בעל בין משפחה לבת זוג

אני בת 25 נשואה 3 שנים, יש לנו ילד בן שנה.בעלי נורא קשור להורים שלו ולי יש בעיה עם זה כי הוא נותן להם להתערב לנו בחיים ,בהחלטות ובשאר הדברים... לי זה נורא הפריע מההתחלה אבל בהתחלה לא הייתי נותת לזה חשביות. אבל כרגע שיש לנו בית, ילד, חיים די מאושרים בייחד, אז אני פשוט לא יכולה לסבול את זה יותר. הם פשוט מתערבים בהכל. והוא מספר להם כמעט הכל. הוא כמה פעמים הבטיח לשים לזה סוף אבל כמובן שאף פעם זה לא קרה. ההורים שלי לדוגמא לא מתערבים אף פעם בשום דבר, ונח לו מאוד עם זה. ואני נןרא רוצה שהוא ירגיש את מה שאני מרגישה כשההורים שלו כל הזמן מלמדים אותנו אך לחיות ומה לעשות . אפילו כשקנינו דירה ף אז בלי האישור שלהם הוא פשוט לא היה קונה. אז כל דירה שאהבנו הם היו אמורים לבא ולראות ולאשר...פשוט סיוט. אותו סיפור היה עם השיפוץ, הם פשוט החליטו הכל ואך לעשות. באותו זמן הייתי בהריון אז היה לי נורא קשה והיו לי ימים שהייתי מוכנה פשוט לעוף משם כדי לא לראות את כל מה שקורה.וכשהילד נולד אז הם כמובן התחילו ללמד אותי מה לעשות והכריחו אותי לבא לחיות אצלהם בבית שבועיים כי אני לבד , לפי דעתם , לא הייתי מסתדרת...והם לא שאלו אותי אלא פשוט ישר אחרי הבית חולים לקחו אותי לשם.כמובן שלאחר מכן בעלי הבין שהוא טעה וביקש סליחה אבל זה לא כל כך עזר.אני אוהבת אותו מאוד ומבינה שזה ההורים שלו וקשה לו להתנתק מהם. אבל אני כבר לא יודעת מה לעשות יותר.אשמח לדעה מכם.

דיאנה יקרה,
בעלך נקרע, אני מניח, בין תחושת מקומו במשפחתו והיחסים להם היה מורגל עם הוריו, לבינך. אולי גם הוא מרגיש צורך להעזר בהם בתחומים המשפחתיים (שבינו לבינך ולבין הילד שלכם) שבהם אינו מרגיש בטוח. לכן קשה לו להתנתק מהם, ולכן גם הוא נוטה ללכת אחר המוכר והידוע קודם, שזה ההורים, ולשנות את דעתו רק בעקבות טענותייך. השאלה היא מדוע הוא מרגיש כל כך לא בטוח בעניינים הללו. ייתכן שאינו סומך עלייך מספיק. אולי את צריכה להיות יותר רגועה ויותר ברורה באשר לדברים שאת רוצה, ושניכם זקוקים לדבר על הדברים יותר לפני שהם קורים. לא כדי שתגידי לו שלא יתערבו, אלא כדי לקבל החלטות לפני שהדברים יעלו בינו לבינם.ולא... אל תעשי לו את מה שהוא עושה לך, כדי שילמד. זה אף פעם לא מועיל.