פער גילאים וזוגיות: מה עושים?

היי ,אני בת 28 וחצי ויש לי חבר שקטן ממני , הוא יהיה בן 24 בעוד חודש.אנחנו יוצאים יחד כשנתיים וקצת וגרים ביחד שנה .אנחנו מאוד אוהבים , מסתדרים , כיף לנו יחד .הבהרתי לו שאני רואה את המשך הזוגיות הזאת בחתונה וילדים (בטווח הרחוק ... )הייתה לנו פרידה אחת לפני שנה , למשך שבוע וקצת כי הלחצתי אותו לגור איתי והוא לא ידע מה הוא רוצה , לאחר שחזרנו הוא זה שרצה לגור ביחד אפילו שאני קצת חששתי , הוא זה שהביא כלב משותף ועשה את כל הצעדים הרציניים כיבכול.היו לנו מספר פעמים שיחות קשות שהוא התוודה על פחדיו מכך שהוא צעיר מדי , ושהוא לא יודע מתי הוא יהיה מוכן להתחתן אבל שהוא יודע ללא ספק שזאת אני ושזה יקרה איתי .בשיחה האחרונה לפני 4 חודשים הוא היה נורא מבולבל ואמר שהוא לא יודע ואולי הוא רוצה להיות קצת לבד ... אמרתי לו שאני מבינה אותו ושאני אעזוב את הבית אך אחרי יומיים הוא אמר שהוא לא רואה את חייו בלעדי , שהוא מצטער ושהוא פשוט נלחץ ושהוא רוצה להיות איתי תמיד . הוא מדבר לפעמים על חתונה , לא מפחד מזה , מדבר עלינו בזמן עתיד וממש נותן לי הרגשה טובה .ועדיין ... לאחרונה אני ממש מבוהלת, אני כל הזמן מחפשת ממנו ביטחון, שיגיד לי כל הזמן שהוא רוצה להתחתן איתי , מפחדת מזה שהוא צעיר ומפער הגילאים בנינו , שהוא פתאום יבין שהוא עדיין צעיר ולא רוצה להתחייב , ממש חסרת ביטחון פתאום ובחרדות (יש לציין שהוא ממש בוגר במנטליות ) אבל עדיין פוחדת שהוא יבין שהוא לא רוצה אותי פתאום ושהוא רוצה לחיות חיי צעיר ...אני ממש מציקה לו כל הזמן ומבקשת ממנו שיגיד לי שהוא רוצה אותי , שהוא יתחתן איתי והוא כבר ממש מתעצבן שהוא חייב לומר את זה כל הזמן ושאני צריכה להרגיש את זה ממנו .לפעמים אני אפילו חושבת להפרד ממנו בשביל שיחווה קצת את הצעירות ואת הרווקות ואז יהיה שלם ... למרות ששוב זה חוסר ביטחון שלי בלבד . מה לעשות?

מפחדת יקרה,
זה נראה כאילו אתם נמצאים במקום אחר בחייכם. כתבת שאת בת 28 והוא בן 24. לא כתבת דבר על חייכם ודרככם הנוגעים לעצמאות כלכלית, ללימודים ולמקצוע שאתם רוכשים או עובדים בו. זה מאד חשוב, כי המוסכמות החברתיות גורמות לגבר להרגיש בעל ערך או בשל הפוטנציאל שלו כשהוא בתחילת הדרך, או בשל המקום הכלכלי/חברתי שבו הוא נמצא כשהוא כבר בהמשך הדרך. מבחינתו, הוא מרגיש אולי שאת משווה אותו לבני גילך, שנמצאים כבר במקום ברור יותר כלכלית/השכלתית/חברתית, מאשר בחור בגילו. זה יכול לערער את הביטחון שלו, כבעל ערך עבור אשה בגילך, גם אם הוא לא מדבר על זה, וגם אם את אומרת דברים אחרים. ואולי הוא רוצה להרגיש בעל ערך כגבר, כדי לדעת לעשות בחירה נכונה מתוך עמדה של ביטחון עצמי, והוא עוד לא מרגיש שם. ואולי, כפי שאת חוששת, הוא רוצה להרגיש מה מעמדו אצל נשים בכלל, לפני שיהיה מוכן להשלים עם הזוגיות איתך. העניין הוא שפרידה לצורך "חוויות" כדי לחזור אחר-כך, בדרך כלל לא מצליחה. היא גורמת לריחוק רגשי (אצלו, אם יתנסה עם נשים אחרות), או לחוסר אמון ולחוסר ביטחון (אצלך, אם יתנסה עם נשים אחרות), ובדרך כלל מערערת את האפשרות לחיים של זוגיות טובה ובטוחה אחר-כך.במילים אחרות: הוא באמת במקום אחר ממך. זה באמת לא נותן ביטחון לזוגיות שלכם לעתיד. כך שהזמן הוא רוצה לקחת לעצמו חשוב לו. אולי כדי להרגיש בעל ערך עבורך בעתיד, אולי כדי לדעת לעשות החלטה נכונה - את זה אני לא יכול לדעת. אבל זה מערער אותך, ואת גם רוצה ביטחון רב יותר, בין היתר, אני מעריך, גם כי את רואה את שלושים מתקרב, וזה משפיע על נשים רבות.אין פיתרון ברור. שניכם חוששים לדבר על זה (השיחה האחרונה על נושא זה היתה לפני ארבעה חודשים?). מצד שני, הוא מבין את עמדתך, ומבין גם למה. הוא יודע מה את מצפה ממנו, ואם הוא בחור טוב, הוגן ואמפתי, הוא יודע שהוא צריך להחליט בקרוב, בשבילך - כי לך זה חשוב. האם תוכלו לדבר על זה בלי לחץ? - זה תלוי גם בך. אחרי הכל, לחץ מקשה על שניכם. ואני אומר זאת למרות שאני מבין את הלחץ. אחרי הכל, את לא רוצה "לבזבז" עוד כמה שנים.

