בן זוג עתודאי - השפעה על הקשר

היי,אני וחבר שלי חזרנו לקשר לפני כ5 חודשים. הסיפור שלי ארוך אך בבקשה תקראו ותעזרו לי.חבר שלי בן 25, עתודאי וקצין בצבא. ההורים שלו התגרשו כשהיה בן 18, אבא שלו עבר לחו"ל עם אישה אחרת ושם הוא מגדל את הילד שלה. ובארץ השאיר 5 ילדים (ביניהם חבר שלי) כשהקטן בן 13. חבר שלי לא בקשר עם אמו בגלל שכל החיים היא רק ירדה עליו ואמרה לו שהוא אגואיסט ולא עוזר ולא מתחשב. סבתא שלו עוזרת לו הרבה אך היא לא בנאדם "נורמלי" . יש לה מה להגיד על כל העולם ואשתו ואחות של חבר שלי ניתקה איתה קשר בגלל זה. ההורים של חבר שלי הכירו בצבא ובגלל שגם אנחנו הכרנו בצבא הרבה פעמים הוא אמר לי שזה בטח ייגמר כמו הוריו.היינו יחד שנה והזוגיות שלנו היתה מדהימה. החברים שלו התחילו להתערב לנו בקשר ולהגיד לו כמה שטוב להיות לבד ושהוא צריך להכיר עוד בנות... בסופו של דבר הוא הלך איתם, עזב אותי בדמעות ובמילים מרגשות של אני אוהב אותך וחיפש לעצמו בנות אחרות.עם אף אחת הוא לא הצליח להיכנס לקשר ואחרי 5 חודשים חזרנו. ביוזמתי.אני החברה הראשונה שלו אך בהחלט לא הסקס הראשון. אחרי הוא היה בקשר של סטוצים עם אחרות. אך לא בשום קשר רגשי.ועכשיו לעניין- הוא בנאדם מאוד מפוצל. הוא כבר 7-8 פעמים אמר לי שהוא רוצה להיפרד וכמה דקות אחר כך שכח מיזה והמשכנו את הקשר. משום שלמדתי שככה הוא אני כבר לא מתייחסת לזה שהוא אומר לי: אני לא רוצה יותר.בפעם האחרונה הוא פשוט כמעט נפרד ממני ואחרי שלא התייחסתי כמה דקות אחרי כן הוא הציע לי לעבור לגור איתו.אך הוא ננעל על איזו שטות והוא לא מוכן להיפגש יום יום כמו שהיינו פעם, והוא לא מוכן לקבוע מראש מה לעשות כי "הוא בנאדם חופשי" .אני מציינת כי כשהוא מתכוון שהוא בנאדם חופשי זה לא בקטע של להיות עם בנות אחרות אלא בקטע של אני לא אגיד לו מה לעשות והוא יעשה מה שהוא רוצה והוא לא חייב לדווח לי איפה הוא ומה הוא עושה... למרות שכשאני שואלת הוא תמיד עונה.איך אני מחזירה את הקשר הזה לימים הטובים שהיו?האם הדבר אומר שהוא לא אוהב אותי?איך אני עוזרת לו להתגבר על השטויות שהוא מכניס לעצמו לראש?האם כדאי לעבור לגור עם בנאדם שכל יומיים רוצה להיפרד ממני?ולמה בכלל הוא מתנהג ככה?הוא כבר לא מבלה איתי כל שבת כמו פעם.. מדי פעם הוא אומר לי שהוא פשוט רוצה להיות לבד.. ממה הוא מפחד?תודה על העזרה וסליחה שחפרתי.אני:)

אני רוצה לציין את העובדה שבגלל שהוא עתודאי ויש לו עוד 3 שנים בצבא גם השפיעו על הקשר שלנו מבחינתו- הוא טען שכל החיים הוא למד ולא נהנה מספיק ונהייה ממש ממורמר אז, כשהוא נפרד ממני.הוא כל הזמן מחפש להרגיש את העולם, להרגיש חופשי, להרגיש שהוא חי. ולטענתו הוא לא מוכן לתת דין וחשבון לאף אחד פרט למפקד שלו...

מצטערת, אבל כל פעם אני נזכרת בפרטים חדשים..בשבועיים האחרונים סוף סוף אחרי 5 חודשים הקשר שלנו חזר להיות טוב ונעים.עד שהוא עשה משהו שפגע בי, וכשניסיתי לדבר איתו על זה ביפה וברוגע הוא לא היה מוכן לשמוע אמר שזו טעות שהוא הציע לי לעבור לגור איתו ושהוא רוצה להיפרד ולהיות לבד.כמובן שכמו ביתר הפעמים לא נפרדנו בסוף אך הוא לקח שוב כמה צעדים אחורה ושוב יש מתח בינינו...אני מאוד מאוד אוהבת אותו ורוצה לעזור לו. וכמובן לעבור לגור איתו.... אבל איך?האם לשתוק לו שהוא פוגע בי?האם להחליק את זה רק כדי שהוא לא יתעצבן ושוב ירצה לעבור לגור לבד?השאלות האילו מצטרפות לאוסף השאלות ששאלתי במכתב הראשון.