ריגוש כלפי גבר אחר בזוגיות

ד"ר חסון שלום,
אני ממש מבולבלת ולא יודעת מה קורה לי... והאם זה נורמלי...אני בת 36, נשואה+3 באושר מזה 15 שנה.בעלי הוא אהבתי הראשונה...לאחרונה, הייתה לי התאהבות ברופא שטיפל בי...ואני עדיין חשה תשוקה עזה אליו, אבל, כלום לא קרה. הוא מצידו מגלה יחס מקסים ויש המון מבטים ומתח מיני באוויר...והאמת, אני מתה לשכב איתו!!! הוא מושך אותי...אתמול, פתאום, לא יודעת למה, נכנסתי (פעם ראשונה בחיי נישואי), לצ'ט ושוחחתי עם גבר נשוי בן 37, השיחה זרמה נהדר....יותר מזה... והגענו ממש למצב של אורגזמה,זה היה מטרררריף!!! ואחר כך לא יכולתי לישון בלילה.. מכמה סיבות, האחת שהייתי חמה בטרוף ועשיתי את זה עם בעלי, והשנייה שהייתי מוטרדת כי נתתי לו את הפלאפון שלי והוא התעקש לדבר איתי (רצה עוד בליילה) ואמר שהוא מת לבוא לפגוש אותי... (מרחוק), ומן הסתם כדי להזדיין!!!אני מצד אחד מתה לעשות את זה וסקרנית עד טרוף... ומצד שני מתה מפחד.. לא יודעת איך לאכול את זה ??? רועדת כולי ומרגישה אשמה....מה עושים ? האם ללכת עד הסוף ולהתנסות (יש לציין שמעולם מאז שפגשתי את בעלי כחבר לא שכבתי עם אף גבר זר) ? או להרגע ולשכוח מזה, אפילו לא לענות לו לטלפון ?אנא עזור לי,תודהמור

מור יקרה,
הריגוש עצמו הוא נורמלי. בעצם, פרט לכך שמוקד הריגוש, הוירטואלי, הוא חדש, כל מה שאת חווה הוא דבר שהוא די נפוץ אצל בני האדם, גם כאשר הם חיים בזוגות. לנשים יש לריגוש כלפי גבר שאינו בן זוגן סיבות (אבולוציוניות) קצת אחרות מהסיבות של גברים. גברים נוטים יותר לכיוון של מין מזדמן, משום שבעבר (עד השימוש הנרחב באמצעי המניעה) מין מזדמן נתן להם אפשרות לצאצאים בלי מאמץ רב. נשים נוטות פחות למין מזדמן, משום שהוא השאיר אותן בעבר עם צאצאים ולבדן (אבל השימוש באמצעי המניעה משחרר אותן יותר מבעבר), אבל כאשר כבר היה להן בן זוג, מין מזדמן מאפשר להן למצוא אב שאולי הוא גנטית מוצלח יותר, או ליצור ילדים בעלי שונות גנטית רבה יותר, או למצוא מישהו שיוכל לסייע להן במידה ויקרה משהו לגבר שאיתן . השימוש הנרחב באמצעי מניעה, והמתירנות המינית הגוברת, בעקבות כך, רק חיזקו את הנטיה הזו. כך שמבחינה זו, את פועלת ומרגישה את מה שיכול לקרות לאשה, מדי פעם, גם במסגרת זוגית. החידוש שבזה, והאיסור והסיכון, מגיבירים את תחושת הריגוש. היחסים שלך עם הרופא מגיבירים עוד את החשיבה שלך בכיוון הזה (והוא בפרוש חורג ממה שמותר לו על-פי כל קנה מידה אתי, גם אם לא קרה ביניכם דבר!), והופכים אותך למוכנה נפשית להתגבר על העכבות, ולשכב עם גבר זר.