פרידה כבריחה? מה באמת קורה?

שלום,
שמי יואב ואני בן 27. בזוגיות כבר 4 שנים, בת הזוג שלי, עדי, גם היא בת גילי ולפני כחצי שנה עברנו לגור יחד. בעבר היו לי מספר מערכות יחסים ותמיד הייתה לי איזשהי הרגשה פנימית כזו שאני צריך לסיים את הקשר ולהיות רווק, שאני לא צריך את זה. מתחילת הקשר הנוכחי בערך הרגשתי שוב את ההרגשה הזו, נכנסתי לקשר בלי שתכננתי. הייתי בתקופה הכי פורחת של הרווקות שלי והיה לי טוב ככה אבל זה קרה. יש לציין שעם מספר בחורות אחרות זה לא קרה ודווקא עם עדי זה כן, לא יודע למה. בכל אופן הקשר הלך והתהדק עם הזמן ונהיה רציני ואני יותר ויותר רציתי בזה גם אבל ההרגשה הזו שוב כמו בקשרים הקודמים לא עזבה אותי. היו כמה פעמים שחשבתי ושיתפתי את בת הזוג שלי בכל שאולי עדיף להפרד, הייתי בטוח גם שנחזור אבל אולי זה מה שיפתור את ההרגשה הזו שיושבת עליי ואולי אם אני אבוא לקשר מלכתחילה ממקום של בחירה היא תעלם. בת הזוג שלי כבר מדברת על עתיד ועל חתונה, החברים הקרובים שלי כבר מתחתנים ואני מרגיש לחוץ מהעניין. עדי טוענת שאני תקוע בעבר ושזה מאוד ילדותי להפרד בשביל לחזור מבחירה. היא לא מבינה מה זו ההרגשה הזן שיש לי ואם הייתה לי תמיד ולא קשורה אליה אז למה להפרד. היא חושבת שאני מפחד להתמסד, להתחייב. ואולי יש בזה משהו. למרות שאני מאוד משפחתי ובטוח שאתחתן, אבל לא עכשיו. אני מאוד אוהב אותה, ברןר שכמו כל זוג יש גם ריבים ודברים שאנחנו פחות אוהבים אבל אני כן רואה אותה כאישתי. מצד שני אני לא רוצה להתקדם בקשר כשמשהו עדיין יושב עליי ואני לא שלם, לא רוצה להתחרט על זה יום אחד. היא מתוסכלת שאני מרגיש ככה ושאני אפילו לא יודע לומר או להסביר מה זו בדיוק ההרגשה הזו וממה זה נובע. הלוואי שהייתי בטוח בעצמי ושלם עם ההחלטות שלי. אבל לכאן או לכאן אני מרגיש לא בטוח. לא אצליח להתמודד עם פרידה למרות שאני חושב שזה הדבר שנכון לעשות בשביל העתיד של הקשר הזה. חשבנו לפנות אולי לייעוץ כלשהו ולנסות להבין מה זו בדיוק הההרגשה הזו. אודה לעזרתך,
יואב.

יואב יקר,
אתה רוצה להיפרד ממנה, כדי לחזור ממקום של בחירה. האמת? אני אולי מבין מה אתה אומר ומהיכן זה בא, אבל קצת קשה לי לקבל את זה. האם אתה מרגיש שכפו עליך את הכניסה לחיים משותפים? האם זו לא היתה בחירה?אם זו היתה בחירה, אז נכון, אתה מפחד להתמסד ולהתחייב. אבל מה שאתה מנסה לעשות על ידי פרידה הוא פשוט מה שנקרא 'דחיינות', כלומר, לדחות את ההחלטה. לא את הבחירה, כי כבר בחרת. אתה רוצה לממש את הפחדים ולתת להם ביטוי, ואולי אפילו צ'אנס נוסף לעצמך להחליט אחרת. זה לא שאתה רוצה 'לבחור'. למרות מה שאתה חושב, פרידה לא תהיה טובה לקשר הזה. פרידה רק תקטין את האמון שלה ברצון שלך בה, וביכולת שלך להתחייב, וזה לא יעשה טוב לנינוחות של הקשר אם ולאחר שיתחדש. זמן הפרידה יהפוך להיות מדד לרצון שלך. אם זה יהיה יומיים, האם זה אומר שאתה באמת רוצה, או שאתה מבולבל, ואולי שבועיים אחר-כך תשנה את דעתך שוב? ואם זה יהיה חודשיים, זה יהיה עלבון, ובצדק, כי זה נצח כדי להחליט שאתה באמת רוצה, וזה חוסר הבנה שלך וחוסר אמפתיה למועקה וללחץ שבו אתה מעמיד אותה. כך או כך, פרידה הופכת להיות מבחן לאהבה וליציבות שלך, ואתה לא רוצה להיות שם.אם קשה לך עם זה, נכון יותר לפנות ליעוץ זוגי, כדי לבחון את העניינים כשהאמון והאמפתיה ההדדית שלכם נפגעת כמה שפחות, משתקמת תחת בקרה, ועם נסיון כן להבין מה קורה, ואיך לדאוג לכך שהסיכוי שזה יחזור בהמשך החיים המשותפים הוא מזערי.