בעיות מיניות בזוגיות: מה לעשות?

היי,אז רגע אחד קטן לפני שאני מאבדת את עצמי לגמרי, החלטתי לכתוב...פשוט לכתוב את אשר על ליבי ולקבל בתקווה גדולה עצה ניטראלית מאדם שמבין דבר או שניים על יחסיםץאז נתחיל מההתחלה- שנינו בני 30, כבר כמעט שנתיים יחד, גרים יחד עוד מעט שנה. הכרנו בהיכרות רגילה לחלוטין בבר..אני התחלתי איתו. היחסים בינינו החלו מאוד לאט, בהתחלה רק חיזורים מצידו ללא כוונות אמיתיות ולאחר שלושה חודשים יצאנו לדייט ראשון וכל השאר היסטוריה. תחילת הקשר הייתה מאוד מבטיחה, אהבתי אותו מאוד, רציתי אותו, אבל לו לקח המון זמן להיפתח אליי. הוא יצא מזוגיות ארוכת שנים ובדיעבד (אחרי שכבר היינו בקשר), צצה לה מההתחלה האקסית שלו. אז האקסית היא סיפור בפני עצמו- היא הטראומה שלי. לא הניחה לנו ולו לרגע. הודעות ששלחה לו, טלפונים, שיחות ואף הגיעה אלינו הביתה ועשתה סצינות. קשה לי להכניס הכל לכאן...אבל באמת שהיה לי מאוד קשה כי היא מעולם לא באמת הלכה. לאחר 8 חודשים בזוגיות, אני והוא היינו בחול. כשחזרנו לארץ באופן מאוד מוזר, הגיע לאוזניים שלי שהם בקשר! היא בכבודה ובעצמה סיפרה לי שהם מדברים, מתכתבים ואף ראיתי כל מיני תמונות והודעות אך לא האמנתי שהוא מסוגל לעשות לי את זה. אחרי שעמדתי מולו ונתתי לו הוכחות להכל, הוא הודה...נפגעתי מאוד מאוד. עולמי חרב עליי כי נתתי לו הכל. האמנתי בו. אני זוכרת שפשוט רציתי למות כי הוא ידע שזה הדבר שהכי פחדתי ממנו. אחרי מספר ימים בנפרד, חזרנו להיות ביחד והיה לנו טוב. היא צצה פעם ב, אבל ידענו לשלוט בזה, אבל עדיין התחושות היו לא לגמרי טובות. הפעם האחרונה שהיא צצה היה בינואר האחרון עם הודעת יומולדת לא תמימה בכלל בה היא מאחלת לו המון דברים ואני קראתי אותה. לאחר מכן שלחה לי הודעת נאצה שאני אתבייש לי שביקשתי ממנו לחסום אותה. איך היא ידעה זאת אם הם לא תיקשרו באותו יום? הוא טוען שלא ענה לה.בהמשך- הבעיה הגדולה ביותר ביחסים שלנו הייתה מיניות. אני מאוד חשוב לי יחסי מין, שזה יהיה חלק נכבד. הוא....הרבה פחות ממני. הוא מההתחלה כמעט ולא היה יוזם כלום, לרוב היה מתחמק ואני גם הפסקתי לנסות מאחר ונדחיתי מספר פעמים. הנושא תמיד עלה, ותמיד אותן תשובות של אין לי בעיה, זה ישתפר.אבל...עם הזמן זה לא באמת השתפר. תדירות היחסים היא אחת לשבועיים במקרה הטוב. אני לא מבינה מה קורה, אני אדם מושך, מיני וגם משדרת את זה. ניסיתי עד היום להבין ממנו אם הבעיה אצלי והוא טוען שלא. אומר שנמשך אליי. בכל פעם שאני מנסה להבין אז מה הבעיה, הוא טוען שהוא מודע שיש לנו בעיה ושזה יפתר.אבל... עם הזמן אני נכבתי. עם הזמן כבר לא הזדקקתי לו שיזום. עם הזמן התסכול אכל אותי והיום אני במצב לא טוב בכלל.לפני חודשיים התארסנו והכל לחתונה כבר סגור. הגוף שלי מתכווץ והלב שלי כואב כי אני מרגישה שאני הולכת דיי וותר על חלק חשוב בזוגיות שלי. אני לא יודעת האם זה ישתנה.אני עוברת תקופה איומה של לבטים והיסוסים, אני מפחדת שאני באמת מוותרת לעצמי ומסתפקת במשהו שהייתי רוצה יותר. הוא בחור מדהים, הוא אוהב אותי ואני מאוד חשובה לו...הוא כל מה שרק רציתי או לפחות חשבתי כך.ונגיע לחלק הכי משתק ומפחיד- אני מתחילה להסתכל על מישהו אחר.אני לא יודעת אם זה קשור לזה שהבטחון שלי ירד בעקבות דלות יחסי מין, אבל בהחלט מרגישה שהגבר שלי לא מסתכל עליי כמו על אישה נחשקת. בחור במקום עבודתי מושך את תשומת ליבי מזה מספר שבועות. הדבר ידוע לשנינו מאחר ודיברנו על כך. הוא התוודה בפניי וזה התגלה כהדדי. אך הדבר מורכב ומסובך מאוד מאחר והוא בעל משפחה בעצמו.אני מאוד מבולבלת, מוטרדת, לא אוכלת ובקושי ישנה. אני מרגישה נורא עם עצמי שהרי אני אדם הגון וישר וכל זה קורה לי. אני לא יודעת מה הבעיה של בן הזוג שלי ואני לא יודעת מה לעשות עם עניין החתונה. אני אבודה בכל ואני זקוקה לעזרה מיידית. בבקשה בבקשה תן לי עצה אולי שתפקח את עיניי- מה יש לבן זוגי?תודה!