אלא שכאן כדאי להכניס גם את זרם המים הקרים. מעשה כזה הוא לקיחת סיכון, בשני הבטים. האחד הוא הסיכון שבגילוי. וכבר ראיתי נשים שניהלו רומן או שניהלו הרפתקה קצרה, ולאחר הגילוי הצטערו על עומק נשמתן על הרס הנישואים, כי זו היתה התוצאה. לא כל בן זוג מוכן להמשיך אחר-כך בזוגיות. וגם מאלה שכן המשיכו, בחלקם מעמד האשה בבית הפך להיות בלתי נסבל, כי בשל חוסר האמון שנוצר, היא נאלצה לרצות את בעלה בכל דרך אפשרית, בין אם מדובר בדיווח קבוע היכן היא נמצאת בכל רגע, ובין אם מדובר בלעשות כל מה שאפשר בבית, כדי שרק יהיה מרוצה מהחיים איתה. במצבים כאלה, בעלים נשארים מאד לא מרוצים ולמשך זמן ארוך מאד, כי כך נוח להם. כשהם פגועים, כשהם מוסריים, החיים הופכים להיות הרבה יותר נוחים ובשליטתם, גם אם הם מכניסים את עצמם למצב של פגיעות נפשית אמיתית כדי לשמור על השליטה. אני לא רוצה להכביר מילים על מה עושה דבר כזה לילדים, אבל עוד כמה מילים מה זה עלול לעשות לך, וזה תלוי במבנה האישיות שלך. יש מי שלוקחת בגידה כזו כסימן לכך שהיא לא מוסרית, אשה לא טובה לבעלה, ואדם לא טוב, וקשה לה אחר-כך לחיות בשלום עם עצמה. לרגשי האשמה יש גם מחיר, וגם תפקיד – לשמור עליך על התנהגות נורמטיבית. אם רגשי האשמה שלך חזקים, בהחלט יכול להיות שזה אומר לך ש היכולת המנטלית שלך להתמודד עם זה אחר-כך היא לא משהו. אלה הם השיקולים שאת צריכה לעשות לעצמך, לפני שאת נכנסת להרפתקה כלשהי.ולגבי האיש שנתת לו את מספר הטלפון, כמובן שעשית טעות, כי אין לך מושג אם וכמה הוא יכול להזיק לך. את לא מכירה אותו, וכמישהי שיש לה הרבה מה להפסיד, אדם זר יכול להזיק לך באופן ממשי, גם כי הוא יכול אחר-כך לסחוט אותך בקלות לצרכיו, וגם כי את לא יודעת עד כמה הוא אחראי ודיסקרטי. גם אם היית רוצה לעשות מעשה, היית צריכה לקחת את המספר שלו, ולא לתת לו את שלך. אני בטוח שהסיפור הוירטואלי איתו (שבסך הכל מדובר בקריאה ארוטית אינרקטיבית), היה טוב, ואפילו יותר מזה. אבל הפגישה איתו תכניס כל כך הרבה משתנים נוספים, שאין לך מושג מהם ועד כמה הם טובים לך או לא. זה יכול להיות מרגש מאד, וזה יכול להיות מבאס מאד, וזה יכול להיות מבאס מאד לאחר הריגוש. במילים אחרות, המון אי ודאות.

