ביטחון עצמי בזוגיות: מה המשמעות?

לאחר פרידה ממערכת יחסים של שנה, היו לי בחודשים האחרונים כל מיני הרהורים בנושא מערכות יחסים, והייתי מעוניין לשאול אתכם, האם לאחר שהקשר הופך להיות רציני ומחייב, מדוע כאשר אני חושף את רגשותיי בפני מושא אהבתי, וכבר לא מסתתר מאחורי הצורך להיות זהיר, נוצר מצב שבו הצד השני מסתכל על העניין בראייה מסוייגת וחושב לעצמו ,אם הוא כל כך רוצה אותי, אז יש בזה טעם לפגם ואז מתחיל לזלזל, וחשוב לציין שאני לא מאלה שמתקשרים 3 פעמים ביום ,או מתנהג בצורה אובסיסיבית, אני די נותן מרחב מחיה לצד השניאודה לכם אם תתנו לי נקודת המבט שלכם

אופטימי יקר,
האמת היא שזה עניין אינדיבידואלי. אבל בוא ונפתח את העניין לרגע...יש כאלה החושבים, ובעיקר אנשים שהם חסרי ביטחון, שאם היא/הוא רוצים אותי, אותי(!), אז אולי הם לא משהו. אם אני מחפש מישהי שווה, אני לא יכול להסתפק במישהי שמוכנה להתפשר עלי.לוגית, יש בזה משהו. מעשית? זה תלוי הרבה מאד בבטחון העצמי. אם בת הזוג שלך בטוחה בעצמה, היא לא תזלזל במי שרוצה אותה. להפך. אם היא פחות בטוחה בעצמה, היא אולי עוסקת בבניית משוואות של יחסי כוחות, ומי שווה יותר או פחות, במקום בבניית מערכות יחסים בטוחות, נוחות ושלוות של נתינה הדדית.

אני מודה לך על התייחסותך להודעתי,, לגופו של עניין מלבד הסוגייה של הביטחון העצמי, אני מניח שאנשים שהם שהם יותר בוגרים בנפשם פחות מתעסקים במשוואת יחסי הכוחות בזוגיות, ויותר עסוקים בהעמקת הקשר

אופטימי יקר,
כן, אתה צודק לגמרי. בסופו של דבר כל הדברים הללו, ביטחון עצמי, בגרות נפשית ומאבק של יחסי כוחות כרוכים כולם זה בזה.