אינני מומחית.אבל יש כמה תמרורי אזהרה בקשר שלכם.הקשר עם האקסית, הפערים במיניות. נשמע לי שלפני שאתם מתחתנים כדאי שתבינו אם אתם באמת רוצים זה את זו ומתאימים זה לזו. להיפרד אחרי שנתיים זה יותר קל, נגיד, מלהתגרש אחרי חמש או עשר שנות נישואין.אולי תלכו לייעוץ?

יערה יקרה,
בהחלט יש בעיה בכך שלך חשובים יחסי מין, והגבר שאת מיועדת להתחתן איתו הרבה פחות מיני ממך. תשובה כמו "אין לי בעיה, זה ישתפר" היא אולי תשובה שהוא מאמין בה, אולי, אבל זו לא תשובה שאת יכולה לסמוך עליה. אתם שנתיים ביחד, וזה מספיק זמן כדי להבין שבאמת יש בזה בעיה.אני פחות מתרשם מעניין האקסית שלו, בעיקר כי הפעם האחרונה שבה נוצר הקשר איתה היתה לפני חצי שנה. לפעמים זה באמת היא שבעייתית, ואין לו מה לעשות עם זה, וגם לך לא, פרט לכך שיש לחכות שהזמן יעבור, או שאם היא עוברת את הגבול, לפנות למשטרה. לא ראיתי ממה שכתבת שהוא עשה משהו מאד לא נכון, אולי חוץ מכך שהוא היה נחמד אליה ולא רצה לפגוע בה. אבל לא ראיתי את התכנים של ההתכתבות ביניהם כך שאני לא יכול לדעת עד הסוף. העובדה, בכל אופן, היא שכנראה דרכו עבדה לו, והיא במקום אחר.אבל, נראה לי שהעלית את זה בעיקר כדי להעלות משקל נגד לכך שהתחלת ליצור קשר עם גבר אחר (זה לא רק "להסתכל על מישהו אחר", זה ליצור קשר ולדבר על המשיכה ההדדית!). אבל זה מבלבל אותך מאד, ואני יכול להבין את זה. האם זה בגלל כעסים מצטברים שלך על הכל, כולל האקסית? האם זה בגלל הכמיהה לתחושה של אהבה, שבאה ממגע? – משהו שם עובד לך לא נכון. ואולי משהו כן עובד לך נכון, אבל הפחדים שלך מבריחים אותך ממנו. את חייבת לבדוק את זה. במילים שלך: את זקוקה לעזרה מיידית.במקומך, הייתי הולך לטיפול, אבל אם אפשר בלי לחץ. אם היית יכולה לדחות את החתונה בחודשיים שלושה, או יותר, עדיף, כי רצוי שתגיעי אליה מתוך שלמות והבנה.

היי שוב,הוא באמת מבין שיש בעיה ואתמול אף אמר לי "נעבוד על זה" וגם אמר לי שהוא אוהב אותי. הצעתי לגשת לטיפול זוגי ולא התנגד.הבעיה שלי איתו ברגע זה, או יותר נכון הבעיה שלי עם עצמי, היא שאני מרגישה שאולי בעקבות כל זה, המשיכה שלי אליו פחתה. אולי זה בעצם קשור גם לבחור ההוא ממקום עבודתי שמאוד מושך אותי וזה מערער אותי מידיי ולמעשה אני מאוד מפחדת ומממש אחוזת פחד שהוא לגמרי משתק.אני בעצמי מטופלת וכן מקבלת ייעוץ, אך עדיין קשה לי לקבל החלטה נבונה וחד משמעית לבי העתיד- האם לפרק או להמשיך. האם עיית המיניות בכלל יכולה להיפתר? האם אני אשכח מאותו בחור? האם החיים שלי יחזרו לקדמותם ולא ארגיש כל כך מהוססת?המון שאלות שמערערות אותי וגורמות לי להרגיש בתוך הבור השחור הזה שאני נמצאת בו כבר שבועיים ללא רגע דל (איבדתי כבר המון שיער, בקושי אוכלת ומתפקדת בשגרה).תאיר לי את הדרך...איזו עצה היית נותן לי לאור כל זה?

