יעוץ זוגי - הקשיים שלאחר הלידה
יעוץ זוגי והדרך להתגבר על משבר שלאחר לידה
דיכאון לאחר לידה - מה את יכולה לומר לעצמך, כדי לצאת מזה?
משבר לאחר לידה
קודם כל, כי את כבולה כאילו יש לך שרשרת ברזל, שבקצה כדור זהב גדול וכבד שאת לא יכולה לעזוב. כי כולם רואים את הזהב, ואת מרגישה את המשקל. את באמת לא יכולה להיות חופשית עכשיו, גם אם אישך הוא איש נפלא ותומך. אלא שהוא לא מניק, ולא תמיד מצליח להבין את עומס הרגשות, כאשר הם קיימים, או את היעדרם, כאשר הם חסרים, והעדרם מבלבל גם אותך. זה לא שנדמה שאין שוויון, כי אי השוויון הוא ממשי לגמרי. הוא יכול עדיין, לפחות בפוטנציה, ללכת לחדר כושר או לראות חברים, לפעמים, ואת כמעט שלא. הוא הולך לעבודה ויכול מדי פעם למרוח זמן, את לא. הקושי העיקרי הוא להשלים עם זה. ולפעמים יש בעיה בראיית הכדור הזהב הגדול והכבד והמחובר כמשהו שאמור לפצות. לא תמיד זה עובד כמו שזה אמור לעבוד, ואם את במרכז תשומת הלב של המשפחה שלך או שלו, וכולם לוקחים את זה כמובן מאליו שאת מרגישה את מה
שהם חושבים
שאת צריכה להרגיש, או לא מבינים מדוע את לא, ולא נותנים לך את ה"רשות" להרגיש אחרת. גם את לא מרשה לעצמך לנהוג בניגוד לציפיות שלהם, בגלל הציפיות שלהם ממך, בגלל רגשי האשם. בודאי שזה קשה.
לפעמים הקושי העיקרי הוא באיבוד היכולת שלך לתת את תשומת הלב שאת רגילה לבן או לבת הבכורים והאהובים, האח או האחות של הבייבי החדש, כשליבך נחמץ על הריחוק ההכרחי מהם. הקושי הוא גם להיות מסוגלת לראות כמה חודשים קדימה, או אולי אפילו רק חודשיים קדימה, לסיום חופשת הלידה ולחזרה לעבודה, שגם אם יגדילו את העומס, יאפשרו לך יציאה מהבית, וקצת שחרור מכדור הזהב שלך. מה שאת מרגישה עכשיו הוא גורם משמעותי בדיכאון שלאחר הלידה.
נסי לעשות שני דברים ששניהם קשורים לצורך הנפשי שלך: האחד, לבדוק אם יש מצבים וזמנים שבהם תוכלי לצאת לבד מדי פעם לשעה או שעתיים מהבית, כשהאיש שלך יישאר שם במקומך. תעשי את מה שאת רוצה או את מה שאת צריכה לעשות, ואולי בעיקר משהו שייתן לך שקט נפשי - ובעיקר שתרגישי קצת חופש. מדי פעם. לפחות פעמיים בשבוע כאלה. דברי איתו על זה. הדבר השני הוא לדבר איתו על כך שקשה לך, שאולי יש לך סוג של דכאון כזה, ושאת רוצה ממנו מדי פעם חיבוק והבנה – סוג של פאוזה של כמה דקות מהכל, כדי להרגיש שהוא מבין, שתוכלי להיזון מהקשר שלכם.
אם הטיפ הזה חשוב לכם, שימרו אותו במועדפים או כחלון נפרד על המסך, כתזכורת, ועיינו בו שוב, כשתרגישו צורך.