בחירת בן זוג: בין דתיות לחילוניות

ד"ר חסון שלום.
אני בת 25, גדלתי בבית דתי ובחינוך דתי כל חיי. אבל תמיד הייתי אחת ששואלת שאלות ומחפשת את ההגיון ואת החיבור האישי שלי מאחורי מה שאני עושה. בגיל 17 החלטתי שאני לא מתחברת לתפילות והפסקתי לשמור שבת וכשרות. הייתי כמעט היחידה מבין החברות שלי שנהגו כך. התחלתי גם לצאת עם בנים לא דתיים ולגלות את המיניות שלי, אבל תמיד הרגשתי שאני עושה משהו אסור. בגיל 21הרגשתי רחוקה מעצמי, ושזרקתי הכל, הלכתי ללמוד במסגרת פתוחה לימודי יהדות וגיליתי את עצמי מתחברת למקורות ממקום אחר שאין בו כפייה. כיום אני לא פה ולא פה.. אני לא יכולה להגדיר את עצמי. לעתים אני שומרת שבת ולא נוסעת ולפעמים מרגיש לי אחרת ושמה הבעיה ללכת לים. מאחר ואין לי כבר את האיום הזה של מה מותר ומה אסור אלא אני פועלת מתוך תחושות אותנטיות שמובילים אותן רגשות של הרגע הזה.. החיים שלי מבחינה דתית "מבולגנים".כך יוצא שבכל הנוגע לזוגיות אם אני יוצאת עם בחור חילוני מבית אני מרגישה שהוא רחוק ממני תרבותית וזה מקשה עליי להתחבר אליו במובנים מסוימים וקשה לי לחשוב שהוא לא ילך לבית כנסת למשל כמו אבא שלי, ועם בחור דתי מרגיש לי שהוא לא מבין את הפתיחות שבי ושהוא מרובע מדי. ניסיתי גם לצאת עם בחורים "על התפר" מה שנקרא אבל הם מרגישים לי מתוסבכים מדי, מלאי סתירות וזעם על החינוך הדתי.כיום אני יוצאת עם בחור דתי שסיפרתי לו שאני דתיה כרגע אבל לא יודעת מה יהיה בהמשך ואני מרגישה שאני קצת עובדת עליו כי זה לא מדויק (את ההודעה הזאת אני כותבת בשישי בערב) סיפרתי לו כך כי הוא בחור חמוד שאשמח לצאת איתו עוד ואני לא חושבת שהוא רוצה או יכול להכיל את המקום שאני מצויה בו..אני מרגישה שאני חייבת לבחור לכאן או לכאן אם אני רוצה להכנס לזוגיות אמיתית ומחייבת. ואני מאוד רוצה... שצריכות להיות לי תשובות ברורות: מי אני, איך אני רואה את הבית העתידי שלי. חשבתי על פתרון ביניים של להיות עם בחור שומר מסורת בלבד,אבל איכשהו גם זה מרגיש לי ריק, משהו בשמירת השבת והחגים כמלואם קוסם לי, הסדר של הדברים, ההרמוניה. ועם זאת אני רואה שאני לא מאמינה בזה באופן מלא מתוך אמונה תמימה, ואני רוצה להיות חופשייה לבחור מה שאני רוצה בכל רגע נתון. אני מרגישה קרועה ומרגישה שכל עוד ארגיש ככה לא אוכל להכנס לזוגיות. ואולי בכלל אני פשוט מפחדת מלבחור? אולי אני מפחדת מלהתחייב לדרך כי אני מפחדת גם להתחייב לבן זוג? ואולי לבחור דרך דתית זה לא תנאי הכרחי ? ככה אני מרגישה בכל אופן. אשמח לנקודת מבט שתאיר את דרכי

ספיר יקרה,
לכאורה, את יכולה ליהנות משני העולמות, ומעשית, את חוששת שאולי את לא יכולה להיות באף אחד מהם. כלומר, אם להיות מפורש – את יכולה לחפש בן זוג דתי, ולהבין את העולם שלו, ובאופן דומה, גם עם בן זוג חילוני, ולהסתדר גם שם – שזה הרבה יותר אופציות מיש לנשים צעירות רבות אחרות. לכאורה – זה נותן ביטחון שתצליחי למצוא מישהו. באופן מעשי – ומכך את חוששת – יתכן שזו הגבלה, כי את לא באמת מתקיימת לפי התדמית הפורמלית של אף אחד משני העולמות הללו. ובמילים אחרות – בן הזוג המתאים לך ביותר, יהיה כזה שאולי מגיע מאחד העולמות האלה אבל אינו קנאי באף אחד מהם ויידע להתגמש מספיק, או כזה שהוא כמוך – נע בין שניהם. מה שמעביר אותך משפע של בני זוג פוטנציאליים, לאפשרות של אוכלוסייה מצומצמת יותר של בני זוג. זה מפחיד, ואני יכול להבין את זה.כתבתי פעם מאמר בYnetיחסים, שכותרתו היתה "מתי לגלות לה שאני לא רוצה ילדים?". השאלה היא בעצם כללית - מתי לגלות לבני הזוג משהו שהוא חריג, ושאני לא יכול לדעת מראש אם הם יתמודדו איתו או לא? האם יתכן שלאחר שיכירו אותי ובערכי הם כן? כמה זמן לוקח עד שיכירו בערכי עד כדי כך? ואם אמשוך את זה זמן רב מדי, האם ירגישו מרומים?ובצד זה נמצאת גם השאלה: אולי גם היא לא רוצה ילדים?והשאלה שלך המקבילה לשאלה הזו היא: אולי גם הוא לא כזה מקובע ויכול להתגמש, או לפחות לקבל שונות שכזו אצל בת הזוג שלו? – כי הרי, מתישהו זה יעלה. זה הרי חלק מהמהות ומהאישיות שלך.אני לא יודע אם תתחברי לזה, אבל נדמה לי שלפחות שתי הפסקות האחרונות במאמר שכתבתי לפני שנים על "האבולוציה של האלוהים", הקשורה להתגמשות של האמונה עם השנים, ידברו אליך.האיזון הוא לא פשוט, אבל מוטב לומר את מה שעל לבך מתישהו בקרוב. יתכן שתופתעי לטובה. ואם לא – מוטב להקדים ולדעת, למרות שאם הוא מאד מוצלח ומתחבר לך בכל רמה אפשרית פרט ליכולת להתגמש איתך וקבל אותך בעניין הזה, היית רוצה לדחות במשהו את האכזבה.

לא יודעת איך תקבלי את זה, אבל אני מבינה אותךבעבר רציתי לחזור בתשובה אבל תמיד חזרתי בשאלה, ז"א תמיד התנדנדתי כי אני אדם ספקן מטבעי,הייתה תקופה שהפכתי לחילונית גמורה, ובשאר הזמן רציתי להאמין במשהואני חושבת שהדבר שהכי עזר לי זה ידע, ספרים...תקראי הרבה , על מדע, היסטוריה, אבולוציה, את מבינה שמי שעונה לך כאן זה מישהו שמאמין באבולוציה, לא יודעת אם בכלל אפשר לקרוא לזה אמונה כי זה מתבסס על מחקרים מדעיים,אז הפתרון שלי בשבילך, זה להעשיר את עצמך בצורה כזאת שזה ישחרר אותך מהסיפורים שאת מספרת כרגע לעצמך , כי בתכלס...אין באמת הבדל בינך לבין אדם חילוניבהצלחה