פורום ייעוץ זוגי שאלות על זוגיות

היי,
אני בזוגיות הכי טובה שהייתה לי כבר שנתיים וחצי עם בחור מדהים. בשנה הראשונה של הזוגיות הייתי בטוחה שהוא האחד שלי. לאחר מכן היו לנו המון עליות וירידות, פרידות וחזרות, און אנד אוף בעקבות קצרים בתקשורת בעיקר. בעקבות כל ה״פיצוצים״ שהיו בינינו, האמונה שלי בקשר הלכה והתערערה, וכעת למרות שטוב לי איתו בקשר ושאני אוהבת אותו- אני מרגישה מאוד מבולבלת ומעורערת, ואני פוחדת שאנחנו ״מורחים״ את הזמן ושאין לקשר עתיד (לא יודעת אם זה נכון או לא). בנוסף, בזמן האחרון התחלתי ״לחפש״ אחרים כאילו אני רווקה. הדבר הזה עוד יותר מכביד עליי ולוחץ עליי לקחת החלטה, שאני לא יודעת מה היא לצערי.יותר מאודה לך אם תעזור לי

פרק א'? ב'?

אנחנו בני 23-24
פרק א כמובן

דנית יקרה,
בשנה הראשונה, כשהיית בת 21, היית בטוחה שהוא האחד שלך. שניכם פחות או יותר מיד לאחר צבא, ומחפשים את דרככם בחיים. בהתחלה זה עבד נפלא, את כותבת. אבל אחר-כך – היו לכם עליות וירידות. את לא מסבירה אותן, אבל את אומרת שלמרות האהבה שלך אליו, האמונה שלך בעתיד המשותף שלכם ירדה. מן הסתם, בגלל שהיציבות של הקשר הלכה והידרדרה.בגיל הזה, של מיד אחרי צבא, אנשים עוברים הרבה מאד שינויים. אתם מתחילים לחפש לכם עתיד אישי. זה הדבר המרכזי. אם זה בראש מעיינייך, זה מגיע עוד לפני המחשבה על עתיד משותף, אבל זה יכול להיות נכון אצלו הרבה יותר מאשר אצלך. לפעמים להיפך. זה יוצר פער בציפיות. האם את מחפשת גבר קרייריסטי, שרוצה להצליח, בין אם זה אומר לעשות הרבה כסף או לצבור הרבה ידע מקצועי, או עניין בחיים, או שאת מחפשת גבר זוגי, שאת תהיי מרכז חייו? – יש מידה מסויימת של קונפליקט בין שני העניינים האלה, או יכולה להיות. תלוי עד כמה את מוכנה לוותר כדי לאפשר לו את זה, גם למענך. האם את היא זו שמחפשת קריירה והגשמה עצמית, והוא מחפש אותך אישה שרוצה אותו כמרכז של חייה?זו תחילת הדרך, וכשאין ביניכם התאמה בצרכים, מתחילים להיווצר קונפליקטים. אם עברתם לגור ביחד, נוצרים הרגלים ששניכם עלולים לחשוש מהם, שמא הם יוותרו כך לכל החיים. אם אתם גרים עם ההורים – אז עד כמה משפיעים עליכם ההורים שלכם, והציפיות שלהם, והיחסים של בני הזוג שלכם איתם.אתם די בתחילת הדרך. זה מקום נהדר להתחיל ממנו, כי אתם יכולים לצמוח ביחד בתאום טוב. אבל זה יכול להיות גם מקום לא פשוט – אם המשאלות והרצונות האישיים לא תמיד תואמים את הצורך של בני הזוג.וכאשר יש קשיים שכאלה, והעתיד משותף נראה פחות בטוח, והכעסים והמריבות מערערים את האמון שלכם בעתיד משותף, די טבעי, למרות האהבה והרצון להיות ביחד, שאת מתחילה לשאול את עצמך מה עוד יש.לפעמים זה באמת עניין של תזמון. יתכן שאם הייתם נפגשים בעוד שלוש או ארבע שנים, כאשר העתיד המקצועי של כל אחד מכם היה יותר ברור (יותר, לא לגמרי בשלב הזה) – אז אולי היה לכם קל יותר להמשיך. כי הציפיות היו יותר ברורות. כרגע, הציפיות אולי עדיין אינן ברורות מספיק, וזה מערער את הקשר ביניכם, ואת האמון שלך שזה יצליח.האם הניתוח הדי סטנדרטי הזה שנתתי לך, כי הוא פועל יוצא של קשיים וצרכים מנוגדים בגילאים האלה, מאפשר לך להבין טוב יותר מה את מרגישה ומה את רוצה לעשות?