בעל עצבני: מבחן התוצאה

היי...יש לי בעיה בזוגיות שלי...אני ובעלי מכירים כבר 3 שנים כמעט מתוכם אנחנו נשואים 8 חודשים ואני בחודש סוף שמיני להריוני, בעלי בן אדם מאוד מאוד עצבני...בתחילת הנישואים ובהריון בעלי לא היה מבין כי אני לא מרכישה טוב ויש לי בחילות והיה אומר לי כמה את לא מרגישה טוב ודברים כאלה.. לאחר כמה זמן הוא פשוט כבר לא היה שואל ללשלומי כי כבר היה מובן איך אני מרגישה..הבאתי לביתי ליפני כ4 חודשים גור לבית כי רציתי שבעלי יהיה קצת נוכח לעובדה מהזה "ילד" בבית לנקות אחריו להוציא לטיול - ( את הכלב אנחנו מנסים לאלף.. לאט לאט)...כשהכלב עושה צרכים בבית ככה מכבר 4 חודשים אני תמיד מנקה אחריו בעלי פשוט נגעל מהצרכים שלו בבית... ותמיד אני שואלת את השאלה מה יקרה כשהילד שלנו יצטרך חיתול להחלפה??? וגם אני אומרת את זה לבעלי..בעלי מת להעיף את הכלב.. אני בינתיים כבר שבועיים נמצאת בבית בשמירה ויש לי עוד כמעט חודשיים לשבת בבית הכלב לפחות נחמד אליי יותר מבעלי היום~אני חייבת לציין שמהרגע שנכנסו להריון עד היום לא קיימנו יחסי מין ביכלל!!!בעלי כל היום מגיע ושואל למה הבית מלוכלך כשהבית נקי לחלוטין כשיום ליפני אני נייקיתי את הבית ושטפתי ועשיתי הכל פשוט הכל בבית ואני כמעט כל היום ישנה בסלון או נחה כי אני בעצם לא מרגישה טוב... ( הבית שוב נקי ומסודר) והוא פשוט תמיד יודע לבוא ולצעוק למה הוא לא נקי ... תמיד ימצא תירוץ עלוב לישון לבד~!מאז שאנחנו גרים בשכירות בערך כחצי שנה רוב הזמן שלנו אנחנו ישנים בסלון ולא בחדר כי החלל בסלון היה הרבה יותר רחב...סובלת מחום מההריון!היום אני פשוט מגיעה למצב שאני מסתכלת אחורה וקולטת שיש לי בעל עצבני שלא משנה כמה אני יעבוד בעבודה .... וגם אם אני לא ירגיש טוב תמיד ימצא תירוץ למה הוא עצבני אם הבית לא נקי או הכלב מעצבן אותו ( גור בן 4 חודשים ) מהצרכים שלו.. להוציא אותו בחוץוהכי חשוב הסגריות שמפריעות לי לתהליך ההיריון שאני סובלת מהזה מאוד בבית הוא לא מעשן חוץ מהשירותים ששם הוא צריך להוציא את צרכיו ! ולי זה מאוד מפםריע ובעיקר שלא בידיוק אכפת לו גם כשאני אומרת לו לא! לפחות הוא הפסיק איפשהו לעשן בבית חוץ מהישורתים!אני ישמח לעצה טובה.. כי אני כבר עייפתי ... אני עושה הכל בבית פשוט הכל והוא תמיד ימצא תירוץ למה הוא עצבני ולמ ה הוא יותר טוב ממני כי כרגע הוא עובד בשבועיים האחרונים ... ואני בשמירה !תודה על שהקדשת מזמנך... אשמח לקבל ייעוץ~

אשה יקרה,
אני חושש שהסיפור ביניכם אינו רק "בעל עצבני". יתכן מאד שהוא לא אמפתי מספיק, אבל אין ספק שהוא גם לא מרוצה. ויכול מאד להיות שזה לא היה רעיון טוב בכלל להכניס כלב הביתה, רק כדי "להרגיל את הבעל להתאמץ". גם כך, העומס והלחצים שכרוכים בנוכחות של תינוק חדש הם גדולים, ואת רק הגדלת את הלחץ הזה שיגיע, עוד יותר. עד כמה שהבנתי, הבעל לא רצה כלב, ובודאי לא רוצה אותו עכשיו, ואת כופה עליו נוכחות ועשייה נוספים למה שממילא יש וממילא יהיה. התוצאה היא בעל שאינו מרוצה, וגם בעל שיש לו את מי להאשים בסיבות לחוסר שביעות הרצון הזו. וכשהכנסת את הכלב, במקום לקבל בעל "מאולף", קיבלת בעל ממורמר ועצבני.אני לא אומר שהוא טלית שכולה תכלת, כי יתכן מאד שקיימים גברים שידעו לעמוד בלחצים טוב ממנו. אבל אני מקבל את הרושם שתהליך קבלת ההחלטות שלך אינו נקי מנסיונות שאינם מוצלחים לחנך אותו, ולכן, לפחות במבחן התוצאה, ברור שהם לא נכונים. יתכן שבתהליכים אחרים, בחיזוקים חיוביים דווקא, וביצירת אוירה אחרת, היית משיגה הרבה יותר.אני יודע שההריון הוא קשה פיזיולוגית, שזה משפיע על התדמית העצמת, על מצבי הרוח ועל ההרגשה הכללית, הפיזית והנפשית. אני יודע שקשה להיות נעימה כל הזמן כשקשה לך. אבל אולי אתם זקוקים להדרכה וליעוץ, כי בדרך הזו המאמץ הנוסף שיידרש מכם עוד מעט יהיה רק גדול יותר, הלחץ יהיה גדול יותר, והחיכוכים ביניכם רק יגדלו.קראי בבקשה אתהמאמר שלי על שיפור הזוגיות, ובדקי עם עצמך אם את מסוגלת ליישם. זה לא קל, ובעיקר כאשר את מאוכזבת וכועסת.