אחריות משפחתית: מתי צריך להשתחרר?

שלום רב
דוקטור אני בת 43 החבר שלי בן 54 ויש בינינו אהבה חזקה וכנה מדברים על חתונה משפחה וכאלה הבעיה היא שיש לי אח בן 50 אוטוטו שלא עצמאי בכלל ומתנהג כמו ילד קטן אני וחברי גרים חלקית יחד ואת סופי השבוע אני מעבירה בבית עם אחי נמאס לי מהמצב הזה דוקטור לנוע בין שני בתים ולשקוע במחשבות וחלומות אני רוצה לגור בבית אחד אני חייבת לציין לאחי אין חברים בכלל ולא חברה ולא מתחבר לאף אחד ומאוד תלוי בי מה עושים במצב כזה דוקטור אני קרועה בין 2 אנשים ומתוסכלת מזה בבקשה ענה לי בהקדם האפשרי כי אני כבר מיואשת ופוחדת להתמוטט תודה רבה ויום טוב

ליידי יקרה,
את כותבת שיש לך אחריות משפחתית כלפי אחיך, וזה מקשה עליך לנהל חיים משלך. אבל לא הרחבת בעניין הזה. האם הוא רק אח 'מפונק' שנוח לו שאת מטפלת בו? האם הוא אדם שלא כשיר לחיים עצמאיים וטיפול הוא דבר הכרחי לקיומו היומי? האם את בת המשפחה היחידה שיכולה לטפל בו?אם הוא אדם כשיר, תני לו לטפל בעצמו. אם צריך, הגדירי לוח זמנים שבו תעבירי לו את הסמכויות על קיומו היומיומי, ובין אם הוא עומד בזה או לא, ובין אם הוא מתבכיין שקשה לו ושהוא לא יכול, את צריכה להיות חזקה למען עצמך, ולהניח לו להתמודד למרות רגשי האשם שלך.אלא אם יש לו בעיות נפשיות מוגדרות ומוכרות, ואז את צריכה להחליט מה תפקידך מצד אחד, ותפקיד הרשויות, הביטוח הלאומי או המוסדות לבריאות הנפש מצד שני, לקחת גם הם חלק מהאחריות. ואם את חושבת שיש כאלו בעיות, ולא הלכתם לטיפול ראוי – אז כנראה שהגיע הזמן לעשות זאת.