פורום ייעוץ זוגי שאלות על זוגיות

היי, אני והאקס שלי פרודים כ4 שנים ויצאנו שנתיים . כבר בחודש הראשון בקשר שלנו עברנו לגור ביחד כי שנינו גרנו באותה התקופה באילת ואז בהמשך הקשר עברנו לגור בצפון בבית הוריו. הזוגיות שלנו היתה מורכבת- האקס שלי היה אובססיבי וקנאי, הוא תמיד חשד שאני בוגדת בו והריבים שלנו היו משולבים בצעקות וקללות והרבה השפלות מצידו. זה הגיע למצב שהוא סגר אותי והרחיק אותי מהחברות שלי , מהמשפחה שלי ומהעולם החיצוני אפשר להגיד.ויתרתי על עצמי עבורו אבל תמיד היו לו חששות שיש לי אחר, היה מחטט באופן קבוע בפלאפון שלי ואפילו עוקב אחרי לעבודה .אבל אם זאת אני יכולה להגיד גם שהיו לנו גם המון רגעים יפים ביחד ומלא זכרונות טובים ואהבה גדולה ואמיתית. לבסוף החלטנו להפרד כי הבנו שהקשר בנינו לא בריא לשנינו. אני יודעת שהקשר שלנו היה לא טוב, אבל עד היום יש לו מקום בלב שלי. במהלך השנים שאנחנו פרודים מידי פעם אנחנו יוצרים קשר אחד עם השניה ואפילו נפגשנו כמה פעמים אבל לשנינו ברור שאי אפשר להחזיר את הגלגל לאחור. כרגע הפסקתי לענות לו כבר תקופה ארוכה אבל עדיין חושבת עליו הרבה. אני יודעת שאנחנו לא נחזור, הוא פגע בי כל כך , פגע בחברות שלי ופגע במשפחה שלי וזה לא נסלח.. אבל זה כל כך מפליא אותי שעד היום אנחנו עדיין חושבים אחד על השנייה ותמיד יש בי את השאלה הזאת של מה היה קורה אם הוא היה מצליח לשים את הסרטים שלו בצד ולהאמין בי שאני רק שלו?
אני כבר משתגעת מעצמי, איך זה שאני יודעת כמה רע הוא עשה והוא עדיין תופס לי מקום בלב?

אני בת 26 והוא 28

מאי יקרה,
אולי השאלה היא לא מה היה קורה אילו היה מצליח לשים את הסרטים שלו בצד, ולבטוח בך, כי זה לא יקרה. זה לא יקרה. כדי שזה יקרה, דרוש שהוא ירצה לעבוד טיפול ממושך, והשיפור יהיה איטי, ואולי גם לא שלם, ואת לא צריכה לטפח תקוות באופן מעשי, זה לא יקרה.ואז השאלה היא למה הוא עדיין תופס לך מקום בלב? למה את עדיין תקועה איתו רגשית?אחת הסיבות האפשריות היא שהוא גבר מוצלח מאד בהרבה מאד מישורים, חתיך, מצליחן, בטוח בעצמו, סקס נהדר ואמין מאד, הכל, פרט לעובדה הפשוטה האחת שהוא לא יכול לאפשר לך חיים שלווים, כלומר, שהוא לא בן זוג טוב שיודע להבין ולדאוג לך, כי הוא עסוק מדי בקנאות ובפגיעות שלו. אם את זקוקה, כמו רבים רבים אחרים, לאמון, ולעולם תמיכה חברתי ומשפחתי, אלה הם דברים שהוא לא יכול לתת לך. ואני יכול רק לנחש שזה מתבטא לא רק בקינאה, אלא גם בכעסים, בתסכולים שלו (ושלך) ובהתקפי זעם.ואנחנו חוזרים לשאלה שהיא למה את עדיין תקועה באפשרות הזו, ומשתעשעת באשליה או במחשבה של 'מה היה אילו הוא לא היה הוא?'בקשר שהוא עם נפילות מטורפות, כל עלייה נתפסת גם היא כשיא משמעותי מאד, כי סוף סוף לכאורה יש סיכוי שהוא מבין, ושהוא אוהב, ושזה נגמר, והטוטליות יכולה להתבטא לא רק בנפילות ובהתקפי הזעם וההשפלות, אלא גם בחיזור. וזה מרשים, כי לכאורה 'אף אחד לא יאהב אותי כך'. בשיאים, כלומר. אבל הבעיה היא הממוצע, והבעיה היא הנפילות, גם אם הנטיה, בעיקר לאחר שניסית קשר והתאכזבת, היא לראות את השיאים ולא את הסך הכל.האם לא מעריכה מספיק את עצמך, שתצליחי להשיג מישהו מוצלח אחר, או שתצליחי להתאהב במישהו אחר, שיהיה ראוי יותר? האם קשה לך לראות בבן זוג פוטנציאלי את המכלול שלו כבן זוג, גם אם הוא קצת פחות חתיך, או עשיר, או טוטלי? ואולי את מאבדת סבלנות, וחוסר הביטחון צף מהר יותר, לאחר נסיונות שלא הצליחו, ואת מסתכלת על הגיל שלך ורואה מסביב חברות שיש להן זוגיות ומתחתנות, ומה איתך? - אני אומר את זה כי אני מכיר את זה מקרוב, ויודע שמחשבות מסוג זה מסייעות להיתקע בקשר לא טוב. אבל את חכמה מספיק כדי להבין שזה באמת לא טוב לחשוב כך, אבל מתקשה לצאת מהעולם הרגשי הזה. ספרי לעצמך את הסיפור הנכון שוב ושוב, כי זו הדרך להמשיך הלאה. ואם את מתקשה לעשות את זה לבד, אולי כדאי שתלכי לטיפול, כדי להתחזק ולהפנים, וגם כדי להבין אם יש משהו במרכיב האישיות שלך שהופך אותך לרגישה יותר לעמידות ולביטחון עצמי בעניין הזה, וללמוד להתמודד עם זה.את בת 26, וכשנפרדתם היית ילדה בת 22. הגיע הזמן לצאת מהסיפור הזה. העובדה שאת אומרת שאתם עדיין חושבים אחד על השנייה רק אומרת לי שאת עדיין בקשר איתו. גם זה מעכב אותך. די.