בת מפונקת: תמיכה ולא החלטות

ביתי נכנסה להריון והתחתנה עם הבחור כשעדיין לא בססו את יחסיהם וכמעט ולא הכירו.בשלב מסויים ,לאחר הלידה של ליגל המהמם הם עברו לגור אצל הוריי החתן והכל התפוצץ לכולנו בפרצוף,יום אחד הוא ביקש שתעזוב עם התינוק את בית הוריו ואיים עליה שמחובתה לעזוב.חודש וחצי תמכתי בה (אמה)נפשית וכלכלית והוא לא הופיע כלל,ביתי נפגעה מאד .השכרתי לה דירה על שמה וביום חתימת ההסכם גירושין הוא שכנע אותה לחזור.היא הסכימה אך אני רואה שהיא מאד מאוכזבת ומצטערת.א.האם להתערב ולנסות לשכנע אותם להמשיך במאמצים למען התינוק?ב.אין באפשרותי מבחינה כלכלית לתמוך בה אם היא שוב נפרדת מבעלה.התאלמנתי לפני שנה והמצב הנוכחי עם הזוג בלתי נסבל.מה עושים?

חוה יקרה,
את קוראת לה בת מפונקת, אבל לפי מה שאת מספרת, היא לא מפונקת כלל וכלל. קשה לה, היא אמא, היא אשה שהחליטה להתמודד עם קשיים, אז אני לא רואה אותה כבת מפונקת. אני חושש שאת לא יכולה להחליט בשבילה. ואולי לזה כיוונת כשאמרת בת מפונקת. מה עוד שאת לא יכולה לסייע לה הרבה מבחינה כלכלית, והיא צריכה לקרוא גם את המפה הזו. הדבר היחיד שאת יכולה לעשות בשבילה, הוא לעזור לה להחליט את מה שנכון לה, ולא את מה שאת חושבת שנכון לה. והדרך היחידה לעזור לה להגיע להחלטות שקולות, היא לתמוך בה ולתת לה גיבוי, שתבין שהיא לא לבד בעולם. השקט הנפשי שאת יכולה לספק לה על-ידי הקשבה ואמפתיה, ועל-ידי ההבנה שלה שאת סומכת על ההחלטות שלה, יעזרו לה מאד לשקול נכון את השיקולים שלה.