ד"ר חסון תודה על תשובתך...אכן שפכת קיתון מים קרים קצת על תחושותיי...והאמת שחשבתי המון על תשובתך ולכן לקח לי זמן והיה לי קצת קשה להגיב, אבל בכל זאת אנסה בלי להשמע מתנשאת:קצת הפריע לי הגישה שלך שאישה שבוגדת ונתפסת אח"כ צריכה לרצות את הבעל כדי "להחזיקו" בבית!!! גם הגבר יכול ובוגד.... והאישה לא "עושה לו טובה" שהיא מחזיקה אותו בבית..שני בני הזוג צריכים /או לא לצאת מנקודת הנחה שבגידה או יותר נכון סטוץ הוא מעידה והוא קורה בגלל משהו (ופה אני רוצה שתענה לי..) ולכן או שמקבלים את בן הזוג בהבנה ואמון שזה לא יחזור על עצמו ושזה לא אומר שהפסקנו לאהוב אחד את השני, או, שמפרקים "עסקה".אבל, שלא תבין אותי לא נכון, אני פשוט יודעת (כך לפחות אמרו לי), שכשיש אובססיה לשכב או לפלרטט עם גבר זר, אז משהו חסר בחיי הנישואין... נכון ? לא עשיתי זאת מעולם, אבל זה בוער בי כרגע...ואני מנסה, באמת, לחשוב מה חסר לי ומה גורם לי לרצות כ"כ להתנסות בסקס עם גבר זר/אחר?האם יש דרך להבין ? והאם יש דרך להתגבר על הדחף ? אני באמת אוהבת את בעלי וטוב לי איתו, רק שאולי, לפעמים, השגרה המונוטונית גורמת לנו להשלות את עצמנו שגבר אחר יהיה כמו פנטזיה ? כמו סיפור אישה יפה ? כמו בסרטים ?לסיכום, איך יוצאים מה"קראש" של הרופא ? ואיך מתגברים על הצורך לפלרטט עם גברים זרים בצ'ט ? ואיך, הכי חשוב, מחזירים את תחושת ההתפעמות שביחסים עם בעלי... את הזיק בעיניים למגע ידיו...? וקולו ?תודה שוב,מור

מור יקרה,
אולי הפריעה לך הגישה שאשה שבוגדת צריכה לרצות את בן זוגה לאחר מכן, אבל ראיתי זאת מספיק פעמים כדי לדעת שכך מתנהלים הדברים. ולא אמרתי בשום אופן שבמצב ההפוך לא מתרחש באופן דומה. לאחר שמתגלה בגידתו של גבר באשתו, הוא זה שעושה כל מאמץ לרצות אותה, כדי שתישאר איתו, אם היא תהיה מוכנה לכך. לא התכוונתי לרגע לומר שיש כאן הסתכלות שונה, אם כי יש נטיה יותר גדולה לנשים לקבל בגידה של בן זוגם, ובעיקר בגידה מינית, מאשר לגברים לקבל בגידה מינית של נשותיהם (לנשים יש נטיה לקחת באופן קשה יותר התאהבות של בן זוגן באשה אחרת).הכתיבה שלך מעידה על כך שאת מחפשת תרוץ טוב לעשות את זה (ואני חושד שאת מחפשת לכך אישור ממני). למשל, העובדה שאת מחפשת אישור לכך שבטח משהו חסר בנישואים, ולכן את מתעתדת לעשות את זה. והרי לו היית מאמינה, באמת ובתמים, שזה המצב, ושאת מחפשת משהו אצל גבר זר שאיננו במסגרת הנישואים, היית יכולה לעצור כבר עכשיו ולחפש מה בדיוק חסר לך. האם את יכולה להגדיר זאת? אני לא בטוח שזה מה שאת עושה. ולמען האמת, אני כרגע לא בטוח שאת באמת רוצה למצוא את הסיבה, ולעשות ניתוח מעמיק של הזוגיות שלך (למשך, עם יועץ זוגי), כי זה רק יפריע לך לתחושת הריגוש הנוכחית, או למימושו מאוחר יותר. והרי, ואם זו רק השיגרה ששולחת אותך לשם, מי יערוב לבן זוגך שהמשך השיגרה לא יוציא אותך שוב מאוחר יותר לבגידה נוספת? והרי אם תתנסי בסקס עם גבר אחר, ובן זוגך יגלה זאת, תצטרכי לתת לו דין וחשבון. הוא עלול לדרוש אותו בכל תוקף, כי הוא ירצה לדעת אם הוא יכול לסמוך עליך לעתיד או לא. וכל עוד לא תצליחי לתת לו דין וחשבון שיספק אותו, הוא לא יוכל לבטוח בך.