בן זוג מתוסכל: מה עושים?

אני ובן זוגי כבר 8 שנים ביחד. הוא גבר נפלא, חם ואוהב, מבשל, ועוזר בבית הרבה. הוא קצת סגור, אך לא חריג, לעומת הגברים.. ישנה ביננו בעיה אחת, פעם היו לו רק לעיתים רחוקות התפרצויות כעס, כאלה של צעקות, במשך דקה שלמה, וזהו. מבחינתו נגמר הכול, והאהבה ממשיכה כרגיל כאילו לא היה כלום. אך אני מאוד נעלבת ונפגעת כשזה קורה. בתקופה האחרונה הכעס וההתפרצויות גברו. הוא אומר שאני מאוד ביקורתית, וכול הזמן מעירה הערות, איך לעשות, ומה לעשות. ובגלל זה ישר הוא קופץ, וכועס. אני מרגישה שאני אכן אוהבת שכול הדברים יעשו איך שאני חושבת שהם צריכים להיות. ובמיוחד עם הילד, כשאני רואה שהוא עושה לא טוב (באמת לא טוב...), אני אוטומטית אומרת איך כן לעשות, והכעס ביננו חוגג. הוא רוצה לעבור אחרי זה הלאה, ואני פגועה וכעוסה.מה עושים?

נני יקרה,
למה את חושבת שהוא מתוסכל יותר היום מאשר היה בעבר? הוא אומר שאת ביקורתית, האם זה נכון? האם הוא רגיש יותר? האם אולי הוא מרגיש זנוח יותר כאשר את בקשר הדוק עם הילד? ואולי חרדתית יותר בעניין הילד, ולכן מקפידה על בן זוגך יותר מאשר בעבר, וזה מה שמפריע לו?אני שואל את כל אלה, כי משהו קרה, ואם את רוצה לשנות משהו, את צריכה גם לבדוק מה קרה לו, ומדוע הוא מרגיש אחרת. אם זה משהו שאת יכולה לשנות בך, ולהיות, למשל, קפדנית פחות, או אולי לא פחות קפדנית, אבל סבלנית יותר, אז אולי כדאי להבין ולנסות. ואולי לדבר איתו, באופן גלוי שבאמת מנסה להבין מה קרה, ואיך לשנות, ולא רק להתלונן ולשפוך, כי שיחה כזו דווקא תאטום את שניכם, במקום להגיע למקום חיובי. יש לזכור שקל יותר להיפתח, לומר ולהקשיב, כאשר אנחנו יודעים שגם הצד השני מקשיב יותר, ומוכן לשמוע, במקום להיות חסר סבלנות וכועס.