בגידה, משבר זוגי: עצות והתמודדות

שלום
ד"ר חסון..בעבר כתבתי בפורום שלושה הודעות לגבי בן זוגי (כעת אקס) בנוגע לקנאה שלי כלפיו (שאני לא מראה לו) והחששות שיעזוב אותי לטובת אחרת בגלל שאנחנו הראשונים אחד של השניה. אנחנו ביחד כשלוש שנים.לאחרונה גיליתי, אחרי התנהגויות מוזרות ושיחות מוזרות עם חברים שלו, שהוא יצא פעם עם חברים, השתכר וסיים את הלילה עם מישהי שהיא לא אני, בזמן שהיינו ביחד.אני לא יודעת מה אני מרגישה מעבר לדיכאון עמוק. הרבה פעמים נפרדנו וחזרנו אבל הפעם הזו היא הכואבת ביותר. הוא טוען שהוא אוהב אותי וזו הייתה טעות אבל אין בכוחי לסלוח.אני לא יודעת למה אני פונה אלייך בעצם כי אני יודעת שאני לא רוצה לחזור אליו.. אבל למה המועקה הזו, אני לא יכולה כמעט לנשום.

שלום
שוב ד"ר חסון,בכתיבת ההודעה הקודמת הייתי נסערת יותר ממה שאני עכשיו והייתי רוצה לכתוב עוד כמה דברים על המקרה כדי לקבל את דעתך כשאתה רואה את התמונה הכללית.אני לא יודעת מה אני רוצה מעצמי בדיוק אחרי הפרידה הזו. מצד אחד אני כועסת נורא ונגעלת לחשוב שאגע בו אחרי שהוא נגע באחרת והיא נגעה בו אבל מצד שני אני מרגישה כ"כ לבד שאני חושבת לפעמים מה יקרה אם אסכים לחזור.אני לא כ"כ בודדה, אני חיה בבית עם הוריי ואחיי אבל אין לי הרבה חברות (הרבה בגלל שהקדשתי את כולי לקשר שלי איתו) ועצוב לי לראות שחיי הפכו לכלום מהרגע שהוא יצא מהם. אני מנסה לענות לעצמי על השאלה- האם הייתי איתו כי הייתי לבד בלעדיו ואני לא יכולה לומר כן החלטי או לא החלטי.אודה לך אם תכתוב לי התייחסות כלשהי, בין השאר (או בעיקר) מה דעתך על בגידה חד פעמית והאם לדעתך הצד הנבגד אמור לחזור חזרה.איך בכלל יודעים אם אני רוצה לחזור חזרה?תודה ותודה על העזרה בפעמים הקודמות.

בדוייה יקרה,
יש שני מרכיבים לפניה שלך. האחד, והוא לקח חשוב ממה שקרה לך, הוא שבין אם את מחדשת את הקשר איתו או לא, ובין אם יהיה לך חבר אחר או לא, את צריכה לפתח את עצמך. אסור לך למצוא את עצמך "כלום", בלי בן זוג. החליטי מה את רוצה לעשות עם עצמך ללא קשר לבן זוג. מה את רוצה ללמוד, מהי הקריירה או המקצוע שאת רוצה לפתח, מהם הדברים שמעניינים אותך. עד שלא תלמדי את זה, תמיד תהיי תלויה בבן הזוג שלך בתחושה שלך של "הצלחה בחיים", ותמיד תפתחי פחדים מפני נטישה, כי תפחדי להישאר "כלום" מחדש.הדבר השני קשור לבגידה. את לא הראשונה שנבגדה, וגם לא תהיי האחרונה. בגידות, למרות הסטיגמה הקשה כנגן, הן די נפוצות. מצד אחד, חשוב להדגיש את העמדה הנחרצת שלך כנגד בגידה של בן זוגך, כדי שזה לא יחזור. מצד שני, אם זה כבר קרה, ואם את לא רוצה לאבד אותו, את לא יכולה להעניש אותו במידה כזו שלא ירצה להיות איתך. גם לא תוכלי להתנתק ממנו לאורך זמן, כי אז את מאבדת אותו, מה שמנוגד לצורך שלך. לכן, זו בעיה. יש מי שלא יוותר, ואכן לא יישאר עם בן או בת זוג שבגדו, ויש מי שכן, אבל רק לאחר שיעשו משהו כדי להבטיח את עצמם שזה לא יחזור. אלא שאין מתכון בדוק. האמירה שמי שבגד פעם אחת תמיד יבגוד אינה בהכרח נכונה, בדיוק כפי שהאמירה שמי שלא בגד ימשיך לא לבגוד אינה בהכרח נכונה. והרי כל בוגד, עשה זאת גם פעם אחת ראשונה, שלפניה לא בגד.חשבי היטב על הגבולות שלך, ועל הצרכים שלך, ועל הנסיבות שבהן זה קרה, ועל הבהירות שבה את יכולה להסביר מדוע קשה לך עם זה, ועד כמה קשה לך עם זה, וכמה זה פוגע בך, לפני שתחזרו להיות ביחד, אם זו תהיה החלטתך.

