איך לדעת אם הוא לא אומר אמת

שלום,
קודם כל מצטערת שזה יהיה ארוך . יצאתי עם הבן זוג שלי חודשייים, אני בת 28 והוא בן 29 . הוא שכן חדש של החברה הכי טובה שלי ומהיום הראשון שהכרנו לא נפרדנו בקושי לרגע, היינו נפגשים כמעט כל יום, ישנים ביחד כמה פעמים בשבוע ותמיד בסופש ישנים ומבלים ביחד . כל היחסים התחילו בזה שמישהי שאני מכירה אבל לא קרובה אליה מידי היתה בקשר לא רציני איתו לפני ולא ידענו איך לספר לה כי היא היתה מאוהבת בו ובקשר איתו הרבה. אותה אחת היא חברה של חברה הכי טובה שלי , ויצא שביום שהוא סיפר לאותה אחת שהוא היה בקשר לא רציני איתה שאני והוא התחלנו קשר הוא השליך את האשמה על חברה שלי שאיך היא לא סיפרה לה על הקשר בנינו, למרות שהוא זה שהתעקש שנשמור על פרופיל נמוך בהתחלה ולא נערב את הסביבה .
היו לנו הרבה ריבים על אותה אחת , הוא היה ממשיך לעשות לה לייקים בתמונות וכעס שביקשתי ממנו להפסיק, התנגד להוריד את האביזרים מהקיר שהיא נתנה לו שהוא נכנס לדירה החדשה הזו . ידעתי מראש שנכנסתי לקשר איתו שיש לו מלא ידידות , וחשוב לו להיות בקשר איתן ולהיפגש איתן.. לרוב יצאתי איתו לישיבות משותפות שלו ושל ידידות שלו ככה שלא נתתי לזה להפריע לי. הריב האחרון שלנו אתמול היה על כך שאותה אחת התעמתה עם חברה שלי לגבי שהוא אמר לה שהיא לא סיפרה לה על הקשר בנינו ושהיא ציפתה ממנה להיות חברה אמיתית ולספר , חברה שלי נפגעה מאוד ממנו ויצא שאני הצדקתי אותה ולא תפסתי את הצד שלו בסיפור, הוא היה יכול לספר לה בדרך אחרת ולהעמיד אותה במקום שהיא רק קשר לא רציני בלבד. הוא התחיל לזלזל בחברה שלי ולתפוס את הצד של השניה וזה נורא עצבן אותי אז אמרתי לו שברור שהוא מגיב ככה כי הוא יצא הגבר גבר בסיפור הזה, הוא יצא הכוכב כי כולנו מסוכסכות אחת עם השנייה בגללו . הוא נורא התעצבן שקראתי לו כוכב , תפס ממני מרחק והתחיל להכנס למחשבות עם עצמו . זה לא הריב הראשון בגללה והוא כבר אמר לי שהסיפור הזה מכביד עליו כי זה מריבות של ילדות, אבל הוא גם אף פעם לא תפס את המקום שלי כי רק אני ספגתי את האש מהסביבה, רק עליי דיברו רעות ומחקו וחסמו בכל מקום . אחרי הריב הוא אמר שהוא חושב שאנחנו לא מתקדמים לשום מקום מאז ההתחלה ושהוא לא מרגיש אליי רגשות מסוימות בשלב הזה של הקשר. הוא הכחיש שזה קשור למריבה עליה אבל זה הרגיש לי כל כך לא מקרי שהוא התהפך עליי ככה. איך בחור שבילה איתי כל יום בחודשיים הקרובים לא פיתח אליי רגשות?! הוא עשה לי סצנה מטורפת רק בגלל שערב אחד הייתי עם חברות ולא איתו וזה לא מתאים לו ככה. היינו בצימר בסופש האחרון!!!!! אם לא הייתי פנויה לראות אותו באיזה יום הוא היה מגיע אליי לעבודה רק בשביל שאצא להפסקה ונאכל ביחד . אז לבוא להפרד ממני ולהגיד לי שאין לו רגשות כלפיו?! הוא אמר שאנחנו שונים מידי וזה נכון אבל אף פעם לא נתתי לזה להיות בולט מידי, השתתפתי בכל מה שהוא הציע, הלכתי לאן שהוא קבע גם אם לא הייתי מעוניינת . מרגישה שנתתי 150 אחוז מעצמי ובסוף היא קיבלה בדיוק מה שהיא רצתה .

שיראל יקרה,
את מאוכזבת, בודאי מההחלטה שלו, שלא לדבר על התרוץ שלו, או על האמירה הזו שלו, אשר נראית לך מופרכת לחלוטין לנוכח מה שהיה ביניכם וההשקעה והמאמצים שהוא עשה כדי להיות איתך. שלא לדבר על כך שאת מאוכזבת מההחלטה שלו כי גם את עשית מאמץ.נראה שאת גם משוכנעת שהוא לחלוטין לא אומר אמת בעניין רגשותיו, ויתכן שאת צודקת. אז מה בעצם העובדה הזו, שהוא לא אומר לך את האמת, מלמדת אותך?

