בעל לא אסרטיבי: מה עושים?

שלום
דוקטור אני ובעלי נשואים 3 שנים ויש לנו ילד מדהים בן 9 חודשים, בעלי ואני מאוד אוהבים אחד את השניה אבל יש לי בעיה ואולי תוכל לעזור לי איתה. בעלי אחד האנשים המקסימים שקיימים הוא אדם נוח עוזר מפרגן אוהב אבא ובן זוג לתפארת יש לי רק בעיה קטנה איתו נורא מפריע לי שבעלי לא " עומד על שלו" ולא מספיק אסרטיבי אני יודעת שאולי זה ישמע קצת מוזר אבל בכל זאת הייתי רוצה שיהיה מעט יותר דעתן, אמרתי לו מס' פעמים שישפר את הנושא הזה בשבילו (למרות שנראה לי שאני אומרת את זה יותר בשבילי)אך ללא הועיל, אני מאוד אוהבת ומעריכה את בעלי האם להתעלם מבעיה זו או להתעקש ולעודד שינוי?? תודה מראש

מירית יקרה,
הקושי שלך הוא קושי שנתקלות בו לא פעם נשים בזוגות צעירים דווקא, שהיו רוצות שהבעל שלהן יהיה אסרטיבי יותר, הן איתן והן כלפי העולם.את מתארת זאת כ"בעיה". את אומרת שזה "נורא מפריע" לך. האם את יכולה לשים את האצבע על המקום המדוייק שבו זה מפריע לך? האם זה מפריע לך בשל התדמית שלו בעינייך, או בעיני אחרים?האם זה מפריע לך משום שהוא לא באמת לא מצליח להשיג את מה שהוא יכול להשיג עבורו ועבור משפחתו לו הוא היה יודע יותר לעמוד על שלו?האם זה מפריע לך משום שאת השגית יותר ממנו, ורוצה לממש את המעמד שלך דרכו?האם זה מפריע לך כי את מכירה גבראחר (או גברים אחרים) שהוא אסרטיבי יותר, והוא מוצא חן בעינייך, והיית רוצה לראות את בעלך מתנהג באופן דומה מתוך תקווה שאז תימשכי אליו יותר?נתתי לך רשימה טיפוסית של סיבות שבשלהן נשים מרגישות כך. הייתי שמח לו היית יכולה, בכנות, לשים את האצבע על הקושי המסויים שלך, כדי להמשיך ולפתח את הבעיה המעניינת הזו.

ראשית תודה על תגובתך המהירה. בתשובתך אליי פירטת מס' אפשרויות שבשלהן אני יכולה להרגיש שהבעיה הנ"ל מפריעה לי אך קשה לי להצביע על משהו מסוים, אני יכולה להגיד שזה מפריע לי מכמה סיבות: התדמית שלו בעיניי (ולאו דוקא התדמית העיני אחרים) הקושי ליזום דברים, קבלת ההחלטות שנעשות על ידי הן החלטות קלות והן כבדות וחשובות יותר, אני לא משווה את בעלי לאחרים שהם יותר אסרטיביים ודעתנים כי כפי שאמרתי בעלי יחיד במינו ולא נראה לי שאני ישווה אותו לאחרים כשיש לו כ"כ הרבה יתרונות רק מסיבה זו, בנוסף נראה לי שהייתי רוצה קצת להיות מובלת ולא להוביל כל הזמן, היו פעמים שהחלטתי לשנות זאת ע"י כך שהייתי נותנת לו להחליט ולא מחליטה או מציעה דבר מה אך גיליתי שאני בדרך עקיפה מעבירה לו מסר סמוי או אפילו גלוי מה הייתי רוצה שהוא יחליט או יבצע, אני מודעת לכך שאולי אני מורידה לו קצת מהביטחון ע"י כך שאני רוצה להיות מעורבת ומחליטה בכל דבר אבל אין לי באמת מושג איך להתחיל לפתור את הבעיה להתחיל איתי או איתו? וכמובן שוב תודה מראש.

מירית יקרה,
מאחר שאת פנית לפורום, ומאחר שאת היא זו שמתייעצת, נוכל להתחיל ולפתור את הבעיה דרכך, ודרך שינויים שתעשי בהתנהגות ובהתנהלות שלך. בהכרח אלא משפיעים על ההתנהגות שלו.אני מבין את הרצון שלך להיות מובלת על-ידי בן זוגך. הצורך הזה קיים אצל נשים רבות, בשל המוסכמות של חלוקת התפקידים אביר-נסיכה. ואז, עד כאשר זה איננו, נוצר פעם בין הציפיות בגבר שיהיה לא רק פעיל ודומיננטי, אלא גם ספורטאי מצטיין, מצליחן בכל קנה מידה אפשרי, ובעל בטחון עצמי שקט ורגוע. אלא שכאשר את מניחה לו לעשות את זה, את מוסרת לו מסרים סמויים שידע מה רצונך. אולי את רוצה שהוא זה שיוביל, אבל שיוביל את המהלכים רק כל עוד הם תואמים את רצונך. כלומר, יכול להיות שאת רוצה שהוא יחליט באופן תקיף את מה שאת רוצה שייעשה, ומתנגדת לו בכל תוקף כאשר הוא רוצה משהו שונה? סיפור מסובך הם יחסים זוגיים, מירית. ובכל זוג השאיפות והרצונות והלחצים שונים במקצת. לפעמים אנחנו יודעים להגדיר היטב את הצורך שלנו בזוגיות, ולפעמים לא כל כך, ואז אנחנו מצפים, לא פעם, שבן/בת הזוג שלנו יידעו לבטא את הרצונות שלנו עוד לפני שאמרנו להם. בקצרה, נסי לדבר איתו על זה. בדקי עם עצמך מה בדיוק קורה לך.מצד שני, אולי קצת ינחם אותך לדעת שיש נשים רבות אחרות שמתחננות לכך שבן זוגן לא ינחיתו עליהן פקודות כל העת, ושיוכלו לנהוג לפי רצונן שלהן.