גבר קרייריסט: מה לעשות?

שלום רב,
אני בת 26 ונמצאת בקשר זוגי מזה חצי שנה עם בחור בן 38. אני מוצאת את עצמי בהמון לבטים במהלך הקשר הזה, אבל קשה לי להבין האם זהו סימן לגבי הקשר מאחר ואני מטבעי נוטה להיות כזו. מצד אחד הבחור מסב לי הרבה הנאה, צחוק ואושר כשאנחנו יחד, יש בו את כל הדברים שחיפשתי- חכם, מצחיק, יפה וסופג את כל השיגעונות שלי. מצד שני יש לו יחס מאד בעייתי, אני זו שעושה את כל המאמצים בקשר- מגיעה עד אליו כל יום (גר במרחק של שעה ממני), מבשלת, מסדרת ותמיד נענית לכל בקשה שלו.. בנוסף, הוא ממש מכור לעבודה שלו ולרוב עסוק בזה, עם זאת, כל זמן פנוי שאינו מקדיש לעבודה (ממש מעט יש לציין) הוא מקדיש לי. ניסיתי לדבר איתו על הדברים האלה ונראה כי הוא קצת יותר משתדל אבל עדיין.. לא עושה יותר מדי בשבילי, חסרה לי תשומת הלב ותחושה של אכפתיות ועשייה הדדית. קיבלתי את הרושם שהוא תמיד היה כזה ולמרות זאת היו לו המון בנות זוג וכולן רצו להתחתן איתו, נראה כי הקושי להתמסד הוא אצלו.. הוא מצידו לא מסכים איתי ומרגיש שהוא כן משתדל "עד כמה שהוא יכול". אני חוששת להישאב למערכת הזו ולמצוא את עצמי עם בן זוג שמאד מרוכז בעצמו, להרגיש ביחד אבל לבד. מצד שני אנחנו אוהבים אחד את השני ויש הרבה יתרונות וכיף. אני פונה אליך אחרי המון לבטים וחוסר אונים, אשמח מאד לשמוע את חוות דעתך..

מתלבטת יקרה,
גברים רבים "מכורים לעבודה שלהם", ורואים בה את מה שהם מגדירים כ"הצלחה" בחייהם. לא פעם גברים כאלה רואים בזוגיות משהו שהוא מובן מאליו, ושאינו צריך לבוא על חשבון העבודה, אלא במגבלות מצומצמות מאד. ואם בת זוג אחת לא מרוצה מאורח החיים הזה, וגם מהיתרונות הכלכליים שהעבודה שלו מספקת (כן: פרנסה, דירה, חוגים לילדים, בילויים בזמן שנותר, חופשות סקי, בגדים), אז ימצאו אחרת שלה זה יתאים. זה לא אומר שהם לא יכולים להיות מאוהבים עד כלות בבת זוגם, אבל זה משהו שעל פי התפיסה שלהם הרבה יותר קל להחליף מאשר מקצוע והצלחה מקצועית. והשאלה שנשארת היא אכן אם את יכולה להתאים את עצמך לזה. יתכן שזה לא מתאים לך. ואולי היתרונות שבעבודה שלו, ובמה שהיא עושה ומאפשרת לו, ובאופן שבו היא בונה את האישיות שלו כן מתאימים לך, אבל את רוצה אותו בכל זאת יותר ממה שהוא חושב שנכון לעשות בנתון האילוצים והלחצים שלו – שהם שלו והוא מוצא את האיזון הנכון להם על פי שיקול דעתו, כי הוא מכיר לפחות את הצד ההוא טוב יותר. כך שאת נשארת בקונפליקט בלתי פתור. במקרה הזה, הקונפליקט הוא שלך, ואת צריכה לדעת איך לפתור אותו. כרגע, את מנסה להקל על המצוקה והצרכים שלך דרך לחץ עליו לוותר על זמן עבודה ולהיות ביותר זמן זוגיות. כפי שאת רואה – את יכולה לעשות זאת באופן חלקי בלבד. אין כאן עניין של צודק או לא צודק – האילוצים והצרכים הם שלו, הוא מכיר אותם טוב יותר מכל אחד אחר, והוא מציב לך את הגבולות שלו, דרך עשייה ודרך שיחות. את צריכה להחליט אם את סומכת על שיקול דעתו, ואם בסופו של דבר זה גם מתאים לך.