פרידה וגירושין: מה לעשות?

ערב טוב,אנימרגישה שהגיעו מים עד נפש .אני מרגישה שבלב עמוק אני לא רוצה את בעלי. הוא נחמד ברגעים מסויימים ובגדול בן אדם טוב.חווינו שנה זוועה עם מריבות קשות שלא דיברנו 5-6- ימים כל מריבה. הייתי והולכת עם לב שבור ולא בגללו אלא בגלל שלא ניתן לחיות ככה יותר. ומודה שנשאבתי לאורח חיים כזה שהמשיך שנה וחצי! לפני שבוע וחצי עוד פעם לא מדברים אחרי מריבה. והחלטתי לפני 5 ימים שזהו! אין דבר כזה יותר ואורח חיים כזה- ועוד פעם אחת זה קורה אני עוזבת.הוא יכול לחיות ככה בגלל חוסר מודעות. אני לא, אני מאד מודעת הזמן שלי עובר מהר, אני בת 35 +2 .אני מרגישה שלא רוצה אותו ולא יכולה לשכב איתו. שכבנו לפניי חודשיים ונגעלתי ולא יכולתי שיגע בי כי המילים שלו במריבות עשו את שלהם.שבועיים אני במצב שמתחמקת מסקס ואין ככ קשר חוץ מזה שהוא איש משפחה מקסים.רוצה עמוק בלב להתגרש ולהמשיך הלאה למישהו שיאהב אותי, יאמר לי מילין יפות וימצא בי את נקודות האור שבי . וכמובן שרוצה עוד ילדים.הלב כבר לא רוצה ומשתוקקת למגע ,יחס, מילים, לא יודעת מה לעשות. האם זה בלתי נמנע? והגיע הזמן לומר שלום ?לא בא לי לשכב איתו, אנחנו בקושי יוצאים ואמרתי לו שאין בינינו קשר רגשי כדי שארצה. פגע ככ חזק ולא עושה עבודה על מנת לרכך אותי , להוריד ממני קליפות כאב.

נירי יקרה,
את מתארת זוגיות שהולכת ומתפוררת, ואני מבין את הקושי שלך, המעשי, הנפשי והרגשי. את רוצה עמוק בלב להתגרש, ולמצוא אהבה חדשה. אבל את לא עושה זאת זה. האם כי את צריכה אומץ? האם כי את מקווה שאולי בכל זאת משהו ישתנה ולא תצטרכי לעשות את הצעד הזה, שהוא צעד גם כנגד אנשים ומשפחה, וגם אל הבלתי נודע?אם את כבר יודעת, אז את צריכה לבנות את המציאות שתיצור לך גשר אל המציאות החדשה, כלומר, להכין ולבנות אותה עד שתעשי את הצעד הזה. ולא להמתין יותר מדי, כי את משלמת מחיר לא פשוט בהמתנה. אם את עוד לא לגמרי בטוחה, אז עשי צעד אחר, ותיזמי טיפול זוגי. אולי נכון לבדוק אם אפשר לשנות, ואולי כדאי לתת לו צ'אנס לשנות משהו, ולשניכם ליצור תקשורת טובה יותר, כדי שלא תצטרכי לעשות צעד של פרידה. מבלי שתדברו, מבלי שתגידי במפורש עד כמה שזה חשוב לך, ומבלי שתחפשו עזרה מקצועית, כנראה שזה לא יקרה.

היי קודם כל תודה על המענה.שמחה שאתה מבין את הקושי שלי. כי בעלי טוען שאני אנטי שלא משחררת את העבר. (כשאמרתי לו שעברנו שנה קשה) מבחינתו אני נתפסת על העבר אך עובדה שזה חוזר.ובעצם לא מכבד את הרגשתי וגורם לי לחשוב שאני טועה שאני מרגישה ככה וברור לי שלא!היתה לנו מריבה ואמרתי לו שלא יבוא לחג אצל אימי, (לאחר פיצוץ) הוא כמובן וזו לא הפעם ה1 אמר לי לא לגעת באוטו. (שהגיע לקשר) ואמר תלכי עם הילדים ברגל וכו.....כל הערב כתב לי שהוא עובר גיהנום ואיך עשיתי את זה ושאני אשלם על זה ויעביר אותי גם גיהנום.לאחר יומיים שהיה בבית הוריו , שלח לי הודעה שקשה לו והוא איש משפחה )אני מתרככת אך בלב לא רוצה, מחכה למכה הבאה, איים עליי באלימות כלכלית.ובכלל כל המילים חקוקות בלב אז מה זה משנה ? מה שאני רוצה הוא כמובן לקנות לי אוטו לי ולילדיי .כשהוא חזר הוא כאילו "מרכך" אותי ואני בן אדם שסולח אך זה לא יפתור לי את המציאות ! התחלית כבר לחשוב קדימה וסוג של להתאבל כי פירוק משפחה זה כאב עז לנשמה .הוא כמובן לא רואה את הטעויות שלו וביקש שאתנצל שהיה לבד בחג.