איך את משוכנעת שזה יהיה משהו חד פעמי שלא יחזור על עצמו, אם את לא יודעת מה הסיבה לכך שאת רוצה את זה?אני כותב את כל זה בעיקר כדי להסביר לך שאת לא נותנת לעצמך דין וחשבון מלא על רגשותיך. היום את במצב שבו את אוהבת את בעלך, אבל את לאחר שדעכה ה"הידלקות" הראשונית ביניכם. זה קורה בכל מערכת יחסים, לפעמים מוקדם יותר ולפעמים מאוחר יותר. יש מי שמרגיש נפלא עם הבטחון והמחוייבות שמעניקה האהבה העמוקה והבסיסית לאורך זמן, ויש מי שחסרים לו הריגושים, או שהם מגיעים פתאום, משום מקום כמעט, בגלל הזדמנות שנקרתה. והשאלה איך להתמודד עם זה היא לא פשוטה. רוב הגברים אינם מצליחים להתמודד איתה, כמעט מחצית מהנשים אינן מצליחות להתמודד איתה (נתונים אמריקאיים), ובמכתבי הקודם הסברתי מהן הסיבות השונות לגברים ולנשים לעשות זאת.להחזיר לעצמך את תחושת ההתפעמות ביחסים עם בעלך תוכלי רק לאחר חוויות עזות חדשות. למשל, בתרחיש הבא: לאחר שתבגדי בו, ובגידתך תתגלה, והוא יתלבט אם לעזוב אותך או לא, ואת תנסי לעשות הכל כדי להשאיר אותו איתך. ואז, כשיראה אליך, מדי פעם, קירבה, ויחייך אליך, וכשאת תחשבי שזה אולי באמת בדרך להשלמה אמיתית (כלומר, כאשר זה יהיה נעדר כעסים מצידך), אז כנראה שתרגישי התפעמות כלפיו. אלא שהסיכון כדי למצוא מחדש את ההתפעמות ביחסים איתו גבוה. אם את עושה את זה, קחי בחשבון שיכול להיות שתצטרכי גם לשאת באחריות על התוצאות.דרך אחרת היא לחפש ריגושים משותפים, שיהיו בעוצמה גבוהה (אסונות, למשל, בהיותם מקור לרגשות בעוצמה גבוהה, יכולים לחבר מחדש, אבל גם להרוס – אבל כמובן שלא זה מה שאני מציע; אני מציע להחליף ריגושים משותפים לא טובים ביצירת ריגושים משותפים טובים). דרך אחרת היא לחפש לעצמך ריגושים מסוג אחר, אבל גם אלה צריכים להיות בעוצמה גבוהה מאד, כדי שיוכלו להתחרות בריגוש הכרוך בהרפתקה מינית.

ד"ר חסון שוב תודה על תשובתך,כנראה שלא הבנת אותי נכון... או שאולי אני משלה את עצמי או לא רוצה להודות בבעייתי?אני חושבת שאם לא הייתי רוצה לצאת מזה, לא הייתי פונה אלייך... הרי אינני צריכה לבקש ממך רשות לבגוד, נכון ?אני לא חשבתי לרגע שאתה כאיש מקצוע ביחסי זוגיות, תציע לי להרוס את חיי הנישואין שלי...אני באמת רוצה להוציא את עצמי מן ה"חלום" הזה, והאמת, שזו פעם ראשונה בחיי שאני מרגישה תחושות אלו, ואני אכן מבוהלת מהן, אבל מצד שני, רוצה אותן!!!.לגבי ה"יחסים" עם הרופא, הוא מטפל בי כשנתיים מאז שעברתי תאונת עבודה והוא מקסים ומקצועי... ואין בכוונתי להחליף אותו מבחינת טיפול ומקצועיות! (ייתכן שאני מערבבת רגשות של הערכה והערצה עם משיכה?) לא אשקר שהיו לי ואולי עדיין יש הרהורים ופנטזיות לגבי איך יהיה סטוץ איתו...