בדידות וזוגיות: מה עושים?

אני בן 26 סטודנט בחיים לא חוויתי זוגיות ואני נראה סבבה פלוס.אני גר עם ההורים ממוצא מזרחי וכעת אנחנו נמצאים במשך שבועיים אצל הסבתא והסבא כי הבית בשיפוצים ומופעל עלי לחץ אדיר למה אני לבד ובגילי כבר צריך להתחתן ובמקרה שלי הבעיה שלא הייתה לי חברה אפילו ,בקיצור אני ממש אובד עצות וקורס..בחיים לא הייתי הטיפוס הפלרטטן או שזה שמתחיל ביציאות וברים .ולכן שהמשפחה אומרת לי לצאת ולהנות יותר אני מבין שזה לא ממקום רע אבל אני לא מוצא בזה עניין מעדיף לשבת לשחק בפלייסטישן או לצאת לריצה ולאכול משהו טעים.הייתי אצל פיסכולוגית שאמרה לי שאני צעיר אבל זה לא מנחם אותי מה שכן קרה שבגיליאי 19 22 ו 25 היו לי בחורות זהב!!! ביד ואני אחרי חודש ברחתי ואמרתי להן שלא מתאים לי אולי בגלל היסטוריה שלי של הורים גרושים או שהעיפו אותי מהבית מספר פעמין בילדות בקיצור לכולן יש חבר ואני עוקב אחריהן בפייסבוק באדיקות ונשרף אפילו מרוב נואשות מנסה לדבר איתו עכשיו שיש להן קשר זוגי חדש וארוך מאוד...המצב מאוד קשה לי אני לא יודע מאיפה אוכל למצוא זוגיות ומפחד להגיע לגיאלי 30 לבד כי כולם אומרים שבגיל הזה קשה למצוא בת זוג לחיים.

שי יקר,
אתה מספר שאתה חי בבדידות, ומרגיש די בנוח עם זה. המשפחה שלך, בשל הנסיבות, מתעמתת עם זה ועם החלומות שלה לגביך, ומעמתת אותך עם כל אלה, ולא קל לך. אולי כי זה היה גם חלום שלך. ואולי גם יותר מכפי שהיית מוכן להודות בפני עצמך עד כה, למרות המעקב שאתה עושה אחר לו שהיה לך סיכוי לעשות זאת איתן. אבל "גילאי 25" גיל שבו היו לך בחורות זהב, היה רק לפני שנה. זה לא כזה מזמן. השאלה למה ברחת, כמו גם השאלה למה איבדת ביטחון הן שאלות חשובות.אני רואה שתי אפשרוית: האחת, להתחיל לצאת עם נשים. יש כמה דרכים שונות ליזום, ואחת מהן יכולה להתאים לך. כך שזה במידה רבה עניין של החלטה, ושל התגברות על הפחד מדחייה. בשיטת ההכרויות הנכונה, הדחייה אולי תהיה פחות כואבת, אם דרך ההכרות תתאים לך יותר.האפשרות השניה – ללכת לטיפול, כדי לקבל ביטחון מחדש. חשוב שלא תשקע בזה.