גבולות לאמא שלך: מה לעשות?

היי,יש לי בעיה שנמשכת כבר דיי הרבה זמן...אני נמצאת בקשר עם מישהו כבר חודש אנחנו מאוד אוהבים הקשר שלנו מתפתח על הצד הטוב ביותר והיחסים בינינו מעולים!הבעיה היחידה שמונעת ממני להיות מאושרת ממנו היא אמא שליהיא כל הזמן מתערבת ביחסים ביני ובינו וכול הזמן מזכירה לי שהיא לא אוהבת שאני יוצאת עם מישהו שהוא לא מהעיר שלי (אני מב"ש והוא מדימונה).....אני אף פעם לא נסעתי אליו חוץ מפעמיים-שלושה והוא תמיד בא אליי לבית ואף הזמין אותי לצאת בחוץ....אני מאוד אוהבת אותו ונורא רוצה להיות איתו אך אמא שלי לא מבינה את זה,ניסיתי לדבר איתה המון פעמים להסביר לה שאני אוהבת אותו וממש לא משנה לי המרחק אבל היא כמו "קיר"לא מוכנה להקשיב...בטענה שהיא גם פוחדת שייקרה לי משהו...אבל היא יותר מדיי פרנואידית היא מתייחסת לדברים בצורה מאוד דרמטית ולכן נורא קשה לי לדבר איתה אני גם מרגישה איזשהו רגש של סלידה ושנאה מצידה כלפיי ולכן לא טוב לי ...אני כבר על סף שבירה וממש מיואשת מהעניין ניסיתי להיפרד ממנו ולקחת פסק זמן אך זה יותר מדיי קשה הלב לא מוכן לוותר עליו......מה לעשותתתת????

מירי יקרה,
לא ברור לי מדוע בכלל אמא שלך צריכה להיות מעורבת.לא כתבת את גילך, ולא כתבת אם את תלוייה בה כלכלית או לא. אם את עצמאית, פרשי כנפיים, עזבי את הבית, ותוכלי לשים לה גבולות הרבה יותר בקלות. אם את תלויה בה, זה המחיר שאת משלמת: מעורבות יתר שלה. את יכולה לנסות לשים לה גבולות גם בתנאים האלה, ולהסביר לה שהדרך היחידה שאת יכולה לשתף אותה זה רק אם תראי שהיא סומכת עליך. ושאם היא לא סומכת עליך, ולא מוכנה רק לשמוע כשאת רוצה רק להשמיע, ולייעץ במקום שבו את צריכה עצה, תצטרכי לשמור דברים לעצמך. עד שהיא תלמד לסמוך עליך, ועד שהיא תלמד שגם אם תעשי טעויות, אלו הן אולי טעויות הכרחיות בדרך שלך ללמוד מה נכון לך. היא אולי רוצה שתלמדי מהטעויות שלה, אבל קשה לעשות זאת כשהיא ביקורתית כלפיך.