טיפול פרטני (אישי)

כל גבר או אשה סבירים ונורמטיביים עלולים להקלע למצבים שקשה להם להתמודד איתם. הסיבות הנפוצות לכך הן תקופות של לחצים חריגים, אישיים, חברתיים או זוגיים, או שחיקה מתמשכת. לפעמים אנחנו מצליחים לצאת מהן מהר ובשלום, לפעמים נשארות בנו צלקות נפשיות, ולפעמים אנחנו נשארים "תקועים" ועם קושי רב להחלץ מהסבך שנקלענו אליו, הנפשי או המעשי. תקיעות שכזו יכולה להתבטא גם ביחסים: בתקופות שבהן יש קושי רב ליצור קשר, לשמור על קשר או לצאת מקשר. במצבים שכאלה, אנשים יכולים להעזר בטיפול.

דומים ושונים: בני האדם בנויים מתבנית די.אן.איי. דומה, וכולנו מסוגלים לחוש אהבה, שמחה, עצב, כעס, חרדה, תקווה וייאוש. ובכל זאת אנחנו גם מאד שונים זה מזה במה שאנחנו קוראים לו אופי, או אישיות. כי גם אם ההבדלים במגוון הרגשות שלנו קטנים מאד, אם בכלל, בכל זאת יכולים להיות הבדלים גדולים מאד במינונים השונים של אותם רגשות. נכון לומר לכן שהבדלי תכונות האופי שבין אדם אחד לאחר הם כמותיים יותר מאשר איכותיים. תחושות של דאגה ושל שמחה, למשל, תהיינה קיימות הן אצל אדם חרדתי והן אצל אדם בטוח בעצמו, הן אצל אדם דכאוני והן אצל זה אשר נוח לו עם עצמו ועם הסובבים אותו, רק שבעוצמות שונות. היות שכך, אני יכול, כמטפל, להבין את הרגשות השונים שאיתם מגיעים אלי מטופלים, ואת המקור שממנו הרגשות הללו נובעים, גם כאשר אני שונה מהם באופיי. היות שכך, אני גם יכול להשתמש בידיעה הזו ככלי כדי לעזור למטופלים שלי להבין טוב יותר אנשים אחרים שחשוב שהם יבינו.

להבין ולקבל: מנגד, חשוב גם להכיר בכך שפעמים רבות יש לנו התנגדות פנימית וטבעית "להבין" את מי שאנחנו נמצאים איתו בקונפליקט, כולל לפעמים את בני הזוג שלנו, ולקבל את העובדה שמה שבאמת מפריע לנו בכך הוא החשש ש"הבנה" פרושה גם "קבלה", או יותר גרוע – "השלמה". לא תמיד אנחנו מוכנים להשלים עם קיומם של תחושות ורגשות של אחרים שיש להם השלכות ישירות עלינו או על אופי היחסים איתם.

העולם הרגשי והעולם הקוגניטיבי: במהלך ההוראה שלי באקדמיה בחנתי, ביחד עם הסטודנטים שלי, את המניעים ומטרות החיים שלנו, גברים ונשים, וערכנו השוואה למחקרים שנעשו בעיקר בתחום הפסיכולוגיה האבולוציונית, ששאלות מסוג זה הן טיפוסיות לה. מצאנו שרובנו רוצים, יותר מכל, בן או בת זוג לכל החיים. כלומר, אהבה דו-צדדית, שתישאר יציבה. הסקרים הראו שיתר מטרות החיים הן פחותות בחשיבותן ביחס לצורך הזה. כך, לפחות, נכון לסטודנטים ישראלים בני 20-25. עוד מתברר שכולנו רוצים "להצליח", אבל האיך והמה ובאיזו מידה משתנים מאדם לאדם, בין אם בשל טרנדים ומגמות חברתיות, בין אם בשל מטרות חיים שלאורן גידלו אותנו, ובין אם בשל מטרות שלמדנו לרצות בכוחות עצמנו. ועוד התברר לנו, שרובנו רוצים, בסופו של דבר, גם שלווה, לא פחות משאנחנו רוצים אושר.

