אהבה כפייתית: מתי זה פתולוגי?

היי דר אורן,שאלה- איך ניתן לטפל באובססיה של אהבה?האם זה נקרא סוג של מחלה? שמעתי על מחלת OCD,יש קשר? זה גם קשור לבדיקת דם שניתן לגלות שאני אובסיסיבית? אני מדברת כאן על אהבה אבל זה משהו שניתן לגילוי בהקשר אולי לא של אהבה?ומה הטיפול? והאם ניתן לטפל לבד?בעיקרון אני מדברת על תלות בבן הזוג, חוץ ממנו אין דבר, ואם יש פרידה זה סוף העולם עבורי, קושי לשחרר ולעזוב. והפרידה היא קשה מכל.תודה לך.

דנה יקרה,
בכל אדם יש משהו אובססיבי. גם מחשבות וטרדות אובססיביות וטקסים בענייני ניקיון, אחד המופעים הטיפוסיים שלOCD, קיים בכולם. השאלה אם זה פתולוגי או לא, היא רק של מינון, ועד כמה זה חורג מהנורמה ומפריע לחיים תקינים. כך גם באשר לאהבה. זה נורמלי, אנשים מתאהבים, וברגע שאנשים מתאהבים, מן הסתם האושר שלהם תלוי גם ברצונו הטוב של אדם אחר. כך שגם התלות כתוצאה של אהבה היא דבר טבעי.כל עוד את לא נשארת שם כאשר ברור שאת לא אמורה להיות שם, כי הקשר לא טוב לך, כי רע לך בו, וכי רצוי לך, באופן בולט וברור, להיפרד ולהמשיך הלאה. תמיד יהיו מצבים גבוליים, ולא פעם אנשים עוברים תהליך כדי להשתכנע שהם לא אמורים להיות שם, גם קצת מעבר למה שרצוי. אחרי הכל, האהבה היא רגש שחלק מהמשמעות האבולוציונית שלו היא לשמור על הקשר הזוגי, והאיחוד המשפחתי, גם כאשר יש משברים - כי משברים הוא דבר נפוץ, וכי פעמים רבות הם עוברים. וכל אחד עושה את החשבונות שלו מתי הגיע הזמן להפסיק להיות בקשר.פרידה היא דבר קשה, ובעיקר כאשר את חוששת מאד ממרכיב באישיות שלך שמקשה עליך לקבל החלטות, כי אם אחר-כך יהיה קשה, תייסרי את עצמך קשות על כך שנהגת לא נכון. מי שנוטה לעשות זאת כשהוא לא מקבל את כל מה שרצה לאחר שקיבל החלטה משמעותית, יותר קשה לו להחליט בפעם הבאה.לא כתבת את גילך, וזה רצוי בכל פנייה. אבל כך או כך, אם את מרגישה שאת צריכה להיפרד ולא מסוגלת, אולי את צריכה לחשוב על טיפול פרטני, כדי לקבל את הכוח להחליט החלטות קשות.