אבל לא יותר מזה, בגידה.!שורה תחתונה, אני באמת רוצה שאתה (בתור איש מקצוע, שבטח נחשף לא פעם אחת למצבים כמו שלי), שתייעץ לי איך אפשר לשפר את הזוגיות ואת השגרה הקצת אפורה של גידול ילדים, עבודה, לחצים, ולהנות שוב מהזיק והתשוקה שביני לבין בעלי (שכן, אני מאוד אוהבת אותו, וחיי המין שלנו מעולים!!!), אבל עדיין, חסר לי קצת החיזור, ה"התפרעות" שבסקס, הריגוש, ההתפעמות, אפילו המילים המפתות באמצע העמידה במטבח בשגרת הבית....מקווה שהסברתי את עצמי יותר טוב ושתעזור לי לצאת מהתחושות הלא טובות שמלוות אותי זמן לא קצר...ואפילו המרה השחורה שאני לעיתים נכנסת אליה....ולסיום, סתם שאלה עקרונית, האם אתה חושבת שלצ'טט באינטרנט עם גבר זר ולדבר על סקס זו בגידה ? או צורך/פנטזיה ?תודה וחג שמח,מור

מור יקרה,
יש אנשי מקצוע שיגידו לך "טוב, אז תבגדי, ותוציאי לך את זה מהראש" (או שלא תוציאי). והאמת היא שאני לא אומר לך לא את זה ולא את זה. אני רק מזכיר שיש לזה מחיר, חלקו ודאי (התחושה הפנימית שלך אחרי-כן, ומה שהיא תעשה לזוגיות שלך), וחלקו לא (סיכוני חשיפה), ואפשרות של התמכרות – סימנים שאותם את רואה בהתקשרויות הוירטואליות. לכן, המים הקרים הם התובנה שיש מחיר, וזה דבר שכאשר נמצאים במצב ריגוש כמו שלך, נוטים להתעלם, למזער ולהכחיש. למשל, את ההשפעה הנפשית שתהיה עליך או על הזוגיות, את סיכוני החשיפה, או את התוצאה של הגילוי. ומכאן, שאני מנסה להסביר לך בעיקר שאם זו ההחלטה שלך, את צריכה להיות מוכנה מראש לשאת בתוצאות, ולדעת להתמודד איתן. שזה אומר, לעשות לעצמך את הסימולציה בראש של התהליכים, ושל מה שתגידי ומה שיקרה.לפחות כלפי חוץ את אומרת: הייתי רוצה שתעצור אותי. מצד שני, הריגושים שלך כרגע אינו דבר שאת מוכנה לוותר עליו בקלות. אם את מתכוונת באמת לנסות ולבדוק מה את יכולה להשיג במסגרת הזוגיות הקיימת, לפני שתעשי צעד אחר, כדאי לעשות זאת בעזרת יעוץ זוגי או אישי. את יכולה להתחיל מלעשות זאת לבדך, ואחר-כך לצרף את בן זוגך. לא הייתי הולך לטיפול אישי שייקח בחשבון רק את האושר האישי המיידי שלך (ויש מטפלים שמטרתם תהיה לתת לך להרגיש טוב עם כל מה שתעשי), אלא עם אדם שיידע להצביע בפנייך על שיקולי הרווח וההפסד (במונחים רגשיים ואחרים, שאת חלקם את מרגישה כבר עכשיו) של מעשייך, רצוי באופן לא שיפוטי. אחר-כך, תצטרכו לבחון היטב את המערכת הזוגית שבה את נמצאת, להבין מה בדיוק קורה לך בה מעבר להעדר הריגושים. ואני חושד שאולי ישנם דברים נוספים מעבר לכך. ואז, אם צריך, להמשיך בתהליך זוגי, שחלקו נועד להחזיר גם את הריגושים ליחסים ביניכם.מעבר לכך, מור, לא אוכל לסייע לך במסגרת הפורום (ואני חוזר על זה מדי פעם – רשימת השאלות שמחכות לתגובות היא ארוכה, והזמן שאני יכול להקדיש לכל תהליך בפורום הוא מוגבל; אני פנוי לתהליך ממושך יותר רק בדרך של יעוץ פרטי, באינטרנט, בטלפון או בפגישות).

