או-פר פלוס: כיסוי הוצאות וצרכים

לפני כ 10 שנים נפרדתי מקשר עם גבר נשוי שנמשך 20 שנים.לאחר שנתים הצלחתי לשקם את עצמי ולארגן לי חיים חדשים אומנם ללא קשר זוגי אךעם חיי חברה פעילים , עבודה מספקת ושיפור מצבי הכלכלי בנוסף הפכתי בפרק זמן זה לסבתא ל-2- נכדות מקסימו.מיד עם הפרידה ממני הוא ניתק את הקשר עם אישתו וקיבל גט. במהלבמהלך התקופה של 10 שנים מדי פעם הוא שמר על קשר טלפוני או כוס קפה ללא קשררגשי / מיני ומדבריו אני יודעת כי הוא קים קשר של חיים משותפים עם שתי נשים אל אחת בנפרד ובכל זאת נשאר לבד.האדם מעניין שתלטן, נרקסיסט תומך מאוד בילדיו רואה את צרכיהם לא רואה את צרכי.לפני כ - שמונה חודשים הוא החל להגביר את ביקוריו וכמובן את הקשר הטלפוני עד שבאחד הימים פנה אלי וביקש ליצור קשר חוזר עם הבטחה לזוגיות הודעתי שטוב לי במסגרת שבניתי לעצמי בהעדרו והוא הציע לחשוב.כששאלתי מה הוא מציע הודיע לי כי הוא רוצה זוגיות קבועה ללא נישואין אלה עם חוזהולשאלתי מה בנוסף השמיים היו הגבול מזה זמן רב הוא לוחץ עלי לחתום על חוזה ממוןחוזה מסחרי ביותר המגן על רכושו וממונו ואין בו ולו איזכור של זוגיות ואיפה אני בתוך המסגרת .בנוסף יש לציין שמקום מגוריו רחוק ממקום עבודתי מרחק שעה נסיעה של שעה ורבעברכב פרטי .המגורים שם מונעים ממני את קשרי החברתיים פה בעירי ומונעים אתהקשר ההדוק עם נכדותי ואכן .להצהרתי כי אין לי אפשרות כלכלית לממן את הנסיעות (הדלק) יום יום הוא היה מוכן להתחלק איתי בהוצ' הצהרה שלא חזרה על עצמה ול יושמה.מיותר לציין כי מצבו הכלכלי מעולה ומצבי הכלכלי דחוק ביותר נכון לרגע זה חשבון הבנק שלי חסום למרות שפניתי והסברתי את מצבי הכלכלי הוא האזין ולא יסף.כרגע הוא לוחץ על הפסקת עבודתי וזאת כדי לחסוף את הוצ' הנסיעה הוא מוכן לשאתבהוצ' קיומי בתוך ביתו כמו מזון (חשמל מים טחפון והכו ) לשאלתי מה עם בגד או נעלהתגובה היתה זה לא. לשאלתי יש מקום לשינוי באדם זה ? מה עלי לעשות כדי שיביןשהצרכים שלי הינם ברמה של הצרכים שלו - רכב, כלכלה, ביגוד ,מספרה, משקפי ראיה, טיפול שיניים וכו'.אין ספק שאני זו שעליה לדרוש את הדברים לפני שאמצא בתוך הזוגיות היות אני חוששת לאדם זה אין רצון לקיים זוגיות שויונית.מה אני אומרת לו למה אני מסרבת לחתום על חוזה ממון עימו.ואיך אני מגדירה את צורכי הקיום שלי בתוך המסגרת הזוגית ואם בכללהאם לדעתך יש מקום לדיאלוג לשויון ולזוגיות או שכדאי להפרד יפה וכל אחד ימשיךבדרכו עכשיו וכרגע.הרבה תודההילדה

הילדה יקרה,
לא כתבת, אבל אני מניח שאת כרגע מתגוררת איתו. לפי מה שאת אומרת נשמע, יותר מכל, שהוא מחפש לו אשה שהוא יממן לה את צרכיה המינימליים הנדרשים למחייה, שתגור איתו, ואני מניח תספק את צרכיו המיניים, ואולי גם תדאג לנקיון ולבישולים, ותהיה לו לחברה כשהוא רוצה לצאת לבלות. בקיצור, הוא מחפש מישהי שתהיה לו או-פר בבית, ושאינה מקבלת משכורת, ומוכנה גם לפעילות מינית.האם את רואה את זה אחרת?ואת השאלה ששאלת אותי אחזיר אלייך: האם את מוכנה לחיות בזוגיות שאין בה דיאלוג ושוויון?

