בגידה ומונוגמיה: מה גורם לבעיות בזוגיות

שלום,
אני בת 32, נשואה +4, לבעלי ולי יחסים טובים מאוד סה"כ. ביחד 9 שנים בערך. יצויין כי אני בחורה מאוד יפה ומושכת לכל הדעות ויש לי בטחון עצמי גבוה לגבי איך שאני נראית, וכמו כן אני בחורה שמונעת מאוד מהגיון ופחות מרגש (מציינת זאת כי זה רלוונטי לאחר כך).עוד די מההתחלה, כשדיברנו על חתונה, בעלי תמיד חשש מעניין המונוגומיה. הוא אמר לי שבעיניו זה לא טבעי. שלגברים יש "יצר כיבוש", שהם צריכים להרגיש שהם מסגולים, שזה לא טבעי בעיניו וכו'.. זה מאוד מאוד הטריד אותו. אני אמרתי לו שאם תהיה בעיה נתמודד איתה. במשך השנים כשדיברנו על זה מידי פעם - הוא סיפר לי שהוא לא עשה שום דבר עם אף אחד, תמיד אמרתי לו שיהיה כנה איתי לגמרי. ואמרתי לו גם שאם הוא ישכב עם מישהי אני מניחה שאני מאוד אפגע. לא אמרתי ךו " אני לא מסכימה" אבל גם לא אמרתי לו שאני "מסכימה". רציתי לציין את כל זה כי הוא באמת היה כנה איתי מהתחלה.עכשיו, אחרי 9 שנים שהוא לא עשה שום דבר עם אף אחת אחרת מלבדי, הוא סיפר לי שבאחת הטיסות שלו (במסגרת העבודה שלו), הוא "התמזמז" עם מישהי, (לא שכב איתה) ואחר כך (בימים שלאחר מכן) הם דיברו בטלפון כמה פעמים (כשהוא היה בחו"ל, והוא רצה להיפגש כי רצה איתה סקס..) ואז בסוף "ירד לו ממנה" כי היא עצבנה אותו על משהו (לא רלוונטי כרגע על מה). הוא אומר ש"השתחרר" לו משהו עכשיו, שזה הטריד אותו מאוד הרבה זמן, הוא מספר שכמעט כל החברים שלו בוגדים וזה ממש טבעי בעיניו.. (לא ידעתי שזה עד כדי כך קשה לו.. דיברנו על זה לעיתים רחוקות וממש מעט). הוא אמר לי שהוא מאוד נמשך אליי וזה לא קשור לזה, פשוט יש לו את ה"יצר" הזה "לכבוש", וזה מאוד מאוד קשה לו.כשהוא סיפר לי את זה, משום מה שזה לא כ"כ הטריד אותי. רק הדברים הטכניים הטרידו אותי - האם זה מישהי שאנחנו מכירים? שיכולה להכיר חברים שלנו (כדי שלא ידברו עלינו וכו'..), האם בטוח הייתה הסכמה שלה ?. בקיצור - רק חששתי לדברים "מסביב".. אפילו לא ממש שאלתי מה עשו.מצד אחד זה לא כ"כ מטריד אותי. יותר מטריד אותי שהוא כ"כ בתסכול, ואני שמחה שזה שחרר לו קצת "לחץ". הוא גם אומר לי שעכשיו הוא מרגיש הרבה יותר קרוב אליי, אחרי שסיפר לי ודבירנו על זה וקיבלתי את זה (זה קרה לפני חודש ורק עכשיו סיפר לי).מצד שני, זה קצת מוזר לי בכל זאת. אני מרגישה שאני אמורה להרגיש אחרת, כועסת ועצבנית, אבל אני לא כ"כ.. כולה נגע קצת באיזו בחורה, אז מה..זה נורא מבלבל. אפשר לומר שהדבר היחיד שמטריד אותי קצת שהוא שמר על קשר איתה בכמה ימים שלאחר מכן. הוא הסביר לי שאין לזה משמעות כי הוא התכוון לשמור איתה על קשר רק לזמן שהוא היה בחו"ל לשבובע וזהו. והוא אמר לי שזה לא הולך ככה בדרך כלל - לעשות סקס בפעם הראשונה שמתראים..בדרך כלל יש איזו תקשורת. אני חושבת שזה יותר מטריד אותי - הקשר עצמו, מאשר הסקס. ואולי אם הוא ממש יעשה סקס זה יותר יטריד אותי..לא יודעת מה לעשות בעניין ואיך להגיב מולו. בינתיים הייתי די "פושרת" בנושא. אמרתי לו רק שזה לא ממש מטריד אותי אבל לא יודעת איך ארגיש לגבי סקס.יצויין שאני לא מעוניינת בלשכב עם גברים אחרים (למרות שמבחינתו הוא אמר לי שאין לו בעיה עם זה).

רוצה לציין ש"מונוגומיה" התכוונתי בהקשר של לעשות סקס עם אחרים, לא מערכת יחסים. הוא אוהב אותי מאוד ורוצה מערכת יחסים רק איתי ואני מאוד חשובה לו והוא אומר שאף פעם לא ימצא מישהי כמוני ושאני מדהימה וכו' וכו'. הוא רק מהתחלה אמר שהוא מפחד שהוא לא יכול להתחייב שלא "יבגוד" (אני שמה במרכאות, כי הוא לא רואה בסקס עם אחרים בגידה.בעיניו אין לזה משמעות מעבר לחוויה מינית קלילה וזהו. הוא היה מעדיף ששנינו נשכב עם אחרים כאוות נפשינו, אבל לא שניכנס למערכת יחסים עם אחרים).כל הזמן הוא אמר לי שהוא לא עושה שום דבר כי הוא לא רוצה לפגוע בי, אבל שזה מאוד קשה לו.. והנה כנראה שזה היה עניין של זמן

