איך נפרדים? עצות לפרידה קשה

שלום
דר אורן
אני ובן זוגי פחות משנה יחד, רבים המון והוא מדבר אלי לא יפה(לא קללות, אבל בשעת כעס יכול להגיד דברים שקשורים לכסף כמו בעל המאה בעל הדעה, את עושה אותי חולה, מרגיש בכלא, את מכשול, שאני יותר נשק מתועלת)
על זה שאמר שאני מכשול ויותר נזק מתועלת התנצל ואמר שזה לא יחזור, על שאר הדברים אומר שהוא לא מבין מה הבעיה להגיד ושמבחינתו לגבי כסף הוא לא חייב לי כלום, אנחנו לא נשואים, ושאם אני עוברת מבחינתו את הגבול(רצינו לקנות ספה והוא שילם, ואז לא רציתי את הספה שלו ואמרתי לו שלא רוצה והתכווחתי) אז הוא ידבר אלי ככה.
הלכנו לייעוץ זוגי על מנת לקבל כלים לתקשורת בונה.
יום אחרי הייעוץ המטפלת טלפנה אלי ואמרה לי שזו לא זוגיות בריאה, שרק מאשים אותי, שלא לוקח אחריות על עצמו. אמרה שמגיע לי יותר מזה, שהוא לא רואה אותי. אמרה שמזהה פה דפוס של אלימות מילולית, שהיא נזהרת במילותיה אבל ייתכן ומדובר באדם אלים לפי איך שדיבר, בקושי נתן לי לדבר בפגישה.

בנתיים הלכתי אליה גם לבד ל3 פגישות שם באמת זיהינו דפוס לא חיובי, דפוס שלא ראיתי קודם כי באמת האשמתי את עצמי לאורך כל התקופה והיא גרמה לי לראות צד נוסף.
מכיוון שאוהבת אותו וכן רוצה לנסות, אנחנו עדיין היחד והוא גם הלך אליה לבד.
אמרה שלא התרשמה מאוד אבל שכן חושבת שיש זיק קטן שהוא מעוניין לקח אחריות ושננסה

יומיים אחרי הכנתי ארוחה גדולה, אמר שיעשה כלים ואז מיהר, אז אמרתי "אוף כמה כלים", ובתמורה אמר "אני בונה את הכל, אני קונה, כל אחד תורם"
כשניסיתי להבין ממנו את האמרה של "אני קונה" התווכחנו והלכתי לחדר ל2 דק וטרקתי את הדלת באמצע הארוחה, אחר כך הוא לא דיבר איתי(עדיין) יום שלם, ראה אותי בוכה ומתעלם. אומר שאין לו אמפטיה לבכי שלי
חשוב לי לציין שיש ימים שאנחנו בעננים הכל טוב, מאוד נמשכת אליו, נהנים יחד אבל כשרבים הוא מאוד לא רואה אותי ופועל בעצבים.

אני חושבת שזה לא בריא. לא יודעת איך לסיים את ס בצורה טובה. ממש ממש קשה לי, ניסיתי לתת צאנס, אולי הייתי צריכה לנסות ולא לריב בתקופה מתוחה שכזאת, אבל זה לא אמור להיות כך.
היועצת זמינה רק בעוד שבוע, ואני ממש רוצה לפעול בקרוב. זוכרת את עצותייך הטובות
האם כדאי ליזום הפסקה של כמה שבועות, כך שהפרידה תהיה יותר רכה? או לחתוך ישר? אנחנו גרים יחד אבל אין לי ציוד רב וכמובן שאשתתף בהוצאות שכירות והכל באם נפרד.

אני בת 27 והוא 30

גילי יקרה,
הרי את יודעת 'איך חותכים'. אומרים שלום ולא להתראות, ואם אתם גרים ביחד, כפי שאני מבין, מסכמים מי הולך. לו זה היה כזה פשוט, וזה עוד יותר כך אם את היא זו שהולכת. אבל זה הרי לא זה. ואני לא בטוח שאת לגמרי רוצה להיפרד – ולכן זה קשה יותר. כי אולי השאלה שלך היא: איך אני אוספת את הכוח לעשות את הצעד הזה שהוא קשה לי, אולי רגשית, אולי כי זה יגרור ויכוח ועימות לא פשוט ויהיה תהליך לא נעים. ואולי את אפילו שואלת: איך אני אוספת את הכוח להחליט מה אני רוצה?כי בתוך השאלה איך חותכים, את מספרת הרבה דברים שקרו, שמעידים, בעיני, על זה שאת צריכה עדיין להצדיק את הצעד הזה שלך.את צריכה קודם להחליט אם את רוצה שתמשיכו לעבוד ביחד על התקשורת שלכם, אולי על קוצר הרוח, אולי האגרסיות שלו, ואולי גם על הפגיעות הרבה שלך, כי ללא סבלנות, יהיה לכם קשה מאד. עושה רושם ששניכם לא לגמרי מרוצים, ואולי לשניכם קשה כאשר אתם שומעים ביקורת של הצד השני, כלומר, שאף אחד מכם הוא לא מה שהצד השני חלם עליו. זה כשלעצמו אינו אומר שאתם לא יכולים להיות ביחד, כי אחרי הכל – הרי אף אחד לא מושלם. השאלה היא גם איך מקבלים את זה שהצד השני חושב שאני לא מושלם. האם יישאר איתי? האם יתמוך בי? האם ירצה שיהיה לי טוב? ואולי שניכם לא בטוחים בזה. יתכן שאת רוצה לנסות טיפול לפני החלטה. ואם ומתי שתחליטי שלא – אולי הכי נכון הוא לתכנן מהו אופי ואופן הפרידה הנכונים, ולהגיע אליו עם תוכנית פרידה מסודרת, כי אחד מכם לפחות יצטרך לעזוב את הדירה.