שלום
לך ד"ר אורן.תגובתך מהירה , ברורה ונהירה .לא איננו גרים יחד כרגע - התגוררתי בביתו במהלך החופש השנתי (אני עוסקת בהוראה)מאחר ואני ראיתי בקשר הזה נסיון חוזר שלו לבנות זוגיות וציפיתי לשוויוניות ביצעתי את קניות המזון (על חשבוני - ושרותי אופר כפי שאתה הגדרת זאת) ואכן זכיתי לחיזוקים " כל הכבוד" "תודה" "יפה מאוד" . מדי פעם נשאלתי לעלות הקניה ולתשובתי הגיע מיד התגובה חצי מספיק ? כביכול בבדיחות הדעת ועם חיוך רחב ואכן כך הוחזרו לו חלק זעירמהוצ' .מיד עם חידוש הקשר סיפר לי כי הוא מעוניין למכור את דירתו ולעבור לישוב קהילתיואכן שיחק לו מזלו בתקופה קשה זו דירתו נמכרה והלכנו יחד לראות את המקוםוהמשחק היה העמדת פנים " הילדה תבחר את החלקה היא תחליט איזה דגם בית היארוצה וכו..... הכל נכון. זומנו לועדת קבלה וכאן הבינותי כי אני עדי ולא יותר וביקשתיי ממנו ללכת לבד נדהמתי הוא עמד על כך שאגיע עמו ( לימים נתברר לי כי הייתי תוספת נכבדת להחלטה החיובית שקיבלה הועדה).לאחר שבועיים נתבקשתי להגיע במיוחד ממקום מגורי בצפון לאזור מגוריו בגליל הרחוקלצורך חתימה על חוזה - וכלל לא הופתעתי לגלות כי גם הפעם אני עדי ואילו החתתימה היתה שלו בלבד. זאת למרות שסוכם שדירתי תישאר ותוצע לשכירות כדי להרחיב את ההכנסות בפרישה לגמלאות לא שאלתי שאלות רבות הבנתי שעלי להיכנס חזרה לכונכיה וכי האדם לא עשה שום שינוי עם עצמו וגם בקשר שנעשה הפעם אני הדחוקה והמתקיימת בקושי רב נשארתי עם הלב הרחב ומרחיבה את האוברדרפט ואילו הוא ממשיך להרשים את כולם :מארח כיד המלך כל דכפיןמעניק מתנות לחברים בסכומים מדהימים ומתעלם מצרכי לחלוטין. אכן אופר ממשי ארחיב את שאלתי באדם זה יש הרבה דברים חיוביים האם לדעתך יש מקום לשינוי באופן בו הוא מתייחס לזוגיות ואם כן מה עלי לעשות , או שהמצב הינו ויהיה וישאר כפי שהוא ואז עלי להחליט מה אני עושה.הרבה תודהה.

נפלה טעות בכתיבה "הוחזרו לו חלק ממהוצ'" צריך להיות הוחזרו לי חלק מההוצ' .ה.

שלום
לך ד"ר חסון .לפי טפטוף שאלותי ותגובותי ברור לך כי אני לחוצה - לא הייתי משתמשת במילה חרדהוכמובן שאני מעוניינת בזוגיות שוויונית איך מגיעים אליה ?כאשר האמצעים הכלכליים שלנו שונים ?מה הבסיס ממנו מתחילים ?.כאשר אני נדרשת לחתום על חוזה ממון והוא מסביר לי כי הוא בעצם מגן על רכושי (שטויות) . כל רכושי הינו:הרכוש שלי דירה בבית משותף , מכונית וח-ן בנק בחובהוכאשר אני אדבר על שוויון מיד מתקבל הרושם כאילו באתי לעשוק אותו . מבחינתו השוויון הוא:חלוקה בהוצ' אחזקת הבית.חלוקה בהוצ' המזון.האבנים רשומים על שם בעל הנכס שלי שלי שלו שלו .ושוב תודה הילדה

הילדה יקרה,
זה אדם שלא היית איתו בקשר משמעותי במשך 10 שנים, והוא חוזר לחייך ומנצל אותך. 10 שנים של ניתוק אינן תורמות לאמון הדדי. לפי התאור שלך, הוא מנסה להשיג אותך במינימום השקעה. קחי בחשבון שהסיכוי שהוא ישתנה איתך, ללא יעוץ מקצועי ומסודר הוא קטן, ואני בספק אם הוא ישתף פעולה ביעוץ.לכן, מוטב שתקחי בחשבון את הפלוסים ואת המינוסים שלו, ותחליטי מה את מוכנה ומה את לא מוכנה לעשות. וכל זה, בתנאי שתשמרי לעצמך גם על אופציות כלכליות אחרות, למקרה שתרצי לעזוב אותו אם זה לא יילך.