א. יקרה,
העובדה שהוא אמר לך מראש שיהיה לו קשה להיות מונוגמי, לא הופכת את הידיעה שהוא רוצה להפר את המונוגומיה לקלה יותר עכשיו. העניין הוא בין היתר, שאת כמעט מצדיקה אותו, למרות שזה קשה לך. אולי לכן את כמעט מקבלת את זה, ואולי לכן את מתבלבלת, כי את גם לא רוצה את זה.ביולוגית? – לכאורה הוא צודק. למרות שיש אצל האדם קשרי אהבה לאורך זמן, וקשרי מחוייבות מינית וכלכלית לאורך זמן שמסייעים בגידול ילדים – משהו שקיים זמן רב לאורך ההיסטוריה והפרה-היסטוריה האנושית, במקביל, יש גם נטיה לראות גברים ונשים שמחוץ לנישואים כפרטנרים מיניים פוטנציאליים, ולפעמים גם להתאהב בהם. אם זה לא מאד נדיר, משמע שהפוטנציאל לזה קיים אצלנו, גנטית ו/או תרבותית.אלא שבמקביל, מתקיימים אצלנו גם הקינאה, הרכושנות, וחוסר הביטחון או הפגיעות, שמנסים למנוע ארועים כאלה אצל בני הזוג. אם נדבר על זה באופן ביולוגי, אז לגברים זה חשוב כדי שלא יגדלו ילדים שהם לא שלהם, ולנשים, עד לעידן הכלכלי החדש, כדי שלא לאבד תנאים כלכליים שהם חיוניים לגידול הילדים שלהן, ובעצם, של הילדים המשותפים.נטיות קיימות, כל מין(גבר או אשה) והסיבות הביולוגיות שלו לקיום הנטייה לעשות זאת, ולקיום הנטייה למנוע זאת מבני זוגם. מה שמשאיר את זה לנו לבחירה חופשית, למרות הנטיות. לפעמים בגלל המחיר שעלול לבוא בהמשך, בין אם הוא סיכון של פירוק הקשר הזוגי ובין אם בגלל חוסר היכולת לשאת את זה רגשית, או הריחוק הרגשי מבני הזוג. לפעמים, בגלל העולם הערכי, ומה התדמית שלי בעיני עצמי ובעיני אחרים אם אני עושה את זה, או אם אני מאפשר לבן זוגי לעשות את זה. נטיות ביולוגיות שיש לנו, אינן כורח. הן נטיות, והשאלה אם אנחנו מתגברים עליהן או לא תלויה גם בשיקולי הצרכים והתוצאות של המעשים שלנו.את לוקחת את זה בקלות, ולא משום שגם את רוצה. אני חושב שאת לוקחת את זה בקלות יחסית, כי את נוטה לתת לדברים לתקן את עצמם, ולהאמין שיהיה בסדר. לכן אולי מקלה עליך האמירה שלכאורה 'חתמת על זה' כבר בתחילת הנישואים שלכם. אלא שבמצבים כאלה, ההרשאה לעשות את זה כרוכה גם בסיכונים. הן של התדמית שלו בעינייך (לכאורה הוא יתפעל ממך, ומהיכולת שלך לאפשר לו נישואים פתוחים – אבל במקביל, אולי גם יראה אותך כחלשה שלא נאבקת על הבלעדיות הזו, כמו שרוב הנשים וגברים היו עושים), והן של האפשרות שקירבה אינטימית תיצור קירבה רגשית, ומחשבות שניות על הנישואים שלכם.זה נכון גם אם הוא אומר אחרת, ואולי אפילו מאמין אחרת.אם הוא יעשה את זה, את לא רוצה לדעת. כי זה יפריע לך ויפגע בזוגיות שלכם. את רוצה לדעת שהוא מעדיף להיות איתך, גם כשקשה לפעמים. בתנאי הזה, כל עוד הוא לא אובססיבי לחפש, וכל עוד זה קשר מזדמן אחת לזמן מה ורחוק, ולא דורש ממנו אנרגיות רגשיות ומחשבה, וכל עוד את חושבת שהכל בסדר, זה לא נורא. מה זה אומר 'זה לא נורא'? – שדברים כאלה קורים לא מעט, וזוגות מסתדרים. מתי לא? – כאשר זה חורג מעבר לזה. וכשאין לך שליטה, לכאורה זה עלול לחרוג יותר. והנה קושי אחד חשוב: איך גם משאירים את השליטה אצלך וגם מאפשרים לך 'לא לדעת'? התוצאה היא של שיווי משקל ביולוגי לא דינמי, שעלול לגלוש למקומות שלא היית בוחרת בהם מראש.הוא אומר שהוא לא עושה דבר וקשה לו? – תגידי לו תודה שהוא עושה מאמץ ושזה חשוב לך. והניחי לזה. בטווח הארוך, זה הכי חשוב. את משאירה את המסר שלא היית רוצה שזה יקרה, את מבהירה גם שזה יפגע בך אם זה יקרה. כשהוא אומר לך שזה קשה, לכאורה הוא משאיר אותך עם ייסורי מצפון שאת שומרת אותו. אבל כשאת אומרת לו את מה שאני חושב שאת צריכה לומר לו, גם את משאירה אותו עם ייסורי מצפון שהוא בכלל חושב כך.נוח זה לא, אידיאלי זה לא, אבל זה הכי שומר על היחסים שביניכם לאורך זמן. שום דבר לא מובטח, אבל את לא רוצה לריב איתו - כי זה יגרום לו להתנגד, כנראה, להרגיש לא הוגן, כנראה, וזה יקל עליו לעשות את זה למרות זה. ואת גם לא רוצה שיחשוב על נשים אחרות, כשאתם ביחד.