גירושין ופרידה: מורן, את לא לבד

אני בת 19 צעירה יחסית לאנשים שגולשים כאן...יש לי חבר כבר שנתיים, הכרתי אותו בכיתה יא כשהכרנו זה היה מדהים מדהים אין מילים לתאר את התחושות שהרגשתי כשהייתי איתו ,אם זה במיטה ואם זה כישבנו ודיברנו שעות אחד עם השני. אחרי כמה חודשים ביחד הוא נורה בצבא ממש שבוע לפני השיחרור במפתח הלב.עברתי תקופת סבל איומה כשהוא היה חולה וכשהוא חזר קצת לעצמו החצי שנה אחרי האירוע פשוט היה נוראית הוא היה מקלל אותי צורח עליי ממש שנאתי אותו . אבל נפגעתי , ספגתי הכל כל מילה עצמתי עיניים ואמרתי לעצמי , אל תדאגי בסוף אם תחכי בסבלנות הוא יחזור להיות האדם שהכרת וכלום לא קרה.אחרי שנה הוא הבין ועיכל מה עשיתי בשבילו איך הקרבתי את כל החברות שלי ואת המשפחה שלי בשבילו הוא אוהב אותי מאוד עכשיו אחרי שנתיים ומעריך אותי אבל לא נוגע בי כבר שנתיים שלמות כלום שום דבר שקשור לסקס הוא ממש נגעל ממני אני מרגישה שהוא אוהב אותי כמו אחות... וזה נורא כי אני סובלת אני הייתי רגילה לתשוקה עזה מצידו בהתחלה ועכשיו הוא דיכא לי את כל החשק המיני שנתיים שלמות אני בלי אהבה שכזאת בלי סקס.מה לעשות? מצד אחד אני אוהבת אותו מאוד ואני לא יכולה להפרד ממנו כי אין לי אף אחד וכי אני לא רוצה , ומצד שני אני חיה חיים לא בריאים בכלל.ניסיתי הכל לגשת ליזום הוא ממש לא נמשך אליי הוא אומר שמבחינתו אם לא היה סקס בעולם זה לא היה חסר לו. אני יודעת שזה נשמע כמו בגידה וחשוב לי שתדע שזה לא הענייןאני אציין שאני כן מושכת גברים ואני מחשיבה את עצמי סקסית .אז מה העניין?סליחה שאני כותבת מכתב מבולבל קצת אני שופכת את הכל וזה יוצא מיקס דירקס כזה אני מקווה שתבין.\ורק עוד הערה הוא כבר השתקם ונראה מצויין ואוהב את עצמו כמו פעם.אני מאוד אודה לך אם תצליח למקד לי את הבעיה ואולי לפתור אותה.מורן.

מורן יקרה,
את צעירה (ותמיד "צעירה" זה יחסי), אבל הספקת לעבור הרבה.אני מאד מעריך מה שעשית למענך, בעת שהיית איתו גם בתקופה הקשה. שמרת כל העת על האינטגריטי שלך, כי ידעת, למרות הקשיים וחוסר הודאות, שאם תעזבי אותו בעת קשה, יהיה לך קשה להסתכל אחר-כך במראה. ידעת גם שאם לא תעמדי לצידו כשהוא במשבר, יהיה לך קשה לדרוש מכל בן זוג שיהיה לך בעתיד, להיות לצידך כשקשה לך. וכך, למרות הפיתויים, ולמרות הקשיים שהחבר שלך הציב לך, הצלחת לשמור כהלכה על דמותך במראה, ולהיות גאה בה בסוף הדרך. ובלי טיפה של ציניות – גם אני גאה בך, כי למה שעשית דרושה כמות אדירה של משמעת עצמית, ובתנאים בלתי אפשריים כמעט. אבל תביני, שעשית הכל למענך ולא למענו. היה לך אולי קל לראות את זה כאילו שאת מקריבה את עצמך למענו, אבל פשוט בנית את עצמך כאשה בוגרת, אחראית ומוסרית, שיודעת לקיים, ולכן גם תדע לדרוש מהחיים את מה שמגיע לה, ובצדק.אלא שבסוף הדרך, היתה ציפיה אחת שלא מומשה לך. בנית את עצמך, אבל הוא לא מחכה לך. יודעת למה? אני חושד שקשה לו. את ראית אותו בכל חולשותיו, ונדמה לי שיהיה לו קשה להאמין שלאחר כל מה שראית וספגת ממנו, תמשיכי לכבד אותו ולהעריך אותו כפי שכיבדת אותו בעבר. אם הוא ירצה אשה לעצמו, הוא ירצה אשה שתכיר אותו בעוצמתו ולא בחולשותיו. שבזוגיות שלו הוא יהיה שווה ערך ולא בעל חוב. עד כמה שזה ייראה מפתיע, מורן, הרי למרות כל מה שעברת איתו, ולמרות הנאמנות העצומה שלך כלפיו, הוא יבטח יותר באשה שתכיר אותו בכבודו, ולא בקלונו, כי היא תתקשה יותר לראות גברים אחרים כמצליחים ומוצלחים יותר ממנו. מוזר, נכון? אבל כך כנראה הדברים עובדים, ויודעת מה? בטווח הארוך הוא אולי אפילו צודק. כי כל נפילה שלו בעתיד תזכיר לך את רגעי השפל שלו.עם כל הכאב, מורן, נדמה לי שאת צריכה להתרחק ממנו. המושג "כי אין לי אף אחד" הוא שגוי, ואת יודעת את זה היטב. מצאי לך מישהו, ואז יהיה לך מישהו. מצאי לך חברים, ואז יהיו לך חברים. זה אולי ייקח קצת זמן, אבל את אשה חזקה, ואני בטוח שתצליחי לעמוד בזה. ואם תיפגשי איתו שוב בגלגול אחר, בעוד כמה שנים אולי, כאשר הוא יתחזק יותר, ויחזק את בטחונו העצמי, ואם שניכם תהיו פנויים באותו זמן, אולי יהיה מקום לבחון זאת שוב. נדמה לי שעכשיו זה לא הזמן המתאים.