בטיפול אני משתמש בידע שאספתי וצברתי בתחומי ההוראה והמחקר שבהם עסקתי, ונעזר בהכרות שלי עם הטיפול הקוגניטיבי התנהגותי   שמספק טכניקות טיפוליות שיטתיות ומסודרות יותר. אני עוסק בטיפול בכעסים וב תגובות אוטומטיות שליליות , מונח הלקוח משפת ה CBT, בעזרת הבנת הקשר הנוירוביולוגי שבמוח שלנו בין העולם הרגשי לעולם הקוגניטיבי (היפתלמוס, אמיגדלה וקליפת המוח). לפעמים הדיאלוג שבין שני העולמות הללו מדייק אותנו ולפעמים הוא עלול להטעות אותנו. שתי דוגמאות פשוטות הן חוסר ביטחון וחרדות שמונעים מאיתנו לפעמים להשיג השגים שהיינו יכולים להשיג בלעדיהם.

למחקרים הפסיכו-ביולוגיים האלה יש השלכות מעשיות – ההבנה שלהם מאפשרת לנו למצוא הרגלי חשיבה שיאפשרו לנו להגיע טוב יותר להחלטות שקולות, לצאת ממצבים רגשיים קשים, ולהתמודד עם אכזבות, עם כעסים, ועם אנשים שקשה להם להתמודד איתם. אלו הם תהליכים טיפוליים שבדרך כלל יש צורך לתרגל אותם או להתרגל אליהם, כי לו הם היו קלים ליישום, היינו כולנו עושים אותם עוד הרבה קודם.

קבלת החלטות: קחו בחשבון שאני לא אחליט בשבילכם. לפעמים זה מאכזב מטופלים שרוצים ממני תשובה: מה אתה היית עושה במקומי? להיפרד ממנו? לעזוב אותה? לחפש עבודה חדשה? – אז את ההחלטות הקשות תצטרכו לקבל בעצמכם, כי הן צריכות לבוא מתוך העולם שלכם ולא מתוך העולם שלי, ואתם תהיו אלו שתצטרכו לחיות עם ההשלכות שלהן. אבל אני אהיה שם, אתכם, ואלווה אתכם יד ביד בתהליך קבלת ההחלטות. ניבחן ביחד את המציאות לאשורה, את השינויים שאפשר לעשות, את דרכי החשיבה השונות, ואת הכלים שיאפשרו לכם להיות בטוחים יותר בהחלטות גם כאשר לא נדע בודאות מה יקרה לאחר שעשיתם בחירה.

יש קושי מובנה באי ודאות, וצריך ללמוד להתמודד איתו. לכל אפשרות בחירה יש יתרונות ויש חסרונות, ולא פעם גם השפעה על מצבנו הרגשי. לכן, לפעמים נוכל לקבל החלטה משמעותית במהירות, ולפעמים נזדקק לזמן רב עד לקבלת ההחלטה, אם יש צורך בבניית תובנות, בחיזוק נפשי ובהפנמה של שינוי אישי או רגשי, או גם להכנה הנפשית לאפשרות שההחלטה שנקבל, גם אם היא מושכלת, לא תביא בהכרח לתוצאות המקווות. המטרה הטיפולית היא בדרך כלל לעזור לכם להגיע לא רק להבנה עצמית טובה יותר אלא גם לקבלה עצמית טובה יותר, ולהיות בטוחים יותר ביכולת שלכם להתמודד בעתיד עם מצבים קשים באופן עצמאי.

יש קשר הכרחי ועמוק בין התכנים שלנו, הרגשיים והחשיבתיים, לבין שפת הגוף. באופן שברובו אינו מודע, וכמעט שאינו רצוני, שפת הגוף שלנו משקפת שינויים בחשיבה ובמצב הרוח שלנו. ההחלטה לשנות את שפת הגוף שלנו איננה שינוי קוסמטי פשוט. לפעמים קל יותר לשנות את העולם הרגשי שלנו מאשר ישירות את שפת הגוף שלנו. מצד שני, עבודה קשה על שינוי הרגלים בהתנהגות ובשפת הגוף שלנו יכולה להשפיע באופן תואם גם על העולם הרגשי שלנו, כמו למשל על ביטחון עצמי, ושניהם ביחד משפיעים על התקשורת הבין-אישית שלנו – שהיא המרכיב השלישי המשמעותי ביחסים שלנו עם הסובבים אותנו. כך שהמשולש הזה, העולם הפנימי, שפת הגוף והתקשורת הבין-אישית כרוכים זה בזה, ולא פעם יש צורך בטיפול להתייחס לשלושתם. קיראו עוד על שפת הגוף אצלי באתר .