אני לא יודעת מה זה אומר, כי אני נורא מבולבלת מכל הפרידה היא צפויה הזאת . היום הגעתי לחברה שלי שהיא שכנה שלו ועל הדרך החלטתי להחזיר לו את הספר שהוא נתן חי לקרוא, ביקשתי ממנו כמה דק לדבר איתו ואמרתי לו את כל מה שיש לי על הלב, כמה אותה אחת לא יצאה לי מהראש והיתה כמו צל שחור בקשר שלנו. שזה רק פגע בי בהתנהלות שלי איתו, אם בפתיחות איתו או במיטה איתו . הרגשתי שאני לא טבעית איתו כי היא גרמה לי לחוסר ביטחון . הוא אמר לי שזאת רק אשמתי שנתתי לה ככה להשפיע עליי כי הוא לא הזכיר אותה בקשר שלנו , שאני זאת שתמיד דיברתי עליה. הוא אמר לי שאני צודקת שהוא לא ניסה יותר מידי לחזק אותי ולעזור לי להתמודד עם הבעיה איתה . אמרתי לו שיש לנו בסיס טוב ושנינו יכולים לשנות דברים בשביל לתקן את הקשר , ושאם הוא רוצה שיחשוב על זה. הוא לא ענה לי אבל אני מקווה שאיכשהו הצלחתי להסביר לפחות את העמדה שלי בקשר .

שיראל יקרה,
לא סתם שאלתי אותך מה את מבינה מכך שהוא לא אומר את האמת בקשר למה שהוא מרגיש כלפייך. הרגשתי שאת לא שואלת את השאלה הנכונה, זו שאת באמת רוצה לשאול. התשובה שלך לשאלה שלי רק מדגישה את זה.את מאד מאוכזבת מכך שהוא החליט להיפרד ממך. את גם כועסת עליו, כי הוא "לקח לך" משהו חשוב לך מאד, וזה הקשר איתו. את מחפשת את הסיבות לזה, ובפנייה הראשונית הפנית האשמות לכל כיוון – אל החברה שלך, אל החבר שלך עד לפני רגע, אל זו שהיתה איתו בקשר קודם, ולא כל כך לעצמך.אני חושב שמה שאת באמת רוצה זה שתחזרו להיות ביחד, ומחפשת דרכים לעשות את זה נכון. השאלה אם הוא שיקר לך או לא כאשר אמר לך שאין לו רגשות כלפייך, היתה רק שאלה כדי להבין אם יש לך סיכוי. חשבת שכן. אולי רצית לקבל ממני אישור שכן, כי לא יכול להיות שהוא חסר רגשות כלפייך, לפי הערכתך, ואת רוצה לשמוע שיש ך סיכוי.זה בסדר. אחרי הכל זה משהו שאת באמת מאד רוצה, ומוכנה להיאבק עליו. את גם נאבקת עליו – כי בשלב השני, כפי שאת כותבת בתשובתך, כשדיברת איתו, אז במקום רק להאשים אותו או את החברה שלך, את לוקחת אחריות על עצמך. או לפחות אחריות חלקית. אבל את גם אומרת: "בתנאים רגילים ו'נורמליים', אני אחרת, טבעית יותר, אולי בעצם נחמדה יותר. ובעצם – טובה יותר כבת זוג. אל תראה אותי בתנאים האלה, אלא כפי שאני באמת, כאשר הכל טוב."האמת היא שאת באמת גם כך, כאשר התנאים הם טובים, וגם כך, כאשר את נלחצת וחרידה, ולכן התנאים הם פחות טובים. טבעי להרגיש לחוצה ולנהוג אחרת כאשר את בלחץ. השאלה היא בעיקר – האם את רוצה ללמוד להתנהג אחרת בתנאי לחץ?ואולי את פשוט רוצה ללמוד לא איך להתמודד טוב יותר עם תנאי לחץ, אלא איך לא להביא את עצמך לתנאים שבהם את עם חרדות ולחצים, ולחיות בתנאים שהם אופטימליים יותר. יתכן מאד שבן הזוג הזה הוא לא האדם המתאים שיאפשר לך את זה, היות שהוא לא יודע איך לתת לך תנאים של ביטחון זוגי. לפי מה שכתבת, גם הוא היה בלחץ (איך אני צריך לנהוג? מה לעשות כדי שלא לפגוע באף אחד? מה לעשות כדי לא לאבד את הקשר הזה, לפחות בתנאים שלו, כאשר אני בקשר אחר? איך אני מצליח לאכול את העוגה ולשמור אותה שלמה, כי זה מה שאני הכי רוצה? או לפחות, מתוך הבנה לבת הזוג שלי, והכלה לפגיעות שלה, איך אני יכול להיות טוב לה, מבלי לפגוע בזו שאני איתה בקשר לא מחייב? האם קשר לא מחייב הוא לא פגיעה ממילא בזו שאני לא מחוייב לה, כי אני משלה אותה, ואני רק דוחה את הפגיעה? מה לעשות???).כנראה שגם הוא לא ידע להתמודד באופן אופטימלי עם התנאים שאליהם הוא נכנס. כשגם את לא, אז הביחד שלכם, לא עבד כראוי לאף אחד מכם. האם תצליחי למצוא מישהו שכן יידע לשמור על יחסים נאותים והתנהגות ראוייה בתנאי לחץ, כדי שלא להעמיד אותך מול האפשרות שאולי את תתנהגי באופן 'לא ראוי' ביחסים שלך מולו? האם את תדעי להציג לבן הזוג שלך גבולות באופן שהוא יבין ויקבל, ולא ייפגע אלא יידע להקשיב לך ולהיענות? האם הוא יהיה האדם שיידע להבין את זה? האם תוכלי לעשות את זה בכל זאת איכשהו עם הבחור הזה, או שאולי הוא לא מסוגל, לפחות לא ללא סיוע מקצועי לשניכם (שזה כנראה מוקדם מדי בשלב הזה), ותצטרכי לחפש את זה עם בן זוג שהוא יותר חזק, יותר יציב, ואולי גם יותר רוצה?