בגידה: האם זה תורשתי?

בוקר טוב.האם בגידה היא תורשתית? אני יודעת שזוהי שאלה כללית מאוד, אבל האם יש מחקרים בנושא הזה שזה יכול לעבור במשפחה כתוצאה מכך שהבן למד מהאבא הבוגדני?לצורך העניין- בחור שגדל ללא אבא, למעשה אולי רק בהתחלה גדל איתו כשהיה הבחור ילד וכיום בן 34.. וושניהם נחשבים כטיפוסים בוגדניים בבת זוגתם.האבא בזמנו היה בוגד באשתו קבוע וכיום הם גרושים שנים כה רבות."פעם בוגד תמיד בוגד".. אני לא יודעת עד כמה זה נכון.. כי מי שרוצה באמת אולי יכול להשתנות.אבל האם בגידה בבת זוג מעידה בהכרח על חוסר אהבה כלפייה? כי גבר בוגד לא ילך לשכב עם אחרות.. או שאולי למעשה אני טועה? תודה.

התכוונתי גבר אוהב לא ילך לשכב עם אחרות.

סטפני יקרה,
שאלת אם בגידה היא תורשתית, ואני חושב שאת בעיקר שואלת שני דברים מתוך ההקשר הכללי של דברייך:א. האם פעם בוגד תמיד בוגד? (נגיד, אם זה תורשתי למשל)ב. האם כאשר הוא בוגד זה אומר שהוא לא אוהב?לגבי התורשתיות של זה, כנראה שאין "גנים לבגידה". אבל אולי תכונות גנטיות שמחזקות הרפתקנות, או תחרות, או אי שקט, מאפשרות בגידה יותר בקלות. כך שהעניין התורשתי הוא מורכב. לכן, הרבה תלוי לא רק בגנים שלנו, אלא גם בחינוך ובהתנסויות ובצורך המיני, ובהרפתקנות, ובצורך לחיות על פי מוסכמות (ואז השאלה היא גם מה הן המוסכמות שעל פיהן הוא חי), ועוד ועוד, שחלק מזה הוא גנטי עם נטיות חזקות או חלשות יותר כאלה או אחרות, וחלק מזה הוא ההתנסות והמודלים שעל פיהם גדלנו, והצרכים האישיים והחברתיים שאנחנו מרגישים צורך לספק. לכן אני לא חושב שיש תשובה ברורה לכך. אני מכיר הרבה גברים ונשים שלא חשבו שיגיעו לבגידה, זה היה ממש לא תואם את התפיסה שלהם את עצמם, ובכל זאת הגיעו לכך בשל תנאים שהרגישו שהם לא בשליטתם וכנגד אמונתם והמוסר שלהם, אבל בשל צורך משמעותי בתנאים שבהם הדברים התפתחו.אני לא יודע אם זה עונה לך על השאלה שלך, ואם זה עוזר לך, אני רק רוצה לומר לך שהתשובות מאד מורכבות – כי הצרכים מורכבים. אבל כך זה גם בהתנהגויות אחרות שלנו, שזה שקרים – שרובנו חושבים שאינם דבר מוסרי ועושים זאת בכל זאת, כי יש לנו הצדקות לכך, או שבכך אנחנו מתרצים את זה, בכעסים שיוצאים גם מול הילדים, למרות שאנחנו מבינים שזה מזיק להם, ועוד ועוד.ואת שואלת על אהבה: האם כאשר הוא בוגד זה אומר שהוא לא אוהב?גם על כך לא תקבלי תשובה ברורה. העובדה היא שהבגידה מעידה על הנכונות לפגוע בן או בבת הזוג, אם הדבר יתגלה. העניין הוא שלפעמים אנשים מצדיקים את הבגידה באשלייה שזה לא יתגלה, ואז אין פגיעה, ולכן זה לא אומר, מבחינתם, שהם לא אוהבים את בן/בת הזוג שלהם (אבל קראי את המאמר שלי "הבגידות ההרסניות ביותר הן אלו שלא מתגלות", בתחתית הדף).נדמה לי שאת מחפשת הצדקה להישאר איתו, ולכן, מבחינתך, אם הוא בוגד בך אבל אוהב אותך, אז מותר לך להישאר איתו. אני חושב שאת צריכה לשאול את עצמך אם את מוכנה להישאר בת זוג של גבר שיעשה זאת באופן קבוע. אם לא, אז זה ממש לא משנה אם הוא אוהב אותך או לא – כי זה יהיה לך קשה מאד לשאת זאת. אם את חושבת שהידיעה שהוא אוהב אותך, ושתראי לזה ראיות ממשיות (לא אמירות שלו – אלא ראיות, שהוא משקיע בך, שחשוב לו שטוב לך, שנמנע מלפגוע בך, ושהוא עושה הרבה בשביל זה), תאפשר לך לקיים יחסי מין עם נשים אחרות, ואולי אפילו רומנים, ותהיי בסדר עם זה, אז אחלה. השאלה היא אם תרגישי מספיק בטוחה ויציבה בקשר ובעתיד הזוגי ואולי המשפחתי שלך איתו בתנאים האלה. תחשבי על זה היטב.