קשרים: מה לא בסדר אצלי?

בשנתיים האחרונות הסתיימו לי קשרים עם 3 אנשים משמעותיים.
הקשר הראשון חברה טענה שלעגתי לה לפני אנשים והיא לא יכולה להכיל את זה.
)הרגשתי שזה היה רק תירוץ לסיים את הקשר איתי.
קשר שני - חברות של שנים הסתיימה בטענה שאני לא מספיק נוכחת בחברות וכמו כן מלאה בקשרים.
קשר שלישי - הרגשתי שלוקחים אותי כברור מאליו ובקשתי לסיים קשר.
אני חושבת. מה לא בסדר אצלי שככה קורה לי.
האם לא מעריכים אותי?
או מה?
הייתי רוצה להיות יותר מודעת לעצמי
הגיל שלי 50+.

מאוכזבת יקרה,
את שואלת שאלה חשובה, ומחפשת פתרונות בשני כיוונים הפוכים: "מה לא בסדר אצלי?", ו- "האם לא מעריכים אותי?"אני לא יכול לדעת למה בדיוק הסתיימו הקשרים שלך, כי אני לא יודע עד כמה החברה שטענה שלעגת לה לפני אנשים אחרים צודקת, ואם כן, באיזו מידה זה היה נכון ואם זו רגישות יתר שלה, או אם בכלל, כמו שאת אומרת, היא חיפשה תרוץ. לגבי הנוכחות שלך (החברה השניה) – אולי. אני מבין מכך אבל שלא חסרים לך קשרים, כי את "מלאה בקשרים" אם הבנתי נכון את מה שאת כותבת. ואם זה כך, אז אולי כן מעריכים אותך, ואז כל ה"בעייה" אולי כלל איננה בעייה.ולגבי הקשר השלישי – זו היתה בחירה שלך. אולי כי הרגשת נפגעת בקשר הזה, שלוקחים אותך כמובן מאליו – אולי כי הרגשת שאת נותנת והיא לא מעריכה או לא יודעת להחזיר, או מסיבה אחרת. האם היית פגיעה מדי? האם את מגיבה חזק מדי ומהר מדי? – אני לא יודע. אולי לא, כי היה לך לא נעים איתה, ולפחות בעינייך, התחושה הזו היתה מוצדקת.כך שנראה שאת אשה שלפעמים פוגעת באחרים ולפעמים נפגעת מאחרים, וברוכה הבאה למועדון בני האדם, כי זה תמיד כך! השאלה היא רק באיזו מידה, ומה מידת הפגיעות והשבירות שלנו, ומה האפשרויות הנוספות, ואם את נוהגת לפי מה שנכון לך, ולא נשארת בגלל זה לבד מדי. זו הבדיקה שתצרכי לעשות עם עצמך. ואם את משופעת בחברים, אז אולי זו לא בעייה חמורה או לא משהו שהוא בשליטתך, כי "חוק ההמונים" (קצת המצאתי אותו עכשיו) אומר שיש הרבה מאד אפשרויות כי אנשים שונים זה מזה, ופה ושם יהיו לך גם מקרים שהם יותר חריגים.