שלום
לד"ר אורןהמון תודה על התגובה ואכן בעצתך אקח נושא זה בחשבון.בן הזוג מעוניין לערוך חוזה ממון - במהלך ינואר 2007 "אנו" אמורים לעבור למגורים משותפים שיהיו במרחק שעה נסיעה ממקום עבודתי ונסיעה זו תכלה יותר ממחצית שכריבנוסף אצטרך לנסוע בלילה חורף וקיץ מרחק שעה דבר שקשה לי פיזית (הנהיגה בלילה)בן זוגי מציע לי לעזוב את מקום עבודתי הנוכחי " בטוח תמצאי פה עבודה חדשה"הוא מתעלם מהעובדה כי מלאו לי 57 שנים ואף אחד לא ישמח לקלוט אותי היום ולכן בהסכם הממון ברצוני להוסיף פיסקה המחייבת אותו לשלם לי שכר עבודה במידה והזוגיות לא תצלח - ברור לחלוטין שאני די חוששת מזוגיות זו רוצה להאמין לדבריו אך הסימנים בשטח לא מעודדים ואין אני מרגישה כי מסוגל הוא או יותר נכון מעוניין לספק לי את הצורך שלי בבטחון וכרגע תחושתי שמנסים להשתלט על חיי וללא כל תמורה.לאחרונה יצאנו לארוע חברתי ונדהמתי כאשר נדרשתי לחלק את הוצ' המתנה חצי חציוכאן פתאום התחדדה לי המחשבה ונמצאו לי כל המילים אותם חיפשתי ולא אמרתי התבישתי בשביל עצמי והבינותי כי במקרה זה אין כל נתינה' חוסר לרג'יות ל התחשבנות עם מי שאין לו מספיק לצורך קיומו הבסיסי ביותר. כאן הבנתי שאני עשיתי שוב ושוב ויתורים על חיי חברה , על מועדון ספורט, על משפחה קרובה תרתי משמע וקבלתי אפס אני משקיעה חומרית בנסיעות - בכלכלה (אינני מגיעה בידיים ריקות. תמיד הגעתי עם סלי מזון אך חדלתי ) ושוב אציין הקמצנות הזו היא רק איתי כבת זוג (משערת שמסיבה זו הוא נשאר ללא בת זוג במהלך העשר שנים ואף אחת לא פיתחה איתו קשר הדוק יותר )הוא מסוגל לארח חבריים ולהשקיע בארוח מאות שקלים ושעות עבודה ארוכות ביותרהוא מקיים חיים פעילים ומחזיק את ביתו ברמה גבוהה .הוא יודע מה עלות כל דבר ובכל זאת מתעלם לחלוטין מהצרכים הבסיסיים שלי - אני חשה די דו קוטבי האם לסגור את הקשר הזה ולסיימו לחלוטין - האם ניתן להאמין לו כי כאשר אגור איתו הוא ידאג לצרכי? לדעתי הוא ידאג לצורך הבסיסי ביותר מזון .האם שיחה פתוחה ללא מחסומים ובושה תעזור ? מה עלי לעשות אין לי כל רצון להמרעל חיי שהיו בהחלט שקטים רגועים ונעימים בלעדיו .בנוסף יש לי התחושה שכאשר הוא נכנס לחיי מערכת חיי מסתבכת בצרות חומריות קשות .בבקשה עזור לי לעשות סדר בבלגן. אני יודעת שהתשובה בין השורות אך מה היא?הרבה תודההילדה.

רציתי להוסיף לדברי ד"ר חסון. את נשמעת אישה חכמה ועם לב זהב. חבל שהחסך הרגשי הזמני שלך מפריע לך לקבל את התשובות שאת בעצמך נותנת. אני לא בטוחה שהגבר קמצן, אני חושבת שהוא פשוט לא אוהב אותך. מטרת החוזה הכספי הוא להגן על רכושו שהשיגלפנישהגיע לקשר אתך (למשל אם הגיע לקשר עם 4 בתים והוא נפרד ממך, הוא לא צריך לתת לך 2 בתים!) אבל לא הכוונה להתחלק בהוצאות חצי-חצי במהלך הקשר! אם הוא מרוויח פי כמה ממך, אני הייתי מצפה שהוא יישא בהוצאות הבית לבדו ויאפשר לך ליהנות מהמשכורת שאת מרוויחה בקניית פינוקים לעצמך! זוהי אהבה! ואם תהיי עקרת בית כפי שהוא רוצה, אם הוא אוהב אותך הוא צריך מרצונו לכלכל אותך + לפנק אותך בדברים נוספים. לכך נראה לי שהתכוון ד"ר חסון כשאמר "אופר". מגיע לך מישהו הרבה יותר טוב, אנא אל תתפתי לחדש עמו את הקשר...