ותודה על התשובה שלך. פרידות תמיד היו הסיוט שלי.עברתי פרידות בחיים שלי בין בני זוג גם תקופות של שנים שהיינו יחד, עברתי אותם למזלי ואני אחריהם, אבל אם לומר את האמת? הן היו גיהנום עבורי. כל פרידה עבורי היא סבל כל פעם מחדש. בהתחלה זה היה סוף העולם ועם הזמן עבר, אבל לאחר הרבה זמן. אני כל פעם משתקעת בזה.נכון שפרידה זה משהו קשה עבור כולם זה ידוע, אבל אני חשבתי שאני אישית לוקחת את זה נורא קשה ואפילו גם אנשים שמכירים אותי אמרו לי שהתפיסה שלי פשוט לא נכונה, ושאני צריכה שיחות. אבל אני חושבת שאם אלך לטיפול זה לא יעזור לי. כי ברגע שאני בקשר הכל קורס כי אני אובססיבית לאחר זמן מה. הם אמרו שאני מגזימה בתגובות שלי מפרידות, שאני קיצונית מידי, עושה רע לעצמי, שאני אובססיבית מידי כלפי הבן זוג ולמען האמת אני גם מרגישה ככה כל פעם שאני בקשר שאני אובססיבית מגיעה לזה איכשהו.אני מאוד מנסה לשנות את זה, להיות מתונה, רגועה..ובהתחלה אני רגועה, אבל איכשהו כל פעם זה מגיע בסוף, האובססיה, התלות, הלחצים שלי בקשר. מנסה שילך טוב, אבל לפעמים הכל קורס.אני הייתי בקשר עד לא מזמן והצד השני פשוט לאט לאט התחיל להראות חוסר עניין מפאת חוסר התאמה..וזה שבר אותי גם, התחלתי לרדוף אחריו והרגשתי כמו סמרטוט והוא לא שם עליי. זה מאוד עיצבן אותי, ביאס אותי, הרבה בכי.עברו כמה ימים בערך ,אני מרגישה שאני בסדר בנתיים..אבל אני בטוחה שעוד לא קיבלתי את הבום, אני מרגישה סוג של דיכאון ועצבות.בעיקרון זה נגמר מבלי לדבר על זה, פשוט הוא לא יצר קשר יותר ואני הבנתי את הרמז..לא הינו הרבה יחד. כמה חודשים בודדים.אז בהתחלה הצקתי כמו משוגעת, לא יכלתי שהוא לא מגיב אליי לכלום, חוסר יחס מצידו, זה גרם לי להתנהג באובססיה אליו עד שאמרתי דנה מספיק..את עושה מעצמך סמרטוט. אז הנחתי לזה. ולפעמים יש לי עוד רגעי משבר, זה עוד לא עבר לי אבל אני בנתיים התרחקתי מהקשר הזה ואני מקווה שהזמן יעשה את שלו גם ואני במאת מנסה לתקן את עצמי.

דנה יקרה,
אובססיה לא חייבת להיות "מחלה" כדי לטפל בה. גם עור רגיש לשמש אינו מחלה, וכדאי לטפל בו ולהכין אותו כאשר את יוצאת לשמש, ולטפל בו שוב, אם את מקבלת כווייה. כרגע זה מצבך. יש לך עור רגיש וקיבלת כווייה. אני מחזיר אותך לתשובתי הקודמת: לכי לטיפול כי את כרגע עם כווייה, וכי את רוצה להכין את עצמך לחשיפה הבאה.

שבת שלום תודה על התשובה דר אורן.תגיד בבקשה, האם אובססיה זה סוג של חרדה? כי לפעמים יש לי מצבים שאני חווה שיברון לב מבחור מסויים שלא הסתדר לנו או שפתאום הוא מתרחק ממני וזה עושה לי ככ רע עד כדי בכי ודיכאון. שאני יודעת שאיתו זה אבוד וזה גורם לי להרגשת דיכאון באופן קבוע וזה לוקח לי דיי הרבה זמן עד שזה עובר לי, שיש נתק סופי והזמן פה עוזר לטווח הארוך, אבל אני תמיד אינני מאמינה שיעבור לי...האם זה קשור לחרדות? האם זה חרדה?אני אגיד לך את האמת, כל העניין הזה של אהבה,לב שבור מאוד מקשה על החיים שלי.. ואני שוקלת לפרוש מכל העסק הזה כי אני לא מוצאת בנאדם שבאמת רוצה כבר המון המון שנים..חשבתי שאולי אני לא מתנהלת נכון אבל יכול להיות שאני בעודי "אובססיבית" מה שהורס לי קשרים, אבל לרוב זה כבר קורה על ההתחלה שהבחור מתרחק לבד גם אפילו אם לא היה סקס.

דנה יקרה,
אובססיה היא לא סוג של חרדה, אבל מקובל שחרדה ואובססיות כרוכים זה בזה. לא ברור לי מה מסתתר מאחורי השאלה שלך, אבל אני מציע לך לחזור לשתי התשובות הקודמות שלי, כי במסגרת הזו, זה מה שאני יכול לומר לך. אני מתרשם שלא הקשבת מספיק ולכן אני מציע לך לקרוא שוב, בבקשה.