קשר זוגי: אמפתיה מול דחפים

אני ובן זוגי שנינו גרושים, בני 40. יוצאים חצי שנה. הצורך המיני שלו גדול מאוד מבחינתו כל יום כמה פעמים ביום. אנחנו נפגשים כ4-3 פעמים בשבוע אבל כל פעם יש לחץ מצידו לסקס כמה פעמים. אני כבר התחלתי לפתח דחייה כלפיו בגלל זה וכעס שמבעבע בתוכי. דיברתי איתו על זה שהוא לוחץ מדי גם כשלא בא לי הוא לא מפסיק לנסות שוב ושוב. לעיתים אני נעתרת בסוף, ובדרך כלל גם נהנית בסוף ועדיין זה גורם לי לכעס וכבר מתכווצת מהמחשבה לפגוש אותו. מה עושים?

הילה יקרה,
לפעמים, גם כשיש התאמה ומשיכה במימדים שונים ורבים, מימד אחד יכול להפוך את הקשר הזוגי לנסיון רע עד בלתי אפשרי. נראה לי שזה המצב. לא רק בגלל שהצורך המיני שלכם אחר, אלא משום שבן זוגך לא יכול לשלוט בו, על מנת לדאוג לך ולטובתך. קיים אצלו, כמו אצל כל אחד, מאזן כלשהו בין הצורך שלו, כל צורך שלו, לבין האמפתיה שלו כלפייך וההבנה מה טוב לך והדאגה לכך שתרגישי איתו מוגנת ובטוחה. כפי שאת מתארת את זה, אין לאמפתיה שלו מספיק עוצמה וכוח להתגבר על הדחפים שלו, כך שהמאזן שייצר בין הצרכים האלה אינו מאוזן כראוי. כפי שאת מבינה כבר, יותר מאשר הפער המיני, הבעיה היא עם אמפתיה מועטה מדי, שלא מצליחה לאזן את הדחפים שלו.

המן תודה