גילאים בפורום זוגיות

שלום רב,
אני נשואה מעל עשרים שנה עם ארבעה ילדים. בסך הכל חיי הנישואין טובים ועם הזמן רק השתפרו. עם זאת, יש לי שאלה שמטרידה אותי. מדי פעם כשהייתי במריבות עם בעלי ואפילו לא דיברנו מספר ימים וגם אם היו בינינו חילופי דברים קשים , הוא עדיין רצה ודרש גם בצורה לא נעימה לקיים יחסי מין ולי לא היתה ברירה. איך זה יתכן שגברים מעוניינים להיות בקשר מיני גם כשיש כעסים ויכולים לנתק את עצמם מהאוירה הכללית , מהרגשות וכו, תודה

התשובה יכולה להיות חשובה, כי אני לא רוצה להסתפק בהכללות.

אני בת 47 והוא בן 50

הדר יקרה,
הקשר המיני בין זוגות נשואים יכול להיות עניין מסובך. אולי אתחיל לרגע להתיר את השאלה של הבדל בין גברים לנשים – שנובע מהבדלים ביולוגיים. גברים בנויים להחליף את תאי הזרע שלהם בכל כמה ימים, כי זה משך החיים שלהם. הם עושים זאת דרך יחסי מין, אוננות או קרי לילה, וכל אחת מהדרכים הללו דורשת מחשבות מיניות, כך שאצל גברים, ככלל, מחשבות מיניות הן דרך חיים.נשים, את הביציות שלהן, שגם הן לא שורדות יותר מימים אחדים, מחליפות בדרך אחרת לגמרי, כפי שאת יודעת, דרך המחזור החודשי, שהוא תהליך הרבה פחות נעים, ושאינו כרוך בחשיבה מינית כלל.כך או כך, הן אצל גברים והן אצל נשים, העונג המיני הוא מוטיבציה, אבל התכיפות של החשיבה עליו משמעותית יותר אצל גברים. זה הכלל הראשון, וכמו בכל הבדל בין גברים לנשים – יש גברים יותר מיניים ואחרים שהם פחות, וכך גם לגבי נשים, ונשים רבות הן מיניות יותר מאשר גברים רבים. כך שזו רק הכללה, וכל גבר או אשה עומדים בפני עצמם, כך שכל זוג יכול להיות שונה מזוגות אחרים.גם תהליכי סיום המחזור הנשי, וסיום תקופת הפוריות יכולה להשפיע על נשים – יש שהן משוחררות יותר ויש שההשפעות ההרומונליות מקטינות את הצורך המיני.בנוסף לכל אלה – קיים גם האלמנט הרגשי, שעליו בעצם את מדברת. שכן, את צודקת – המין אינו רק פעילות של עונג טהור, כמו אוכל למשל, או מקלחת חמימה, אלא גם חיבור רגשי ואינטימי עם אדם קרוב. אלא שכאן שני הדברים, הצורך המיני מחד, והרגש והקירבה האינטימית מאידך, יכולים לחזק זה את זה, אבל גם לפעול זה כנגד זה אם יש כעסים, למשל. כפי שאת חווה. ואז, נשארת השאלה – מה יותר חזק? אצלך, העולם הרגשי מחבר אותך או מרחיק אותך מאינטימיות. אני די משוכנע שגם אותו, אבל פחות, ואם תצרפי את זה לצורך מיני חזק יותר – קיבלת את ההסבר – הצורך המיני גובר. שוב, זה לא אצל כולם, כי כל אדם שונה מאחר, ויש גם נשים שהן מוכנות לשים את הכעסים ואת המריבה בצד ולקיים יחסי מין עם בן הזוג שלהן, בין אם בגלל הצורך המיני, ובין אם מתוך תקווה ומחשבה שזה מה שיקרב ביניהם.כהערת ביניים – זה לא רק עניין של מיניות מול כעס, לפעמים זה מיניות מול עייפות. וגם אז, כשהצורך המיני חזק יותר, קל יותר להתגבר על עייפות, או על כל דבר אחר שמפריע, ותלוי כמה חזק הוא אותו גורם שמפריע. ואני כבר לא מדבר על קשיים ידועים בחשיבה הנשית יותר, כמו חינוך שמרני, או דימוי גוף נמוך. כל הדברים הללו יכולים להתחבר לקונפליקט הזה.העניין הוא שקיום יחסי מין מתוך לחץ, או איום, מרחיק ממך את התחושה של אינטימיות וקירבה בעת שאתם מקיימים יחסי מין, ולטווח ארוך עלולים לגרום לך להיות עוד פחות מינית, כי עלולה להתפתח אצלך רתיעה מכך. בטווח הארוך, הוא מרחיק אותך כשהוא דורש את זה ממך, ופועל גם נגד האינטרס שלו.אני לא רוצה להיות טוטלי בעניין הזה של קיום יחסי מין כאשר את לא רוצה, לא כי זה טוב, לא כי זה לא יכול להיות טראומטי – וזה משהו שאת צריכה לבחון עם עצמך, אלא בגלל הסיבה הפשוטה שנשים רבות עושות זאת כדי שבן הזוג יהיה מרוצה, גם כשהן לא מאד רוצות באותו רגע, אלא כנתינה למענו. הגבולות בין זה לבין תחושת חובה יכולים להיות רציפים ולא לגמרי ברורים, אבל אם את יודעת לגמרי שזה גורם לך רתיעה, ונגד רצונך – יש בהחלט מקום לעבוד על התקשורת שלכם. לא כעמדות כוח ושאלה של מי יותר חזק, אלא ללמוד לדבר טוב יותר את הצרכים שלכם, ולהפעיל טוב יותר את הרצון הטוב ואת הנטייה להבנה הדדית כדי שתעבוד טוב יותר, ותוכל לשים את הגבולות היכן שצריך לשים אותם.אני מבין שאתם בסך הכל בסדר ביניכם, ואת נשארת תוהה על ארועים שהיו והם מטרידים אותך עדיין. אני מניח משום שאת לא רוצה שזה יחזור, וגם כי את מרגישה שאת לא מבינה איך הוא שונה כל כך ממך בעניין הזה, ואולי אפילו לא מבינה איך ברגעים האלה הוא איבד את האמפתיה.לכן, אם נקלעתם כאן למאבקי כוחות שחוזר על עצמו מדי פעם – רצוי שתלכו לטיפול כדי ללמוד מחדש להתחבר במקומות האלה. אתם בתקופה שבה הילדים כבר גדלים, ולא חסרים לחצים, ובעיקר מחסור באינטימיות. אתם רוב הזמן לא לבד בבית, גם בשעות הקטנות. אם זה מקשה עליכם ליצור את התקשורת הזו בעצמכם, כדאי לחשוב על סיוע מקצועי.

תודה רבה על התשובה המפורטת! אכן לא חשבתי על הצורך הפיזי וההבדלים הפיזיים בין גברים לנשים. אני יודעת שאין לעשות הכללות. חשוב לי לציין כי אני משכילה, יפה , בעלת קריירה ואסרטיבית מלבד העניין הזה. אכן בפעמים שקרו הרגשתי מושפלת אך לא באופן שפחדתי או טראומתי. אך אלה באמת היו פעמים בודדות. התשובה שלך באמת עוזרת לי להבין את המצב מכל הבחינות וברור שאני יכולה לסרב. דווקא ההבנה שיש לזה צד פיזי עוזרת לי להבין אותו אבל בכל זאת ברגע שלא ארצה זה לא יקרה.

הדר יקרה,
כן. אני שמח שהבנתי נכון את מצבך. בהצלחה!