הי שחף!!!!נדהמתי מיכולת הניתוח ומעומק הכתיבה - אהבתי את הקטע לא אוהב אותך. ומדוע?מתמיד חשתי שלאיש זה אין יכולת לאהוב - מעולם לא ראיתי אצלו סימנים של התרגשות, ועוצמות רגשיות . אני עוסקת במקצוע ההוראה ופוגשת הרבה עוני דלות ואומללות ויום יום יוצא לי להזין ילד ורעב ובסתר - ואילו הוא אםהוא עושה איזה מעשה צדקה ידאג לתלות את הקבלות במשרדו למען תחזנה העיניים הצופות. רגש הופגן פעם אחת לפני שנים כאשר החלטתי לנתק את הקשר- אך לדעתי זה פשוט העלה בו חווית נטיישה מהעבר אביו נפטר בעודו ילד צעיר , משהו בסביבות גיל 4-5 ואימו לא ברור לי איך שלחה אותו להזכירך ילד בסביבות הגילאים 6-7-8 הרחק מהבית הוא טוען שזו היתה דרישה שלו ובגיל 7 נשלח לארץ בעליית הנוער .התחנך טוב מאודבמסגרות מוסדיות ואח"כ קיבוצים אח"כ צה"ל יח' קרבית ) ואת כל רכושו בנה בעצמו.(חזר ופגש את משפחתו כשהגיע לגיל 21 )הוא מצהיר על אהבות אך לא מסוגל לדעתי לאהוב באמת מבחינתי הרגש לאהוב הוא: לדאוג, להכיל ולא פעם בעת צרה הוא נעלם וכאן אני פירשתי את הדברים כפי שהיה נוח לי להבין נבהל והלך - הוא אכן שב לכשחלפו הבעיות.לאחר 10 שנות פרידה ממני ושתי מערכות חיים נוספות והאיש לבד: איש נאה , אינטלגנט , (לא באינטלגנציה הרגשית ) ואמיד.לדעתי כל אחת מהנשים שהיתה שם הבינה כי - הבן אדם שומר את כספו לצרכיו הוא בלבד ולכן בחוסר יכולת להודות בעובדות הוא הסביר לי כי הן לא התאימו לו) לא קניתי את הגירסה.כפי שאמרת אני יכולה להעיד על עצמי כאדם טוב, מתחשב ורגיש מאוד.החלטתי להעלות את הדברים מהזווית הזו שאת כתבת אותה (את לבטח מבינה שהחסכים שלי הביאו אותי להתחברות זו חסכים רגשיים שאני נושאת מהילדות אך בהפוכה ממנו אני חיה על רגשות , אמוציות אהבה ונתינה. אך אף פעם לא חינכו אותי לעמוד על זכויותי ונהפוך הוא סירסו אותי מכאן המצב שכאשר אני מגעי לנושא שנקרא כסף קשה לי לדבר וכשאני מעזה ומדברת הוא מתעלם .ושוב הרבה תודה על התגובה מאירת העיניים שלךהילדה.

שלום
הילדהשמחתי לקרוא את תגובתך. היא מוכיחה (ואני מקווה שלא אתבדה) שאת שלמה עם בחירתך להמשיך הלאה. לכי קדימה בכוחות מחודשים. כולנו זקוקים לאהבה, זה לא פגם שלך. לא הכסף הוא הבעיה בקשר ביניך לבין אותו גבר, כיוון שאם את זקוקה לרגשות והוא בעל נכות רגשית - כיצד אפשר לגשר על הפערים? מצאי מישהו שיחשוב ששווה להשקיע באישה מקסימה כמוך!

שלום
לד"ר חסוןאתמול בן זוגי לחיים הגיע לדירה בזמן שאני הייתי בעבודה , השתעמם וניגש למחשב האישי שלי והחל במסע חיפושים כמו: הסטוריה זוגיות ויחסים ושם השמיים היו הגבולכל ההתייעצות שלי איתך והתגובות של שחף נחו מול עיניו והתגובה היתה עלבון קשהממראה עיניו - מהעובדה שפניתי ליעוץ ומהעובדה שנחשד בחסכנות.לא היתה לו היכולת לחשוב שבגילי יש מקום לזהירות והתיעצות - וזאת לפני שעושים ויתורים כמו מקום עבודה , מקום מגורים ועוד.הוא אסף את חפציו והלך לדרכו - אם צר לי עליו כן! חבל שהלך והוא כואב ודואב ואין לו היכולת להבין שמחובתי בגילי לחשוב ולבדוק ובסה"כ מדובר לא בהרבה רק בחיי.וכן אהבתי אותו רק רציתי להיכנס לדברים עם מינימום נזקים ומינימום הפתעות ומוכנותנפשית.הילדה