בדיקת הריון לפני מיאוס

שלום
!אני בת 19 ויש לי חבר חצי שנה, יום חמישי היה התאריך המדויק שאנחנו חצי שנה יחד, אני בחשש להריון ושנינו בלחץ מזה, אני במצב שלא יודעת מה לחשוב וזורקת לפעמים כל מיני מילים ישלציין שגם הוא זורק מילים ממש כואבות וופוגעות, שנינו נפגעים אחד מהשני, ולו יש בעיה שאם הוא נפגע מממני הוא לא יגיד לי ישר, הוא קודם כל יפגע ביי ואז יגיד מה אני לא נפגע?! לי לא כואב?! ואז מתחילה מריבה הרבה יותר גדולה, הוא רוצה להיפרד ממני והוא בטוח בדעות שלו, עוד לא נפגשנו כדי להיפרד זה היה רק בטלפון, הוא חושב עליי את הדברים הכי רעים בעולם.... שאני לא מקשיבה לו בקשר, שאני מרכז הקשר, שלא מפריע לי מה כואב לו רק מה שכואב לי.אין לי איך להסביר לו שאני לחוצה מדיי בחודש וחצי האחרון כי אני בחשש להריון, אין לי איך להסביר לו שכשהוא נפגע ממני אני רוצה שיגיד לי ולא יחמיר את הנושא ויפתח מריבה, כי אני בטוחה שכשהוא יבוא להיפרד ממני הוא לא יקשיב לי, כי הוא נשמע בטוח בדעות שלו נחוש להיפרד כי נמאס לו, איך להסביר לו הכל? איך לגרום לא לא לרצות להיפרד? אני מיואשת, ולא יכולה להמשיך עם סדר היום שלי, הכל משתבש לי.תודה רבהשני.

שני יקרה,
עוד לפני שתהיי מיואשת, אני מציע שתבדקי את החשש. אם את לא בהריון, ירד לך חלק גדול מהלחץ, וגם לו יירד הלחץ. במקרה כזה תביני ששניכם לא בשלים לקשר הזה, וכנראה שגם מוטב להפרד ממנו. מה שבטוח הוא שאם תשארו ביחד, התקופה הרעה הזו תעמוד ביניכם זמן רב, כי הוא "חושב עליך את הדברים הכי רעים בעולם", ואת תזכרי לו את זה שהוא לא עמד בלחץ, ונשבר ורצה לברוח במקום לתמוך בך. זו התחלה לא טובה ליחסים ארוכי טווח.אם את כן בהריון, המצב אמנם סבוך יותר, אבל גם לזה יש פתרון, והפלה, בתנאים של קשר רע ביניכם ובתנאים של אין זוגיות ושל הגיל הצעיר שלך, היא אופציה שתצטרכי לשקול. היא תהיה הפתרון הקל יותר, גם אם זה יהיה פתרון שאולי יהיה לך כואב. אלא שכפי שאני קורא את המכתב שלך, אני מתרשם שאת בכלל לא רוצה להפרד, ואולי כאן הבעיה העיקרית שלך. הוא רוצה לעזוב, ואת רוצה שישאר איתך. אם את בהריון, ואת מתכוונת להשאר בהריון רק כדי להחזיק אותו ולשמור עליו איתך, אני חושש שהתוכנית הזו לא תעבוד טוב. הוא יישמור לך טינה, בין אם תתחתנו ובין אם לאו. אולי אני טועה, אבל לפי התגובות שלו שאת מתארת, זוגיות טובה לא תהיה לך מזה, ואני חושש שגם אבהות טובה לילד לא תהיה מזה. בכל החלטה שתחליטי, קחי זאת בחשבון.לכן, בדקי קודם כל אם את באמת בהריון, ואל תדחי את הבדיקות, ואם את כן, חפשי תמיכה משפחתית אם את יכולה, או אחרת (ער"ן, יעוץ פסיכולוגי, לשכת רווחה עירונית וכדומה).