קצב אישי: על מיניות וזמן

שלום
שמי יובל ואני בתיכון.אני לא יודעת אם זה מוזר, אם שמעת על זה פעם ואם זה נפוץ אני אני ממש מרגישה שהחיצוניות שלי והפנימיות שלי מושכים בנות במקום בנים.זאת אומרת, אני לא לסבית, ממש לא וגם לא נראת כזאת אני לגמרי ההפך, אני נחשבת ליפה, יש לי חוש הומור, אני צינית, חברותית ואני ממש אוהבת את האופי שלי. כרגע אין לי חבר, לפעמים קורים דברים שבדרכ נגמרים דיי מהר ויש לי מלא חברות וחברים, אני די פופלרית אם ככה קוראים לזה, אני פשוט מרגישה שאני גורמת לבנות לרצות להיות לידי, כחברה שזה סבבה אבל גם לפעמים ואצל חלקן הרבה יותר מזה, כאילו הן מתלהבות ממני והבנים פחות, אולי גם הם מה שכרגע לא בא לידי ביטוי... אני בספק אם הבנת אותי, אולי לא התנסחתי נכון.. אבל אם כן מה אתה חושב על מצב זה?תודה

יובל יקרה,
יתכן שכל מה שזה אומר הוא שאת חברותית, נעימה, כייפית, אבל עוד לא מפגינה את המיניות שלך. זה קורה בגילאים האלה, שיש מי שהקרנת המיניות שלו או שלה מגיעה מאוחר יותר. זה לא אומר שאת לא בסדר. לפעמים אפילו להפך – יש כאלה שפורחים מאוחר יותר (באנגלית קוראים להם –late bloomers), ודווקא הם ממשיכים ונראים צעירים ופורחים יותר לאורך שנים, בצד כאלה שפרחו מוקדם, לידם, וגם נבלו מוקדם.במילים אחרות: זה לא סימן לעתיד. כל אחד נע בקצב שלו. תני לעצמך זמן. דווקא החברתיות שלך היא סימן טוב להצלחה רבה יותר בעתיד, מאשר "סקס אפיל" גולש בגיל מוקדם, שעלול לסנוור ולהטות אותך לכיוונים פחות עצמאיים ומצליחים.