בגידה: מחילה, עוצמה ודרך חזרה

שלום.
בימים אלו אני ניצבת בפני התקופה הקשה בחיי.החבר שהכי אהבתי בעולם, והוא הראשון והיחידי שלי, ואני הראשונה והיחידה שלו, ואיתו אני מספר שנים, בגד בי.הוא נסע לחו"ל לטיול בלעדיי כי לא יכולתי להצטרף, ושם הוא "התנסה". הוא טוען שזה לא מיצר חרמנות אלא מיצר הרסנות ושהוא בכלל לא יכול להסביר בעצם למה.איך שהוא חזר עברנו לגור ביחד לראשונה, ובמקום לבנות את החיים שלנו בצורה טובה וטבעיתכמעט חודש היה סיוט וריבים בלי סוף, בגלל שהסוד הנורא שלו האפיל על הכל. בסוף התפרצתי ולא יכולתי יותר, והוא התוודה.התחנן,בכה, אמר שאני אהבת החיים שלו ועכשיו הוא יודע ובטוח, התנצל בלי סוף,דאג, ושוב בכה.טען שזה לא היה קשר מאחורי הגב, ושזה היה פעם אחת, ושהוא לא נהנה ושהוא לא יודע למה הוא המשיך עם זה, הוא היה בנוסף לכל שיכור ושהוא הרגיש שהוא חייב.כמה ימים אנחנו מדברים בוכים ודנים בנושא, שתמיד הבגידה הזאת מרחפת מעליי ולא מרפה.ואני שואלת לעצתכם, האם יש דרך חזרה? האם יש מחילה?איך מתמודדים אם בכלל?

נאוה יקרה,
מבחינתו, סביר שזה היה יותר סקרנות מאשר חרמנות. בודאי לא ייצר הרס עצמי, למרות שזו התוצאה. ואולי גם היה לו חשוב שהוא יוכל להגיד לעצמו (ולעצמו בלבד!), מאוחר יותר, שהוא עשה את זה עם עוד מישהי, שהוא יכול, כדי לקבל איזו שהיא תחושת ערך עצמי גבוהה יותר. אני מתאר לעצמי שאת אולי מתנגדת לזה, ואומרת לעצמך: למה שהוא לא יקבל תחושת ערך עצמי גבוהה מהיכולת שלו להיות עם אשה אחת בלבד, כל החיים? אבל תחושת הערך העצמי מגיעה מהסטנדרטים שהחברה קובעת, לא מהסטנדרטים שאת רוצה, וגם לא מערכים אידיאליים. זה פשוט לא עובד כך. אז הוא היה רחוק, היתה לו הזדמנות, והוא אמר לעצמו אולי שהנה, כשהוא שם, רחוק, מה שהוא יעשה שם לא יפגע בך, ובעיקר אם לא תדעי, ושהוא יוכל לשמור לעצמו את הסוד הקטן הזה, ולהרגיש טוב עם עצמו. רק שזה לא עבד כך.המעשה שעשה, הוא החולשה שלו. הוא גם המעשה שלו בלבד, ולך לא היה בה חלק. המחילה, נאוה, יכולה להיות כולה שלך, ולחבר שלך לא יכול להיות בה חלק. המחילה היא ההחלטה שלך בלבד, וביטוי של העוצמה שלך בלבד (וכן, גם של האהבה שלך אליו). אם את יכולה להיות חזקה ממנו, תוכלי לעבור על זה הלאה. אם לא, אז אולי אין דרך חזרה.

תודה על תגובתך.אני רוצה לציין שזאת לא הפעם הראשונה שהוא נוסע בלעדיי, ושהוא היה בדרום אמריקה 4 חודשים בלעדיי וכמו כן בהודו חודש וחצי.איפה שהוא זה היה יותר מסקרנות, הוא טען שזה משהוא שהוא היה חייב לעצמו. הוא לא הסכים לספר לי שום פרט ואת הבשורה הוא הודיעלי בטלפון.אחרי שבוע של סיוט אחרי שהוא אומר לי שאני החיים שלו ושרק אותי הוא רוצה, אמרתי לו שאני רוצה לנסות לשקם את היחסים ביננו אם הוא יבוא איתי ליעוץ זוגי , כי אני לא רוצה להיות קטנונית וחסרת אמונה. הוא התלהם, התעצבן, התחיל לריב איתי בטונים גבוהיים בעודי בוכה ובוכה, לעג מעט על הבכי שלי ואמר שנמאס לו שאני בוכה ושהוא חשב שהתגברתי כבר, ושאני בעצמי אלך לטיפול ואחרי זה אתקשר אליואחרי שכמעט התמוטטתי הוא "הסכים" לפגישה אחת, תוך שהוא מציין שהוא בטוח במאת האחוזים שזה רק יהרוס, ושהוא יבוא רק לפגישה אחת בלבד.אחרי שהוא הוציא לי את המיץ וגרם לי להתחרט על הרצון לנסות לשקם.

נאוה יקרה,
הנה, שינית את הגירסה שלו. קודם זה היה "הרס עצמי", ועכשיו זה משהו שהוא "היה חייב את זה לעצמו", מה שמחזק את ההשערה שלי הקשורה לתחושת הערך העצמי שלו.אם הוא מוכן ללכת איתך ליעוץ זוגי, לכי. בזמן שנוח לך. קחי כמה ימים להצטנן קודם, ולכי לשם לא כדי להתלונן על הבגידה, כי את זה הוא כבר לא יכול לתקן. לכי לשם כדי לבחון איך לשקם את האמון ביניכם. שזה אומר גם עבודה עצמית לא פשוטה שלך.ואם את לא מוכנה לה, את יודעת מה המסקנה.