נירי יקרה,
אני קורא את מה שכתבת, ורואה אלימות מילולית קשה ביניכם, וסנקציות לא סבירות. אני לא יודע מהי השפה שבה את משתמשת, ומה את אומרת לו, אבל דברים שהוא אומר לא צריכים להיות בקשר זוגי. לא הסנקציות על המכונית, לא לשלוח אותך ברגל לחג אצל ההורים, ולא ההצהרות הבומבסטיות והחריפות עם ההאשמה כלפייך ששלחת אותו לגהינום, ושאת תשלמי על זה כי הוא יעביר גם אותך גהינום. זה לא צריך להיות!התנודות החריפות, כולל החרטה אחר כך, מצביעות על חוסר יציבות. במקרה הזה היא שלו, אבל כאמור, אני לא יודע מה קורה גם לך ועד כמה את גורם מחריף או גורם ממתן. התוצאה היא שהזוגיות שלכם נדה בין קצוות טובים לקצוות רעים, ובמהירות, עד שקשה לך להגיע שוב אל הקצוות הטובים. אתם צריכים טיפול זוגי ובאופן דחוף, כי קשה לי לראות אתכם מצליחים להתגבר על הקושי הזה לבד. הקשיים הפנימיים שמביאים אתכם להקצנה נראים כאילו הם יצאו משליטה, ולא תצליחו להתמקד מחדש לבדכם אלא אם תגיעוביחדלמסקנה שאתם מחוייבים לעשות שינוי מיידי. אני לא חושב שזה יקרה ללא סיוע מקצועי, שיאפשר לכם לבנות את השינוי בהדרגה, ומכאן ההמלצה שלי.

בוקר אור,תודה על הכל.לעת עתה אני מחפשת טיפול זוגי.בעלי מנסה להתקרב אך אני מרגישה שאני חצי רגל בחוץ כבר.קשה לי להאמין בו מכיון שהוא פוגע ואומר מילים קשות ולא מבין את משמעותן ושזה נשאר איתי. כאילו מרגיל אותי לזה כי הוא אולי רגיל שזה ככה. עדיין אומר לי אם תשחררי תראי שיהיה בסדר ואין לי אמון וחוששת מההתפרצות הבאה או יותר נכון מופע אימים שלו . אני רוצה כל כך להתקדם ורוצה ילדים נוספים אך אין לי בטחון לנסות אפילו לרצות איתו.למה לא לעזוב וזה. למה אני עדיין פה. . מרגישה שאולי אני צריכה טיפול אישי שיעזור לי לקחת אחריות ולהחליט. כי אם זה תלוי בבעלי הוא נשאר. הוא כזה ,כאיו שוכח וממשיך כמשפחה,

נירי יקרה,
אכן נשמע שאת עושה את הדבר הנכון, או לפחות חושבת עליו. האפשרויות הן טיפול זוגי או טיפול אישי, כי את צריכה לשנות וכנראה שאת במצב שבו קשה, ואולי בלתי אפשרי לשנות לבדך. אם את חושבת שתקבלי את התשובות בטיפול זוגי (ושם יהיה לך הכי קל באמת לדעת מה אפשר וכמה אפשר לשנות), ושיהיה לך כוח גם לעמוד בזה ולהאבק על שינוי היחסים ביניכם, אבל גם להחליט להיפרד אם זו תהיה המסקנה שלך בעקבות הטיפול הזוגי, אז אולי נכון יותר ללכת לטיפול זוגי קודם. אם את לא חושבת שלאחריו יהיה לך קל יותר להיפרד, או אולי להיפך, שהטיפול הזה לכאורה יחייב אותך עוד יותר לתוך הזוגיות ולתוך הניסיון לשקם באופן שבאמת כבר לא מתאים לך - ואולי אפילו רק כי התרחקת ממנו רגשית באופן שכבר אי אפשר לשקם, אז אולי עדיף ללכת לטיפול בנפרד. הגבול בין הכדאיות של החלטה על טיפול זוגי או טיפול פרטני יכול להיות לפעמים מאד לא ברור, אבל במקום שבו החלק האנליטי שלך אומר לך שהוא לא יודע את התשובה הנכונה, כי דברים יכולים להשתנות בקלות וכי אי אפשר לדעת במדוייק מה נכון יותר, זה המקום שבו את צריכה ללכת על פי מה שאת מרגישה בבטן, כלומר, על פי האינטואיציה שלך. עשי את מה שמרגיש לך נכון.