בגידות בנישואין: ניתוח מעמיק

שלום.
אני בת 35, נשואה, אימא לילד בן שנתיים ובהיריון מתקדם.באחרונה חוויתי שנתיים קשות מאוד. זה התחיל בכניסה לתפקיד האמהות שהיה ממש טראומתי עבורי. הויתור על ה"אני" שלי לטובת הילד שלי גבה ממני מחיר שלא בנקל יכולתי לשלם אותו. כשהילד היה בן כמה חודשים נשלחנו לשליחות בחו"ל מטעם העבודה של בעלי. בעוד אני מסוגרת בבית בסביבה זרה שאיני מצליחה להיטמע בה, בעלי הלך והתפתח, התקדם במישור המקצועי והחברתי, דבר שיצר פער מאוד גדול בינינו. התמלאתי כעס וקנאה על בעלי על כך שהילד והמעבר לחו"ל כל כך תוקע אותי בעוד שהוא כל כך פורח.אומרים שצרות באות בצרורות ולאחר עוד כמה חודשים נתבשרתי על מחלה קשה של אבי.כיון שמשפחת המוצא שלי יקרה לי, עזבתי הכל, לקחתי איתי את הילד וחזרתי לארץ להיות עם אבי אמי ואחיותיי.אז החל קרע אמיתי ביני ובין בעלי. הרגשתי שמותו המתקרב של אבי הוא בגדר שמיטת הקרקע תחת רגליי ובעוד אני נאחזת בציפורניים כדי לעבור את התקופה הזו, בעלי לא נמצא לצידי לתמוך בי ולטפל בילד.אחרי חודש של בכי בטלפון והפצרות, הוא קיפל את הדירה והציוד שהשארנו שם וחזר להיות איתי.אני הייתי כל כולי שקועה במחלה של אבי, בהיפרדות ממנו, בפחד מפני המוות. בעלי היה שקוע ב"התאבלות" על השליחות שנקטעה טרם זמנה, ואת כל אהבתו השקיע בילד.הלכנו והתרחקנו. מבלי לשים לב הפכנו לשותפים לדירה ולגידול הילד.אחרי 8 חודשים אבי נפטר. כמובן שכל תקופת האבל וההסתגלות לחיים בלעדיו לקחו ממני עוד אנרגיות ועוד זמן, שלא תרמו לזוגיות שלנו.באחרונה התחלתי להרים ראש ולהתאושש ופניתי לבעלי בבקשה שננסה לשפר את הזוגיות.זה הרגיש לי "מאוחר מדי". זה היה כמו לדבר אל הקיר. נשב ממנו קור שמאוד לא אופייני לאיש שהכרתי כשהתחתנו..אחר כך התחלתי לחשוד שאולי הוא מנהל רומן צדדי למרות שהיה לי קשה להאמין.התחלתי לבדוק אותו וכנראה שכשמחפשים - מוצאים.גיליתי שבעלי מנהל רומן אנטרנטי עם אחת האקסיות שלו שחיה בחו"ל. הרומן ביניהם נמשך 3.5 חודשים. הם לא הספיקו לממש אותו פיזית בגלל המרחק הגיאוגרפי, אבל התכתובת ביניהם היתה מאוד סוערת הן במישור המיני והן במישור הרגשי.איני יכולה לתאר במילים את ההלם, העלבון והכאב שבגילוי.תגובתי הראשונה הייתה כי ברצוני לפרק את המשפחה. כל חיי האמנתי שאם אגלה בגידה מצד בעלי אעזוב אותו באופן מידי ולו רק מתוך ידיעה שאני מצילה עצמי מהישנות התנהגותו. איני נוטה להאמין במעידות חד פעמיות. אני מאמינה יותר באופי או בנטיות של אדם...יחד עם זאת כשזה קורה לך, זה אחרת. מה גם שאני אחרי תקופת חיים כל כך קשה ובנוסף לכל בהיריון מתקדם.אציין כי בעלי הביע צער עמוק וחרטה עמוקה. שוחחנו הרבה והוא טוען שההתכתבות ביניהם מילאה אצלו צורך בהתרגשות ובניפוח אגו שהיו חסרים לו איתי, אבל אין לו רגש לאישה ההיא. הוא ביקש סליחה ואמר שהידיעה שהיא תושבת חו"ל כאילו הגנה עליו ממימוש הקשר ובכך הגנה עליו.המשבר קירב בינינו ופתח בינינו סכר של תקשורת שהייתה חסומה מזה זמן רב. אנחנו עומדים להתחיל טיפול זוגי, לצד טיפול אישי שאני מקבלת באופן פרטני.למרות כל זאת אני חשה קושי ענק לסלוח וקושי גדול אף יותר לבנות אמון מחדש. אני חוששת שאחרי פגיעה כל כך קשה, זה עשוי להיות בלתי אפשרי. כשאנו יחד טוב לי ואני מחוזקת, אבל ברגע שהוא יוצא מהבית אני מתמלאת חששות. נהייתי תלותית מאוד ואני כל הזמן צריכה אישורים ממנו שהוא אוהב, שאינו משקר, שאינו בוגד וכו'..זה מרגיש לי חולני, תלותי ומלווה בהרבה מאוד בכי ודכאון מצידי.האם יש מוצא?האם אפשר לבנות אמון?האם חכם לשים את כל הביצים שלך בסל של אדם ששיקר ובגד?סליחה על אורך ההודעה.

ליה יקרה,
אופי ונטיות של אדם יכולים להיות פחות או יותר קבועים, ובכל זאת התנהגותו תשתנה מקצה לקצה כאשר התנאים משתנים. אני מניח שזה מה שקרה לשניכם במהלך הנישואים שלכם.הוא בגד בך כאשר הוא ניהל רומן אינטרנטי עם מישהי אחרת. הוא בגד בך כאשר לא היה לצידך בעת מחלתו של אביך.את בגדת בו, כאשר לא היית לצידו בשליחות שלו בחו"ל. היית שם פיזית, אבל כעסת עליו, ולא תמכת בו, וגם אם הוא פרח, כדברייך, מחוץ לבית, בהחלט ייתכן שהוא, כמוך, נבל בבית. אני לא יודע היכן הייתם בשליחות, אבל אדם שרוצה לצמוח, יכול למצוא זאת כמעט בכל מקום, בין אם דרך מקורות מקומיים, ובין אם בהתכתבות. אדם שרוצה לכעוס, יכול לכעוס בכל מצב. האם יכול להיות, ליה, שרק כדי להוכיח לו שהוא פוגע בך, אפילו נבלת שם עוד יותר, כדי להדגיש את הפער?נדמה לי שדווקא פתיחת אותו סכר של תקשורת ביניכם יכולה לחבר אתכם. את צריכה להאמין בו, הוא צריך להאמין בך, שניכם לא הייתם זה בשביל זו זמן כה רב, ואולי תצליחו הפעם לעשות זאת. ונדמה לי שגם התלותיות שלך מקורה, יותר מכל דבר אחר, בחוסר האמון שלך בו. אני מאמין שעם עזרה מקצועית, ועם הרבה אורך רוח ורצון טוב, ובעיקר עם אמונה בעצמכם יותר מאשר אמונה בצד השני, תמצאו את הדרך זה לזו.