במאמר שפירסמתי פעם בכתב העת המדעי-פופולרי, גליליאו, האמת והשקר בידי הלשון , כתבתי שהשפה האנושית היא מותר האדם, אבל גם חרב הפיפיות שלו. הסיבה היא שבניגוד לתקשורת של שפת גוף, בשפה המילולית אין קשר הכרחי בין המילים שנאמרות לבין המציאות. לכן אנחנו יכולים להעביר זה לזה מידע שאינו קשור אלינו ישירות, כמו לדבר על הירח, לרכל, או להעביר זה לזה מידע על המצאות חדשות או על הזדמנויות נדל"ן. אלא שבדיוק בגלל זה, אמירת אמת או שקר הופכת להיות בחירה שלנו. מה שמרתק הוא שלמרות זאת, רוב הזמן אנחנו בוחרים לומר אמת.

חלק נכבד מחיינו אנחנו מבלים בדיבור, כאשר בו זמנית חלק נכבד מפעילות המוח שלנו מוקדש לשאלה אם אמרו לנו אמת או לא. עד כמה אנחנו יעילים בזיהוי שקרים? – כתבתי על כך כאן באתר בסיכום שעשיתי על מחקרים של זיהוי שקרים . יש לנו יחס רגשי מאד לא פשוט עם אמירת שקר, שלנו ושל אחרים, דווקא בגלל שקל כל כך לשקר. עובדתית, זמן ניכר מזמנם של טיפולים פסיכולוגיים מוקדש לשקרים של המטופל עצמו או של אחרים סביבו.

אי הבנות: חלק אחר משמעותי בטיפול הוא אי הבנות כתוצאה מפרשנויות שונות של מילים או מושגים שנאמרו בין בני זוג או מצידם של אחרים משמעותיים אחרים בחייהם של מטופל או מטופלת. כך למשל צמד המילים "אני הולך": האם זה לתמיד? האם זה לכמה דקות ועוד מעט אחזור? האם זה לשעתיים כדי להירגע?

גם המושג " בגידה" יכול להיות סלע מחלוקת משמעותי בין בני זוג. לפעמים מגיעה לטיפול, כנושא מרכזי, השאלה: האם לנעוץ עיניים בבני המין השני זו בגידה? ולדבר עם בני המין השני? האם פלירט זו בגידה? האם רק יחסי מין מלאים הם בגידה? האם רק התאהבות במישהו אחר היא בגידה? ומה עם פורנו?

באופן דומה גם " אלימות" נתונה לפרשנויות נרחבות, החל מהרמת קול או מילים פוגעות ועד להכאה ברוטלית. כל אחת משלוש הדוגמאות האלה מתחברת לרגישויות, להצבת גבולות, או למאבקי כוח שאופייניות להם השאלות מי צודק, ומיהו זה שעשה עוול למי.

שפת הגוף של השפה המדוברת. לשפה המילולית יש "שפת גוף" משלה, שהיא כן אמינה בהכרח. יש לכך חשיבות עצומה בתקשורת הבין-אישית שלנו. למשל, המבטא שלנו מספר על המוצא שלנו, ובחירת המילים שלנו מספרת על העולם התרבותי שממנו אנחנו מגיעים. בדיוק על המידע הזה מתבססת לעיתים הבחירה שלנו בבני זוג. מרכיבים אחרים בשפת הגוף של השפה שלנו, כדוגמת המילים והטון שאותם נבחר כדי לומר, להסביר, לכעוס, לנזוף או לבקש, מספרים על מצבנו הרגשי ועל הרגישויות שלנו. אלה הם נושאים שנכנסים באופן קבע לטיפול כי הם נותנים מידע מאד משמעותי על הדובר, אבל לפעמים גם כי הקשר שבין המילים ו/או האופן שבו הן נאמרות לבין המצב הרגשי שהן משדרות אינו תמיד מובן די צרכו. הבהרות של צרכים וכוונות יכולות להיות מאד חשובות, לכן, ובעת הצורך מוקדש להן זמן ניכר בטיפול.

מכל הסיבות הללו, חלק משמעותי מטיפול שמבוסס על תקשורת מחוייב לעסוק בבחירות שאותן אנחנו עושים במהלך התקשורת המילולית שלנו, כלומר, בבחירת המילים ובאופן שבו נגיד אותן.