בני כמה אתם?

שלום
לך,אני בהתלבטות לגבי סגירת קצוות עם בן זוג לתקופה קצרה שהמערכת יחסים איתו נגמרה ממש בימים האלה, ובשיחה קשה מאד, בעיקר מהכיוון שלי. הוא מעט לדבר רק אמר שלא יצליח לנו ולדעתי הכין לעצמו קשר במקביל ולא סתם מציינת זאת.
נשאר לי טעם רע מאד ממה שאמר. כתבתי דברים מהלב כאילו אליו ולא שלחתי. כך אני עושה. כותבת ומחכה ואם חולף זמן וזהעדיין חשוב ובוער אני מתקדמת ואם לא אז מוחקת. היום הפצתי הודעה בעלת ערך חשוב לרבים מחברי בווטסאפ, ובטעות הגיעה גם אליו. הוא ראה. לא הגיב אולי כי אני מתעלמת מהודעות שהמשיך לשלוח מאלה ששולחים בתפוצה.
אני מרגישה עדיין פגועה , מצד שני אם אשלח מה שכתבתי זה עלול להיראות נידנוד/טרחנות/חוסר כבוד עצמי וכו. הוא הציע בהתחלה פסק זמן ואני סירבתי ואז הציע שנישאר ידידים וסירבתי כי זו בעצם דחיה.
אז להמשיך לכתוב למגירה או להיות אמיצהולשלוח ושיחשוב מה שיחשוב, העיקר שאני ארגיש שסגרתי קצוות? קשה לי מאד לקבל התהפכות רגעית שלו. עם הזנן מבינה שגם אני לא סיפקתי לו משהו שחשוב לו בתקשורת הזוגית. אבל אולי מאוחר ואולי כבר הלך הלאה ואני היסטוריה.

עדינה יקרה,
א. חשוב לי שאקבל את נתוני הגיל שלכם.ב. שאלה: את שואלת אם נכון לסגור קצוות. נניח לרגע שאת לא רוצה לסגור קצוות - לא כתבת לי מה האופציות הנוספות שלך, מעבר ל"נישאר ידידים" או "נפסיק לדבר זה עם זה"? האם יש אופציה שאם תרצי, תחזרו להיות ביחד?

אני בת 59. הוא בן 61.
לשאלתך - מי שמציע לי פסק זמן או ידידים בלי לשאול לדעתי בעצם מחליט עבורי גם ואומר לי שהקשר לא רלבנטי עבורו לזוגיות . בסוף אמר לי זה לא יצליח וכו. אז איפה אתה רואה אופציה לחזור? או שאני לא רואה את הדברים במלואם מנקודת מבט גברית.
אם אני רוצה לחזור? אני חושבת שלא הושקע די כדי להחליט. שאין התאהבות אבל יש מידה רבה של התאמה ושנוצר קרע בתקשורת בגלל אמירות קשות שלא הצלחנו לגשר על כך. אני רואה סוג של החמצה אבל אם הוא מציע שידידות אז זו תשובה ברורה.

עדינה יקרה,
כך הבנתי לגבי אפשרות הקשר העתידי ביניכם. אבל אם כך, כשאת שואלת אם נכון 'לסגור קצוות', למה את מתכוונת? פשוט "לשכוח"? או שאת מתכוונת לשאלה אם כדאי לדבר איתו? ואם כן, על מה את חושבת שרצוי לך/נכון לך/את מרגישה צורך לדבר איתו?

לשלוח בכתב את מה שרציתי לומר. על כבטד הדדי וכבוד עצמי ביחסים. זה שהוא איבד.