ביטחון עצמי: איך להתמודד עם פחד קהל

שלום
לך ד"ר,אני בת 21 שנה ג, לומדת באונברסיטה, יש לי קושי בלימודים שרציתי לדבר עם מישהו עליו לפני תחילת שנת הלימודים החדשה.אני בן אדם חכם, בכל התקופות בחיי הייתי מצטיינת ועד היום, הבעיה היא שאני מפחדת (או מתביישת לא יודעת), לדבר בפני כולם. לפעמים המרצה שואל שאלה ואני בטוחה שהתשובה שלי נכונה ובכל זאת לא עונה גם אם אין אף אחד שיודע או הרים יד לענות. וזה קורה רק בהרצאות כשיש קבוצות גדולות של אנשים.בתרגולים, אני יושבת שורה ראשונה וכמעט תמיד משתתפת, יש לציין כי אני בקשר טוב עם כמה מתרגלים (ז"א חברים), אבל עם מרצים ובעלי תפקידים גבוהים יש לי פחד, אולע אני פוחדת שילעגו לי או יצחוק שלא עניתי נכון או שתצא לי תשובה אידיוטית לחלוטין ואז יזכרו את זה כל השנה. יש לציין שבבית הספר זה בכלל לא היה כך! הייתי משתתפת ושואלת תמיד!האם אני מפחדת או מתביישת? ומה לעשות? אני רוצה לחזור ללימודים עם בטחון עצמי יותר גבוה (יש לציין שאני תופסת את עצמי כבחורה נאה ולא מתביישת במראה שלי, אבל יכול להיות שאני מתביישת במבטא שלי, רוב האנשים חושבים שאני דרום אמיריקאית למרות שאני ערבייה)מה לעשות?תודה רבה!

רואן יקרה,
אני חושב שזה גם וגם. את גם מתביישת וחוששת לחשוף את מי שאת, וגם אולי יש לך פחד קהל. אני עצמי עברתי זאת כמה שלבים בחיי, ואחד מהם היה בעת היותי סטודנט. לא פחדתי לשאול שאלות, רק כששאלתי, הדופק שלי רץ על מאה ושישים, כך שלא הייתי מסוגל לשמוע את התשובות. אם יש לך ביטחון עצמי, ואם את סומכת על האינטליגנציה שלך, זה עובר. הסתגלי למה שאת, ובעיקר הסתגלי לכך שאנשים אחרים יודעים מי שאת, והפסיקי להתבייש בזה. לכל אחד מאיתנו יש חולשות, לכל אחד מאיתנו יש נקודות שאינן מקובלות בחברה, או לפחות שכך אנחנו חושבים, ולכן לא רוצים לחשוף אותן. אז אולי יהיו כאלה שיגבשו עליך דעה בשל המבטא שלך (בטוח יהיו כאלה!), ואחרים שילמדו להכיר אותך טוב יותר ולהעריך אותך בשל מה שאת. זה כנראה יגביל את מספר האנשים שיהיו מוכנים להיפתח אלייך, אבל זה הרי יקרה ממילא, בין אם תחשפי עצמך לכולם ובין אם תעשי זאת באופן פרטי, אחד על אחד. את רק צריכה להתרגל על זה שאם את מדברת בכיתה, לפני קהל רחב, או אם את מדברת עם אנשים שיש להם השפעה רבה יותר, יותר אנשים ואולי גם יותר אנשים בעלי השפעה יסתכלו עליך מרחוק ויזהו אותך, ואולי אפילו יגבשו עליך דעה מבלי להכיר אותך (לא אולי... בטוח!). זה יהיה חלק מחייך. הגיע הזמן לקבל את זה בגאווה, ולקבל גם שרק מי שיהיה מוכן להתקרב אליך למרות התדמית השטחית שהמבטא שלך מציג, יזכה להעריך אותך.

ד"ר אני רוצה להודות לך :)לפעמים עצה קטנה יכולה לשנות את צורת מחשבתו של האחר לטובהאתה עזרת לי להבין את הדברים אחרת ולקבל את עצמי איך שאני, מה שקורה זה שאני חזרתי ללימודים וכבר מהשבוע הראשון אני משתתפת ב 90% מהמקרים שאני רוצה להשתתף ולא מתביישת בכלל! ואפילו מקבלת הערכה (למשל המתרגל אומר שאלה מצויינת, או מישהו ליידי אומר "רציתי לשאול את זה", וכו...)זה עדיין בתהליך אבל ההשתפרות היא עצומהאתה לא מתאר לעצמך כמה אני שמחה שכתבתי לךתודה רבה! :)מכל הלב