תודה רבה ד"ר חסון.אני לא "כלום" בפועל בלעדיו. יש לי קריירה די מצליחה ולימודים שמשתלבים בתוכה. יש לי מכרים בעבודה ובלימודיי יש לי מחזרים מלבדו (שאיתם אני לא מעיזה לעשות דבר וגם לא רוצה) אבל אני מרגישה שאני כלום בלעדיו.. ההרגשה מדברת.לפעמים אני חושבת שאם תהיה לי דרך לדעת שאהיה איתו כל החיים, מבחינתי לעזוב את לימודיי ורק להיות איתו. זו תחושת תלות שאני מודעת לה וקשה לי לקבל אותה בהיותי אדם רציונלי. אם נוראי לי לראות מבחוץ מערכת יחסים בה יש תלות בין בני זוג, תאר לך מה ההרגשה כשאני התלותית.. אני מרגישה שאני מאכזבת את עצמי, שתמיד הייתי עמצאית ותמיד היה נורא חשוב לי להיות כזו.מעבר לזה, אני לא בטוחה שמה שהוא אומר לי.. אני לא מאמינה שהוא אכן התפקח אחרי הבגידה הזו ופתאום הגיע למסקנה שאני כל עולמו. אמרתי לו את זה והוא טוען שזה הגיע עם עוד מסקנות שהוא הגיע אליהן בתקופה ארוכה (שבה היינו פרודים, שבה היו נסיעות לחו"ל ועוד כמה אירועים). אני לא מאמינה, נראה לי שזו הבעיה הכי גדולה.מעבר לזה אני לא מאמינה שהוא לא יעשה את זה שוב גם אם הוא יבטיח..ועוד דבר חמור הוא שזה מגעיל אותי. מגעיל אותי לחשוב על מה קרה ולדמיין. אני לא יכולה שהוא אפילו יחזיק לי את היד.תודה שוב..

בדויה יקרה,
המכתב שלך מעודד. יש לך עולם מלא מחוץ לקשר הזה, ואסור לך להרשות לעצמך להפיל ולהכשיל זאת. ובעיקר, אסור לך להרשות לעצמך לומר לעצמך שאת מוכנה לוותר על הכל למענו. אין שום סיבה שלא תהיי בקשר שייתן לך מקום בצד הזוגיות. לא דרכו, אלא דרכך. לא בגלל השגים, כמו דרך האופן שבו את מעריכה את עצמך. כרגע, ההערכה שלך את עצמך כפי שהיא משתקפת בזוגיות הלא מוצלחת שלך הפכה להיות דומיננטית. אם תצליחי להעריך את עצמך על-פי מה שאת באמת, כאשר זוגיות טובה היא רק חלק מזה, יהיה לך קל יותר.ואולי כאן הקושי שלך? שכישלון, גם אם זמני, אבל במרכיב אחד מתוך המכלול הגדול שהוא את, גורם לך להרגיש "לא שווה"? הפעם, זה שבירת הציפיות שלך לזוגיות הזו. פעם אחרת, זה אולי אי קידום בסבב במקום העבודה, ופעם אחרת, גערה מיותרת בילדים, ופעם אחרת מריבה עם אמא שלך, וכן הלאה. השתדלי לראות את התמונה הכוללת, ושנני לעצמך את כל אותם מרכיבי הפסיפס האישי שלך, שהם מצליחים ומוצלחים, במקום להתמקד באותה פיסה שיצאה מהמקום.וחשוב שתקראי את תשובתי הקודמת אליך, ועוד יותר את התגובה שלך עצמך אלי, שוב ושוב, כי הם, ובעיקר המכתב שלך, צריכים לתת לך פרופורציה, כוח, וכיוון. אל תניחי לעצמך להגיע, בטווח הרחוק, למקום שבו תעריכי את עצמך פחות בגלל בחירות של חולשה.