היי ותודה על ההיענות המהירה :)העניין הוא שהוא מדבר בפתיחות רבה על הנושא , הוא אומר לי שהוא יודע שאיתי הוא יתחתן, שהוא רוצה שזאת תהיה אני וברור לו כל המצב , הוא רק לא רוצה את זה עכשיו . מבחינתו באמת שהוא מנסה לשדר לי ביטחון וכששוחחנו על זה אתמול הוא אמר לי " אני מבין שזה מטריד אותי אבל אל תדאגי , זה יגיע " הוא מאוד מבין את העמדה שלי ואמר לי המון פעמים שהוא יודע בדיוק מה המשמעות של הקשר שלנו ושהוא ממש לא יבזבז לי את הזמן.הוא מאוד בוגר , עובד בעבודה מסודרת וטובה , לומד ומשתכר יפה מאוד . גם אני במסגרת מסודרת ולימודים .העניין הוא שתמיד אני מחפשת ממנו שיגיד לי , שיראה לי , לפעמים אפילו מציקה לו . מצד אחד אני מאמינה בו אך מצד שני מרוב שאני חסרת ביטחון לפעמים אני ממש דוחקת אותו לפינה וממש מכניסה לו לראש שהוא צריך לנסות עוד בנות בשביל שהוא יחליט, כשאני אומרת את זה הוא ממש מתעצבן ואומר לי שזה לא מפריע לו .מה שלי מפריע זה שאני לא מאמינה שבאמת גבר יכול להיות עם אישה אחת מגיל כל כך צעיר ? שזה באמת יעבוד ? זה עובד מקסים עכשיו ואני לא מרגישה פערים בנינו ביום יום אבל אני תמיד מפחדת שהוא לא יתחרט עוד כמה זמן ואז כל החיים שלו יהיו לפניו ואני כבר אהיה בגיל בעייתי . האם באמת אפשרי לצאת כל כך הרבה שנים ולהיות מאושרים ? מבחינתו הוא איתי מגיל 22 ....

מפחדת יקרה,
את מספרת לי שהוא מנסה להרגיע אותך. אלא שהחרדות שלך לא מגיעות משום מקום. הן מגיעות מההבנה שלך שמעבר לבגרות שלו (מה ששומר אותך שם, הרי), הוא בכל זאת צעיר יותר, בתחילת דרכו, וזה גורם לך לחשוב שאולי לא הכל טוב כמו שזה נראה. והרי לו היית בת 20, והוא מה שהוא, אולי בדיוק אותו הגבר היה מפחיד אותך פחות, ולא היית חוששת מהנסיון "הדל" שלו. וההבדל הוא בכך שאת אחרת, ואת יותר מנוסה, ואולי עוד יותר - את רואה גברים אחרים סביבך שהם מנוסים יותר. מה בדיוק מתוך זה משפיע עליך, ואיך? - יכולות להיות כמה אפשרויות. כך או כך, הראייה הזו היא קודם כל שלך, והראייה הזו שלך היא זו שמפחידה אותך יותר ממה שהוא עושה או מרגיש. שייכי את זה אליך, ולא אליו. הביני כי בעצם העובדה שאת מעלה את התהיות הללו עכשיו, שאולי לא היית מעלה באותה עוצמה כמה שנים קודם לכן עם אותו גבר, את מראה אולי קצת עליונות ופטרוניות עליו כ"יודעת הכל", כי את מבוגרת יותר, ולכן לוקחת יותר אחריות ממה שאת אולי אמורה לקחת או אולי אפילו רוצה לקחת. את עצמך כנראה שלא מתייחסת אליו כאל מי שמבין מספיק את העולם, ואולי שם הקושי שלך. - נקודה למחשבה.