אובדן ביטחון עצמי לאחר נישואים

אורן שלום,
בן זוגי לשעבר עזב אותי לפני לפני 3 שנים. היו גירושים לא קלים ויש לנו ילדות משותפות בנות 6, 8. הוא בנה חיים חדשים, גר עם מישהי- אהבת חייו..בבית שבנה עבורנו. אני נותרתי ללא כלום. אני מרגישה מנוצלת, מאוכזבת, עייפה- במהלך הנישואים סבלתי מהתעללות רגשית ואלימות פיזית אבל אלו היו אפיזודות ולצערי לא היה די בזה כדי לצבוע את כל הזכרונות שלי שאיכשהו מסתכמים באידליה, כלומר פתאום אחרי שלוש שנים צצים זכרונות טובים מאיתנו כמשפחה וכואבים עד מאוד, אני הולכת לישון עם זה וקמה, אין דקה אחת ביום שאני לא שם, במחשבות עליו, על הכאב שנגרם לי ועל כך שאני מרגישה שנגזלו חיי בתמורה לשלו- הוא מביט בי כאילו אני כלום..מעולם לא הייתי חלק מחייו. כאילו לא לקח ממני הכל. משפטים בסגנון של:" אני לא רוצה לחיות עם אשה שאני לא אוהב", " לא היה לי כיף איתך", "רציתי להתגרש ממך עוד ב 2013", "אמרתי לך שאני אוהב אותך רק כי את אמרת"...אלו דברים שלא יוצאים לי מהראש. הבנות הכל עבורי ועבורו...הוא אומר שמשתדל, הוא הולך עכשיו לטיפול שאני הפנתי אותו אליו- בגלל שאפיזודות אלימות היו כלפיי הבת הגדולה שלי..הוא מתמיד בטיפול, בזוגיות החדשה...זה הורג אותי. אני פשוט לא מצליחה לשכוח גם לא להתקדם או ליצור משהו חדש, כי בקשרים החדשים אני מדברת רק על זה- אני אדם שחייב מערכת זוגית, כשאין לי מערכת זוגית אני נחלשת מאוד ובמיוחד שאני רואה אותו מאושר. הייתי בטיפול, אצל עובדת סוציאלית וזה לא ממש עזר לי. אני מתחילה לשקול לקיחת כדורים..כל דבר שיפסיק את זה...את מסכת הייסורים שלי. אשמח לכל עצה שיש לך עבורי...

נראה שבאיזה שהוא מקום איבדת ביטחון שאת יכולה למצוא לעצמך קיום מאושר משלך. בלעדיו.אני מבין את האכזבה. היית במקום שאליו רצית להגיע, הגשמת לכאורה מטרה משמעותית בחייך – נישואים והקמת משפחה, ולא רק שהתאכזבת מכך שזה נסתיים, אלא גם את מקבלת משובים שאומרים לך, כביכול, שגם מה שחשבת שיש, לא היה המציאות. וזה מערער, אני יכול להבין את זה. מצד שני – האמירות שלו שציטטת הן אמירות שמטרתן לפגוע. המשמעות החד משמעית שלהן היא שאין לו הנדיבות לתת לך את התחושה שיש לך ערך, ושהוא אדם שמוכן לפגוע באם ילדיו. בביטחון העצמי שלה. זה לא משהו שיועיל לקיום יחסים סבירים ביניכם, שיועילו לילדות שלכן, ולא משהו שיועיל לך ביחסים שלך עם הבנות – ואני מקווה שאת מספיק חזקה כדי שלא לתת לזה להשפיע עליך.העניין הוא שבמידה מסויימת הוא הצליח לדכא בך את הביטחון העצמי, עד שאת אומרת לעצמך שאיכשהו הפסדת "אידיליה", וזה לא נכון. עצם העובדה שהוא מוכן להשפיע עליך באופן הזה, אומרת עליו משהו שיש בו כדי להטריד. אני בטוח שהיו לכם הרבה זמנים טובים. חבל שהוא לא מוכן להודות בהם. אבל אולי גם את צריכה לראות את מה שלא היה טוב, כדי להבין שזה לא רק אשמתך. אם היה לך חלק בזה, מן הסתם זה הגיע כי היו שם אירועים שהוא היה דומיננטי בהם, ולא היו צריכים לקרות, וניסית להתמודד איתם, או לשנות אותם. אני לא יודע אם עשית זאת בדרך הנכונה או לא, אבל עצם העובדה שהרגשת צורך לשנות, גם היא אומרת שהיתה שם בעיה.זה תמיד קשה יותר לאחר שאת מנסה משהו חדש ומתאכזבת. זה תמיד קשה יותר כאשר מנגד, הצד השני נראה כאילו הוא עם "אהבת חייו".אם את יכולה להתמיד בטיפול כדי לקבל ביטחון מחדש בעצמך, כאדם ראוי ושווה, ולחפש בעצמך את המימדים שאת אוהבת – עשי זאת. טיפול תרופתי כשלעצמו יכול להיות טוב וחשוב במצבים קיצוניים או בטיפול במחלות נפש שונות, אבל במרבית המקרים חשוב יותר, ביחד איתו או אפילו בלעדיו – טיפול פסיכותרפי מתאים. כי הוא זה שיעזור לך לבנות אותך, לא הטיפול התרופתי. אם את יכולה – שווה אולי למצוא את האדם הנכון, מטפל או מטפלת, שיעזרו לך לראות את עצמך ואת העולם בתמונה רחבה יותר, יציבה יותר ובטוחה יותר.