איך לאזור אומץ לדבר איתה

שלום
אורןאני בן 16 ואני דלוק על מישהידלוק זה לא מילה.פשוטטטטטטטטטטט אוהב אותהאבל לי יש בעיה......אנחנו לא באותהכיתה ואני לא יודע איך לגשת אליה בכלל.אנחנו בכלל לא מכירים.אבל אני גם שם לב שהיא מסתכלת אלייכל הזמן אבל בכל זאת יש לי את הפחדהזה לגשת אליה, לא יודע למהמה אני יכול לעשות? אולי תוכל להציע לי?מקווה שתוכל לעזור ליתודה ולהיתראות

שניר יקר,
אתה יכול לא לעשות, ולהמשיך לפחד, ואתה יכול לפחד ולעשות בכל זאת. והרי אחרי שתיגש ותדבר איתה, כבר לא תצטרך לפחד יותר. ואתה יודע כמוני שאם לא תנסה, לא תדע, ואולי גם תאכל את עצמך על ההחמצה.אבל, מצד שני, אני יודע שקל להגיד לך "לך תתגבר על הפחד". וגם כל להגיד: "מקסימום תגיד לך לא". וגם אם בראש אתה יודע שתצליח להתגבר על ה"לא" יותר בקלות מאשר על אי הודאות שבה אתה נמצא היום, הפחד מפאדיחה מונע ממך לנסות. תרשה לי להציע לך תרגיל קטן שאני נותן למשתתפים בסדנאות שלי לשפת גוף ולאסרטיביות: לך לאחד הרחובות המרכזיים שבסביבה שלך, או לקניון, תכין קצת את עצמך לאפשרויות של "מה יקרה אם...", ותשאל אנשים, סתם אנשים שאתה לא מכיר, באיזו קומה הם גרים. בהתחלה, לפני שניסית, זה נראה קשה כמעט כמו לשאול את הילדה הזו אם היא רוצה לצאת איתך לקולנוע, או לתפוס חתולים בחצר ולקשור להם סרט צבעוני לזנב (כי יש לך יום הולדת עוד מעט), או לאכול פיצה בקניון (בגלל שהשעון שלך מקולקל), או לכל מה שתבחר. זה יותר קל עם האנשים הזרים ברחוב, כי אתה יודע שלא תישאר פאדיחה רצינית משום שהם לא מכירים אותך. לעומת זאת, זה יאפשר לך להתאמן. ואם תצליח לעשות את זה איתם, תבין שזה לא נורא מסובך. אחרי שאתה קופץ למים, אתה יכול גם לשחות. ואם תצליח לעשות את זה איתם, יהיה לך קל יותר, אולי, לגשת גם אל הילדה הזו.