תודה ד"ר חסון על תשובתך המהירה ועל ייעוצך החם...אכן נתת לי את הכלים לראות את הדברים בצורה הכי ריאלית !מקווה שיהיה לי את הכח לדבוק באינסטינקטים הבריאים שלי ולא לסכן את מה שיש לי (ושעליו אני מודה כל יום!!!) ושאצא ממצב זה בכוחות עצמי (שכן, ייעוץ זוגי לא נראה לי שאהיה מסוגלת לחשוף את מצבי בפני בעלי...),חג שמח, ושוב תודה,מור

מור יקרה,
גם ביעוץ זוגי את לא חייבת לחשוף את הכל בפני בן זוגך (למשל, לא משיכה כלפי אדם כזה או אחר). אבל לדבר על חסכים, בהחלט אפשר וצריך, ודרך זה להגיע לפתרונות. ולעשות זאת עם יועץ זוגי שמוכן לקבל מצב שבו הוא מבצע גם פגישות דיסקרטיות, שאינן גלויות בפני שני בני הזוג (ולא כל המטפלים רואים זאת כך). אני עצמי, כמי שאמון על הבטים שונים של תקשורת בין-אישית, מאמין שפגישות מסוג זה הכרחיות בתהליך. בכל אופן, ראי זאת כאפשרות למקרה שתרגישי שאת לא מחזיקה מעמד אחרת.

ד"ר חסון שלום,
זו שוב אני עם הצ'ט והפנטוזים על הרופא...רציתי רק לספר לך שמשהו קרה בימים האחרונים..והאמת שאני לא יודעת אם לטובה ???אז קודם כל, באותו ליילה שישבתי בצ'ט וחזרתי חמה למיטה....בעלי הרגיש כנראה שזה מה שהיה ואחרי כמה ימים שישבתי סתם מול המחשב בערב אז הוא אמר לי: "תגידי איך נכנסים לצ'ט, תוכלי להכניס אותי ?" (הוא ממש לא מתמצא במחשבים ובצ'טים במיוחד),ואז כשנכנסנו..אני ככה ניסיתי ל"הכין" את הקרקע ואמרתי לו: "אתה יודע יש פה כל מיני אנשים עם שגעונות...סטיות, אבל תכל'ס, זה סתם בלי רגש, וירטואלי"...ואז נכנסנו עם זיהוי של גבר ואח"כ עם זיהוי של אישה והוא קרא וכתב....וראה...מה גברים כותבים לי...ואז הוא דיבר איתי על זה קצת בעקיפין ושאל מה זה עושה לי, ואמרתי שהאמת שקצת מרגש אבל סתם ורטואלי ושאיתו זה הכי ממשי וכיף לעשות...בקיצור, הצ'ט חימם אותנו ובשבוע האחרון הרגשתי שהסקס השתפר פלאים!!!!אבל, אחרי כמה ימים שישבתי מול הצ'ט וחזרתי למיטה, הוא פתאום בא לי ביציאה שזה ממש סטייה ושזה לא מוצא חן בעיניו ושנראה לו שזה יוצא משליטה...ואז אמרתי לו:"אבל אמרת שזה ממש לא מפריע לך ושאתה יודע שאין בזה שום איום ממשי על היחסים ביננו ושאם זה סתם עושה לי טוב מסקרנות...אז למה לא",בקיצור אותו ערב (סילבסטר, שגם היה יום הולדתי), מצאתי את עצמנו בריב תהומי עם בכי כל הליילה ללא שינה כמעט.ועכשיו, אחרי שהשלמנו עדיין מרגישה שנשאר משקע..ובעיקר לא יודעת מה לעשות, מצד אחד הצ'ט מושך אותי בטרוף, אני מרגישה אישה מושכת שמטריפה גברים רק מפנטזיה וירטואלית, מצד שני טוב לי במיטה עם בעלי (והצ'ט רק הגביר את זה!!!!לא יודעת למה?) ומאידך, אני מרגישה שזה כואב לו, מפריע לו ואני מאוד מעריכה אותו ולא רוצה לפגוע בו, מה עושים ???.אציין שאפילו להט הסקס שהיה לנו בשבוע האחרון הצליח להשכיח ולהדחיק לי את המשיכה לרופא....מה קורה לי ד"ר ???תודה על עזרתך,מור