אני מודה לך מאוד, ד"ר חסון. אשמע לעצתך ואקרא את הכתוב.שיהיה לך שבוע מצויין ושוב תודה רבה.

היירציתי לומר לך שאני מבינה את הרגשתך, ויודעת היטב על מה את מדברת. שכן אני נמצאת בדיוק באותה הסיטואציה.רציתי להביע אתדעתיעל מה שאמרת.כפי יוצא מדבריך, הלבד, הינו רק בהרגשתך. הוא לא מעוגן (הרי את סובבת בני משפחה אוהבים ועוד..) הרגשת הלבד הינה רק מאחר וחלק ממך הלך מבלי שרצית וכך קרה שנשארת כחלק ולא כשלם, משהו בך נקרע וזהו העצב, הכאב אבל אילו דברים שהזמן אמור לרפא (אני מקווה גם בשבילי :-) )האם לתת הזדמנות שנייה או לא למישהו שאני מאוד אוהבת אבל בגד...גם אני התייעצתי עם ד"ר חסון והוא אמר לי שבעצם כל החלטה שלי הינה הימור של 50-50(אם להשאר איתו אז אולי זה יחזור על עצמו ואם לעזוב - אז אולי הוא באמת מתחרט ולא יחזור על כך שוב- אז אני מפספסת).המשפט הזה הביא אותי לאיזושהיא החלטה (שאיתה אני מנסה להתמודד, ונכון.. זה לא פשוט בכלל)שלהפרד ממנו, תמיד אוכל. הרי את הבחור אני אוהבת מאוד, ואני כשאני חושבת עלי ועליו בעבר, במאזן ישנם יותר זכרונות טובים מלא.)אני חושבת שבמידה וחושבים לתת הזדמנות נוספת, הדבר שמפריע יותר, הוא יותר העלבון, האגו שנפגע.תנסי לשים את זה בצד ולהצמד לעובדות.אז זהו. רציתי לתת לך עוד קו למחשבה. מקווה שזה לא יפריע.בהצלחה :-)

שלום
לך "נבגדת" (הייתי רוצה לקרוא לך בשם אחר, סימפטי יותר),רק עכשיו ראיתי את תגובתך להודעה שלי, אחרי שנכנסתי לפורום לכתוב הודעה אחרת.את צודקת בזה שהאגו הוא הפגוע והוא הבעיה האמיתית. כמו שכתבתי בהודעה אחרת לד"ר חסון, אני מרגישה שיש לי חור באמצע הגוף. אני מנסה להתגבר על זה אבל אני לא מצליחה לשים בצד את האגו.. בא לי לבכות בכל שניה ושניה במהלך היום.אנחנו ישנים כבר כמה לילות ביחד ופעם כ"כ אהבתי אפילו את הנחירות שלו ואת הריח שלו ועכשיו אני לא נרדמת מרוב גועל שהוא לידי. הבוקר נאלצתי לגרש אותו בטענה שאני לא יכולה להירדם מהנחירות ויש לי יום חשוב מחר (שבת). לא יודעת כבר מה לעשות.אני מודה לך על ההודעה ואני מאחלת לך בהצלחה כי ניכר מההודעה שלך שאת אוהבת את הבחור.