שינוי בזוגיות: התעוררות ויוזמה

בוקר טוב אורן, מה שלומך, אני בצומת דרכים, אני נמצאת בזוגיות כבר 14 שנה עם אב ילדי, לכל אורך הדרך רק לפרקים אנחנו מסתדרים. בגדול אין לנו תחומי עניין משותפים,אין לנו כמעט שיחות הכל מבחינתו שיהיה ענייני ומרוב שהוא רוצה רק ענייני לא נשאר מה לדבר איתו, אני לא זוכרת מתי צחקתי בפעם האחרונה איתו או מתי השתעשענו יחדיו עם הילדים, מבחינתו אין לו סבלנות, אז מה אני רוצה... להגיד שאני התעוררתי ואני עייפה ואיך ממשיכים מכאן, איך מחדשים אנרגיות, אשמח לשמוע את עצתך היא תמיד טובה ומעמיקה

מומו יקרה,
לפי תאור מצבכם המשפחתי, אני יכול להעריך שאתם אי שם בין שנות השלושים לתחילת גיל החמישים. כדאי לציין זאת, כי יש גם לזה משמעות.מצער כאשר זה מה שקורה לזוגיות שלכם. לפעמים זו עייפות וחוסר פעלתנות של צד אחד של בני הזוג, ולפעמים של השניים. זה נמשך כבר זמן מה, ועכשיו את כותבת ש"התעוררת". ואני תוהה מה העיר אותך. האם משהו שמישהו מהמשפחה (הורים, אחים/אחיות) או החברים הקרובים אמר? הזוגיות של חברה שעוררה קינאה? מישהו שמצא חן בעינייך, או שאמר לך משהו טוב שעורר אותך לקיומן של אפשרויות אחרות?את רוצה שהדברים ישתנו. כפי שאני קורא בין השורות של מכתבך, את רוצה שהם ישתנו במסגרת הזוגיות שלכם, בין אם כאנרגיות זוגיות, או אצלך, באופן אישי. היות שאני לא יכול לייעץ לו, אני יכול לשאול אותך: האם את מוכנה לקחת אחריות ולשנות? האם את מוכנה לומר לעצמך – כרגע אני שוקעת בסוג של 'דיכאון' זוגי ו/או אישי, שאני רוצה מאד לצאת ממנו. וכדי לצאת ממנו, את צריכה ליזום ולשנות. האם חוגים חברתיים או יצירתיים? האם שינוי בעבודה שלך? האם פעילות חברתית שונה ואחרת, אפילו התנדבותית אם את רוצה ואפשרית, שיהיו בה עומקים רגשיים רבים יותר? – האם ללמוד דברים חדשים, לבדך או בקורסים פורמליים? ואלה הם דברים שאת ליצור לעצמך. האם ליזום פעילות זוגית שתעיר אתכם, בין אם הופעות/וסרטים, פעילות גופנית משותפת ובייביסיטר לימים מסויימים בשבוע שבהם תצאו לעשות דברים מעניינים, ורצוי אפילו דברים מרגשים שייצרו לכם חוויות משותפות?היוזמה צריכה להיות שלך. קל לשקוע, ולשאול את עצמך 'למה אני?' והתשובה היא פשוטה – כי אם לא את, זה לא יקרה. אולי זה לא הוגן, אבל זה יהיה עוד פחות הוגן, לפחות מבחינת הקיום, אם לא תזמי.