בעיות בתקשורת זוגית - ייעוץ

שלום
ד"ר חסוןאני ובעלי בני 35, נשואים 6 שנים בנישואים רצופי עליות ומורדות, ואם להיות כנה- יותר מורדות מעליות. יש לנו ילד בן שנתיים וחצי.לפני מספר חודשים, באחת המריבות שלנו, בעלי דרש שאפסיק להיפגש עם חברה טובה שלי. הוא ממש הציב את זה כתנאי ליחסים תקינים. מאז, זאת פחות או יותר נקודת המחלוקת העיקרית בינינו (בעצם נכון יותר לומר שהפכנו את הויכוח הזה למהות הכל).יש לציין שחברתי היא מקסימה ותומכת, ולא מהווה שום הפרעה לחיי הנישואין (כלומר- לא מסיטה אותי נגדו או משהו כזה), והסיבה המרכזית שהוא מתנגד לקשר בינינו היא שמדובר בבחורה צעירה, יפה ורווקה, והוא מפחד שהיא "תכניס אותי לקטע" של בליינות, גברים וכו'.העניין הוא שאני מצד אחד מאוד מעוניינת לצמצם את נקודות החיכוך איתו, ולא להגיע למריבות, אבל מצד שני לא מוכנה לוותר על החברה הכי טובה שלי.חברים שהתייעצתי איתם אמרו שהוא בן זוגי, איתו אני צריכה לחיות, ואם זה כל כך משמעותי בשבילו אני צריכה לכבד את זה. לי זה נראה מטורף.(מה גם שאני בכלל לא בטוחה שאם אני אנתק את הקשר איתה זה מה שיעשה את ההבדל בנישואים שלנו)מה דעתך?

יפית יקרה,
לפעמים יש מצבים בחיים שבהם מה שלא תעשי תפסידי, ואת צריכה להחליט מה עדיף להפסיד. יכול להיות שזה המצב כאן, למרבה הצער.מסיבה כלשהי הוא מרגיש מאויים. יכול להיות שהאיום שהוא חש הוא באמת מהסיבה שאמר לך, ויכול להיות שיש לו סיבות שאותן הוא לא אומר לך. השאלה גם איך נקלעת מראש לסיטואציה הזו, ויכול להיות שלא איפשרת להם להכיר זה את זו כדי שלא ירגיש מאויים. ואולי בכלל היה לך חשש מהכרות אפשרית קרובה מדי שלה איתו, מה שאולי יצר אצלו עויינות כלפיה. כי אם את מרחיקה אותה (אם זה מה שקרה), הרי זה יכול לרמז לו שיש משהו שאת רוצה להסתיר. כאן הוא כבר יכול אולי לדמיין דברים שונים, ומכאן הדרך לעויינות כלפיה קצרה. בכל מקרה, התנאי הזה מעיד על תקשורת לקויה ביניכם. ואני חושב שאולי מוטב שתעזרו בייעוץ מקצועי כדי להבין מה לא עובד ביניכם, לפני שתאלצי לוותר על החברה או על הבעל, ולפני שתגיעו למגבלות חמורות אחרות.