אמא לא מתחברת לתינוק - מה עושים?

ילדתי לפני חודש ואני לא מצליחה להתחבר לתינוק. אני איתו כל היום ובערב בעלי מטפל בו, מרגע שהוא מגיע הביתה.תמיד הייתי ה"נסיכה" שלו, הוא תמיד פינק אותי ונתן לי תחושה של ביטחון ושלווה. ידעתי שברגע שאני בבית, הכל יהיה טוב. אני לא בטוחה האם אני אוהבת את בעלי או שהתחתנתי בגלל תחושת הביטחון והחמימות.עכשיו, בגלל הילד, אני ממש לא אוהבת את הבית. ומבחינתי, בית=בעל. לכן אני מפחדת שחיי הנישואים שלנו נהרסים.אני מנסה לגרום לעצמי לאהוב את התינוק, אבל ממש לא מצליחה.מה עוד אוכל לעשות?

היי א,יכול להיות שאת סובלת מתופעה שנקראת דכאון שלאחר לידה ,ולכן אינך מצליחה להקשר אל ילדך ואולי זה מה שגורם לך לחוש מבולבלת לגבי רגשותייך לבעלך.לפי דעתי עלייך לבדוק עניין זה ללא דיחוי.בהצלחה ומקווה שיהיה בסדר.

רק לראות שיש ילד לא רצוי מעורר בי זעזוע..אני מקווה בשבילך שתירצי את הילד ותעניקי לו את מה שהוא זקוק לו ממך..חם ואהבהבהצלחה

א. יקרה,
זה קורה שאמא לא מתחברת לתינוק שלה. הסיבות לכך יכולות להיות שונות, אפילו הורמונליות. אם את מניקה, אז זו אולי לא הסיבה (ההורמון פרולקטין מסייע ליצירת חלב, וגם להתנהגות אימהית). אבל כדאי בכל זאת ללכת לפסיכיאטר, כדי לבדוק את האפשרות הזו, וגם, במקרה של דכאון, אולי לקבל תרופה אם יש צורך בזה.אם נשלול בעיות הורמונליות, מה שאת מתארת יכול להיות תוצאה של אכזבה גדולה מכך שהיו דברים רבים שרצית לממש לפני האימהות, ולא הספקת. בעיקר זה נכון כאשר לא התכוונת להיות אמא, וכשאת צעירה. והנה פתאום את רואה את הדברים שרצית לממש הולכים לאיבוד כשאין לך שליטה על מה שקורה לך, ואת מאבדת לגביהם תקווה. היחסים שלך עם בן זוגך נפגעים לא כי הוא מפסיק לפנק אותך, אלא משום שהוא רואה שאת לא מממשת את הציפיות שלו ממך כאם לבן שלכם, ומשום שאת פוחדת שהוא יפסיק לאהוב אותך בגלל זה. אחת הדרכים לעבוד על זה, היא לדבר עם בן זוגך, לסמוך עליו שיבין מה את מרגישה, ולהסביר לו פחות על העדר התחושות שלך לבן, ויותר על האכזבה שלך ממה שאת מרגישה שאת מאבדת. נסו ביחד למצוא דרכים לעשות גם את זה. חשוב שתפתחי לעצמך תקווה שיש דברים שכן תוכלי לעשות, ושהעולם עוד לא נסגר עליך. ערכי לך תוכניות כדי לעשות דברים שאת רוצה לעשות, אם לא מיד, אז בעוד חודש, דברים אחרים לעוד שלושה חודשים, ואחרים לעוד חצי שנה או שנה או שלוש שנים.אני לא כל כך מאמין שאת לא אוהבת את הבן שלך, כמו שאת עסוקה מדי באכזבה הקשה שלך מכל מה שלא הספקת. אם תצליחי להקל על תחושת האכזבה שלך, שכרגע מציפה אותך, ואם תצליחי לראות אור בקצה המנהרה, יהיה לך הרבה יותר קל להרגיש את האהבה שלך אליו.ואני מדגיש שחשוב שתלכי לפסיכיאטר. תאמיני לי שיהיה לכם הרבה מאד מה להגיד זה לזו. ואם את לא מצליחה לקבל אמפתיה מבן זוגך שיבין אותך, חשוב שתכניסי גם אותו אל התהליך, בין אם לפגישות משותפות עם הפסיכיאטר, ובין אם ליעוץ זוגי.