אלמנה או גרושה - מה ההבדל?

אני נשואה 10 שנים לגבר שתמיד צודק. הוא אלים מאוד מילולית. רק מילולית ואני והילדים מאוד פוחדים ממנו. אני אף נוטלת סרוקסט. אני הייתי חרדית עוד לפני שפגשתי אותו. תמיד חיפשתי גברים חזקים. אבי נראה היה לי חלש וכנראה חיפשתי תמיד גבר שירדה בי.אני תמיד פוחדת שהוא יעזוב אותי. אני מאוד כנועה. בחברה אני מאוד בולטת אהובה וכריזמזית. לידו אני כבויה. שנים כבר שלא ניסיתי לדבר איתו כי תשובותיו הן מהסוג: לא טוב לך אז תלכי הנה הדלת. כולם חושבים שאנחנו רומיאו ויוליה. אני בת 40. הוא בן 46.הסביבה מעריצה אותו. עבור חבריו הוא יעשה דברים שלעולם לא יעשה עבורי. אני אפילו לא אבקש. סה"כ הוא בעל טוב, נאמן, אב טוב, מסור , משקיע. אבל אנחנו בני הבית תמיד בודקים את מצב הרוח שלו ולפי זה פועלים בבית. אנחנו חוששים תמיד להרגיז אותו. אסור להמרות את פיו ואסור אפילו לחשוב אחרת. רק הוא יודע רק הוא צודק.הוא רודה רק באנשים הקרובים לו: הוריו, אחיו, אשתו, ילדיו, עובדיו.אנשים רחוקים יותר הוא מטפח כדי שיעריצו אותו. והם אכן מעריצים אותו. אני חושבת שהוא בכלל לא מכיר אותי.אי אפשר לנהל איתו שיחה מלב אל לב. זה תמיד נגמר רע. למדתי לשתוק ולהבליג.אנחנו יכולים לא לדבר שבוע - עד שהוא מתרצה.מה דעתך? אין מה לדבר על טיפול כי הוא הרי יודע הכל.בא לי שהוא ימות

ליאורה יקרה,
בעצם, את אומרת לי שאת מעדיפה את הסטאטוס של "אלמנה" מסטאטוס של "גרושה", ואני מבין מכך שאת מעדיפה לחיות בלעדיו, אבל מבלי ליצור עימות שייתן לך את זה, ואולי גם ללא חלוקת משאבים שאת אולי חוששת ממנה בתהליך גרושים. לכן נשאלת השאלה מה באמת הכוח שיש לו לשמור אותך איתו. האם החשש מתגובת החברה, שאיזו מין אישה את שמעזה לעזוב "בעל מושלם"? האם חשש כלכלי?ואם את באמת מוכנה להפרד ממנו, אולי כדאי לנסות קודם את "נשק יום הדין": איום בגרושים, אלא אם אתם הולכים ליעוץ. ואם לא הולכים ליעוץ, והכוונה להתחייבות של מספר חודשים, באמת להתחיל לפעול בכיוון, כי אם תאיימי ולא תממשי את האיום, את נשארת שפוטה שלו בתנאים גרועים יותר. כלומר, כדאי לך לעשות את זה רק אם את מתכוונת לממש את האיום אם זה לא ייעשה.