פער בציפיות בזוגיות

לד"ר אורן חסון שלום!אני בחורה צעירה נשואה+2.לאחרונה עברתי משבר ובו נפטרה אימי.עברתי שלב של הדחקה ולאחר מכן המציאות היכתה בפנים.דבר נוסף הוא שבחודש האחרון עברנו להתגורר עם אבי שהוא אדם מאוד מאוד מבוגר וממש התחנן בפני שנעבור לגור אצלו מאחר ולהוריי בית מאוד גדול.מצפוני לא נתן לי להשאיר את אבי לבד ובעלי אפילו מאוד רצה ואמר כי אפילו הוא יגיע יותר מוקדם הביתה (כי לא יהיה תשלום שכירות)קשה לי מאוד השהייה בבית הורי מאחר ואימי מאוד מאוד חסרה לי(הייתי קשורה אליה מאוד), ובעלי ממשיך לבוא מאוחר הביתה ואני מתמודדת עם הכל לבד, וגם כשהוא מגיע הביתה אז הוא מגיע עייף מותח רגליים קדימה ואינו מגלה עניין בסובב אותו בצורה משמעותית.הוא מתקשר אליי במשך היום לשאול לשלומי במשך דקה כדי לצאת מידי חובה ותו לא.שאלתי היא: האם אני צודקת בטענתי כי בעלי אינו תומך בי רגשית או שאני מגזימה? הייתי רוצה לדעת כיצד עליו להתנהג במצב כזה.שלום ותודה.

מיטל יקרה,
כפי שאת רואה, קיים פעם בין הציפיות שלך מבן זוגך, לבין היכולת שלו לתת לך. הפער הזה יכול, אמנם, לנבוע מחוסר אכפתיות, אבל הוא גם יכול לנבוע מאי יכולת שלו להתמודד עם מה שאת דורשת ממנו, לפחותבאופןשבו את דורשת את זה ממנו. ולכן, בהחלט סביר שזו בעיה זוגית, בעיקר של קשיים בתקשורת שביניכם, ולא רק בעיה של אי נכונות. ובכל מקרה, כך או כך, יש ביניכם קושי רב שאינכם מצליחים לפתור, וכדאי שתעשו זאת. אם את מרגישה שהמצב קשה וללא תקווה להשתפר "מעצמו" או תוך כדי שינויים שאת עושה בעצמך (וכעובדה, את לא יכולה לשנות אותו אלא דרך שינויים בעצמך, או דרך יעוץ של צד שלישי, אחרת כבר היית עושה זאת עוד קודם), כדאי שתלכו ליעוץ זוגי. ועוד לא אמרתי דבר על הקושי הרגשי שלך בחיים בבית הורייך. גם כאן, או שצריך לבוא שינוי בתנאים, או שאת תצטרכי ללמוד להתמודד עם זה. וכל עוד אין לך תמיכה של בן זוגך, וכל עוד אינך יודעת לקבל אותה, תצטרכי לעשות זאת לבד, או בסיוע מקצועי.