יערה יקרה,
אם את הולכת לטיפול, אני לא חושב שאני צריך להתערב בו. מבינה? את פורשת שם הרבה יותר מכפי שאני יודע. אני לא יכול לומר לך מה לעשות, ואני לא בטוח שאם את לא מוכנה למה שאגיד, שזה באמת ישפיע עליך.אבל אני מתרשם שאת מחפשת מוצא, כי את מרגישה 'ללא מוצא'. אני יכול לכתוב לך: 'לכי על זה ועוד שנה-שנתיים תהיי מאושרת', ואולי זה יהיה נכון, ואני יכול לכתוב לך: 'צאי משם כל עוד רוחך בך, ותקשיבי לתחושות שלך' ואולי גם זה יהיה נכון. אבל אני לא יכול להיות בטוח באף אחת מהתשובות הללו, המנוגדות זו לזו, מבלי להכיר אותך ואת האופי שלך, ואת כל משרעת ההתלבטויות שלך, ואת החרדיות שיש בך או אין בך, ואת הקשיים שלך בקבלת החלטות. בשביל זה את בטיפול, מבינה?אבל בצד זה חשוב להניח על השולחן גם את האפשרות לחכות עם קבלת החלטות. במצוקה שלך את מרגישה שאת לא יכולה לעמוד עוד בלחץ הזה, ולכן אולי חשוב כצעד ראשון למתן את הלחץ הזה. אבל דברי על זה עם המטפל/ת שלך, ועם בן זוגך שגם הוא צד בזה. וגם... גם רגשי האשם שלך צריכים להיות בדיון, לא רק החרדות.

כן אני מבינה.מאמינה שכבר בטיפול הבא כל זה יהיה על הפרק ואולי באמת מדד הלחץ וההתלבטות תרד.אני מאוד מתקשה לקבל את זה, כי עד לא מזמן הייתי הכי שלמה עם זה בעולם אך כשאותו בחור צץ פתאום, הוא הרעיד את כל העולם שלי. ברור שיש רגש של אשמה...הרי איך יכולתי להסיט את תשומת ליבי מהגבר שלי?!בררתי לגבי אופציה של טיפול זוגי ואני חושבת שאני אלך על זה ולו רק כדי להבין שאני עושה הכל כדי שנציל את מה שיש לנו. אני ממש מקווה שאני פועלת נכון ושאדע להתנהל לא מתוך הפחד.תודה...

חשבתי אם לשתף או לא...אולי זה חשוב ואולי לא...אתמול ביקשתי מאותו בחור בעבודה לנתק איתי את הקשר, הסברתי לו שאני חייבת להיות בראש צול כדי להציל את הקשר עם הארוס שלי.אני לא יודעת למה, אבל מאז אתמול אני ממש עצובה ומאוד קשה לי, מרגישה כמו פרידה כאילו הלב שלי נשבר. אני ממש מודאגת ממה שאני מרגישה...אולי זה לא יחלוף? זה כל כך מוזר...הרי אהבת חיי איתי כאן. מה קורה לי?

יערה יקרה,
דברי על הטיפול הזוגי בטיפול שלך. לגבי הבחור שיצרת איתו קשר – אני יכול להבין את העצב. זו אכן פרידה. האם זו רק פרידה ממנו? האם זו פרידה מפנטזיות מיניות עם אחרים? האם זו פרידה מעולם הרווקות? – זו יכולה להיות פרידה מהרבה דברים ולא רק ממנו.אבל קחי בחשבון שאם הוא יחזור לפלרטט איתך, הרי זה בשל האגו שלו, לא כי הוא דואג לך. וכנראה להיפך, זה דווקא כי הוא לא דואג לך. אם הוא יניח לך, הרי שהוא עושה את הדבר הנכון, כי כך ראוי.

הוא אכן יצר קשר אבל כי מאוד קשה לו. אמר כבר מס פעמים שהוא אוהב אותי כי הזוגיות שלו לא טובה ומעולם לא הרגיש כך. אמרתי לו שאני מבינה אך חייבים להיות חזקים. אומר שחשוב לו שיהיה לי טוב וזה הכל. אני מקווה שהדברים ישתפרו ושאני עושה את הצעד הנכון בהחלטה להתקדם בקשר שלי הנוכחי על אף כל הבעיות שלו. אני מאוד חוששת מכל רעידת האדמה הזו שפקדה את חיי בשבעות האחרונים.

יערה יקרה,
הבנתי שלא לקחת את כל זה לטיפוול, וכנראה שהגיע הזמן. בהצלחה!