיז אותו והולכת על ביצים. אני מתחילה בקרוב טיפול זוגי לבד בתקווה שאולי זה יעזור אבל תוהה אם בכלל יש טעם היות והוא לא מוכן לשנות בעצמו כלום והוא איש מאוד קשה.אולי יהיה לי יותר טוב בלעדיו? אבל מה עם הילדים? ומה עם הבית? הבנתי שגירושין זה תהליך קשה מאוד, אולי יותר קשה מללמוד להסתדר איתו? האם בכלל אפשר להסתדר עם אדם שלא מחובר לעצמו?

דנה יקרה,
גרושים הם תהליך קשה אם הופכים אותם לכזה. וזה תלוי בכם. בשניכם. וכשאת אומרת שאתם רוצים להיפרד, אבל עוד לא מוכנים לזה, יכול להיות שעוד לא פתרתם את בעיית האגו הקשורה ל"מי אשם?" (בכשלון הנישואים), ואיך החברה, המשפחה ואתם תסתכלו על זה. לכן יכול להיות שאם את תזמי צעדים ראשונים, הוא ירגיש פגוע, ויילחם בך יותר. תהליך הגרושים הוא עניין מורכב ועדין לא פחות מנישואים. אלא שאם תצליחו לעשות זאת נכון, והילדים לא ירגישו שאתם עויינים זה את זו במהלך התהליך או אחריו, הם יהיו בסדר. אולי יותר טוב מהמצב שבו אתם לא עושים נכון את הנישואים עצמם.לכן, בכל מקרה את עושה נכון כאשר את הולכת לטיפול לבד. אולי הוא יצטרף, ואולי לא, אבל בתוך המערכת הזו של יחסים, תדעי להתנהל טוב יותר.